עריכת הדף "
תוספות/עירובין/מו/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} '''{{עוגן1|כל}} שכן דהוי ליה נולד ואסיר.''' ואע"ג דמשקין בפירי נמי אמרינן בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/לג/ב|דף לג:]]}} דמבלע בליעי אפ"ה לא מתסרי משום נולד אי לא גזרינן שמא יסחוט דמים בעבים בליעי טפי ואינה ניכרין כמו משקין בפירי ואפילו לא היו ניכרין משקין בפירי כלל לא חשיבי נולד כיון דמעיקרא נמי הוי אוכל אוכלא דאיפרת הוא וא"ת ולימא הא רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ולית ליה נולד כדאיתא בריש ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ב/א|דף ב.]]}}{{הערה|הקשו התוספות מהמבואר בביצה שמאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד ולא הקשו מהמבואר בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כט/א|כט.]]}} דמפורש דדעת רבי שמעון שמסיקין בשברי כלים אף שהוא נולד, לפי שאפשר לחלק בין נולד דשברי כלים שהכלי היה בעולם רק שנשבר ובין נולד דביצה ומיא בעיבא, וכמו שביארו התוספות ריש ביצה {{ממ|[[תוספות/ביצה/ב/א#קא|ב. ד"ה קא]]}}.}} וי"ל דבנולד כה"ג דדבר חדש שלא בא לעולם כל עיקר מודה רבי שמעון{{הערה|אף שבגמרא בביצה מבואר (כביאור התוס' שם) שר"ש פליג בין בנולד דשברי כלים שישנו בעולם ובין בנולד דביצה דליתא בעולם, מכל מקום נולד דמיא בעיבא גרע טפי, כן ביאר המהרש"ל {{ממ|[[מהרש"ל/ביצה/ב/א|ביצה שם]]}} וכ"כ מהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/ביצה/ב/א|שם]]}} בדעת התוספות כאן.}} וכן באפר כירה שהוסק ביום טוב נראה דמודה ר"ש דאסור לכסות בו אא"כ ראוי לצלות בו ביצה כדאמר בפרק קמא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ח/א|דף ח.]]}}: '''{{עוגן1|נהרות}} המושכין.''' פ"ה אפי' הן של יחיד ונראה שדקדק דאי הוה של רבים דווקא מאי איריא נהרות אפי' מים מכונסים נמי אמרי' לעיל כרגלי הממלא והיינו כרגלי כל אדם דהכא כדפרישי' לעיל דהכל אחד וכן מוכח בפרק בתרא דביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/לט/א|דף לט.]]}} דבשל יחיד מיירי דפריך מהך דהכא אמתני' דהתם דקתני בור של יחיד כרגלי היחיד ומיהו שם לא פירש רש"י כרגלי הממלא וכרגלי כל אדם בענין אחד ור"ת מפרש אפילו מיירי בשל רבים מדקדק שפיר דדווקא משום דניידי לא קנו שביתה אבל מכונסים דקנו שביתה יש להם אלפים אמה לכל רוח כרבי יוחנן בן נורי: '''{{עוגן1|הוה}} אמינא בין לקולא בין לחומרא.''' הוה ליה למימר דאיצטריך הלכה כדברי המיקל לפסוק הלכה בכל מקומות אלא דניחא ליה למימר דאפילו להך מילתא גופה איצטריך: '''{{עוגן1|קמ"ל}} הלכה כדברי המיקל בעירוב.''' דלענין אדם הלכה כרבי יוחנן בן נורי דקני שביתה ולענין כלים הלכה כרבנן דלא קנו שביתה והרי הן כרגלי כל אדם ולא הוי תרי קולי דסתרי אהדדי דקיימא לן כרבנן דאמרי אין חפצי הפקר קונין שביתה וישן היינו טעמא הואיל וניעור קני ישן נמי קני כדפ"ה ואפילו אם לא היה משמעינן רבי יהושע בן לוי אלא הלכה כדברי המיקל בעירוב לחוד הוה משמע מדבריו דהלכתא כדברי שניהם להקל: '''{{עוגן1|לסמוך}} עליו בשעת הדחק.''' פי' הקונטרס דשנת בצורת הוה ואיכא הפסד טהרות ואי אפשר לומר כן דבדחק כה"ג אפי' רבנן מודים. כדאמר בפ"ק דנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/ט/ב|ד' ט:]]}} אין שעת הדחק ראיה ומפרש התם מאי שעת הדחק שנת בצורת הוה ואיכא דאמרי דטהרות אפיש ועבוד וחשו רבנן להפסד טהרות{{הערה|[ועיי' תוס' [[תוספות/נדה/ו/ב#בשעת|נדה ו:]] ד"ה בשעת]. [[מסורת הש"ס/{{כאן}}|מסורת הש"ס]].}}: '''{{עוגן1|דאמר}} שמואל הלכה כדברי המיקל באבל.''' אפילו ביחיד במקום רבים נראה דלעולם הלכה כדברי המיקל באבל וחוץ מזו לאו למעוטי שאר מקומות דאבל קאמר כדקאמר אבילות הוא דאקילו ביה רבנן וכן מוכיח בהדיא פרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/יט/ב|דף יט:]]}} גבי אבא שאול ורבנן גבי קובר את מתו ג' ימים לפני הרגל וגבי בא ממקום קרוב פלוגתא דרשב"ג ורבנן {{ממ|[[בבלי/עירובין/כב/א|דף כב.]]}} וא"ת כיון דאפי' יחיד במקום רבים אמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל למה ליה לשמואל למיפסק בפרק בתרא דמו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/א|דף כד.]]}} כרשב"ג דאמר ר"ה ויום הכפורים כרגלים ויש לומר דקמ"ל אפי' ביחיד במקום רבים כדאמר לעיל ונראה אפי' ביום ראשון של אבילות דהוי דאורייתא כדאמר בה"ג דהלכה כדברי המיקל באבל מידי דהוי כהלכה כדברי המיקל בעירוב דמשמע לעיל דאפילו הוי דאורייתא הלכה כדברי המיקל מדקאמר מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום וכו' משמע דאי הוה דאורייתא ניחא דצריכי וכן מוכח בפ' יש בכור {{ממ|[[בבלי/בכורות/מט/א|בכורות דף מט.]]}} גבי פלוגתא דר"ע ורבנן דאמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות דיום ל' כשלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ואפילו ביום ראשון אינו נוהג אבילות וזה לשון ה"ג היכא דשכיב שכיבא ביום טוב ראשון או ביום טוב שני או בחולו של מועד או בי"ט ראשון של יום טוב אחרון אינו נוהג אבילות{{הערה|המשך הדיבור ב[[תוספות/עירובין/מו/ב|עמוד ב]].}} {{שומר דף בבלי|עד}} {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף