עריכת הדף "
ספר יראים/קסד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{מרכז|{{גופן|4||'''סימן קסד <small>[רעח]</small>'''}}}} השמטת כספים. את ה' אלהיך תירא ותעבוד צוה בפ' ראה אנכי כל דבר הנזקף בהלואה ועובר עליו שנה שביעית שישמט מלוה דכתיב מקץ שבע שנים תעשה שמיטה וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא ינוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'. ותניא {{ממ|מ"ק ב' ב'}} ר' אומר וזה דבר השמיטה שמוט בב' שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמיט כספים אי אתה משמיט קרקע אי אתה משמיט כספים. פי' לאחר חרבן שגלו ישראל ואין כל יושביה עליה אי אתה משמיט כספים, וסבירא ליה לר' שאם אין יובל אין שביעית הלכך לאחר {{תועפור|א}} יובל אפילו בארץ דכל יושביה עליה בעינן דכתיב ביובל וקראתם דרור בארץ לכל יושביה ותנינא בגיטין ירושלמי בהשולח, וזה דבר השמיטה שמוט ר' אומר ב' שמיטות שמיטה ויובל בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהגת {{תועפור|ב}} מדבריהן. אימתי פסקו היובלות בזמן שגלו דכתיב לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה ולא כזמן שגלו מתוכה. וכדרבי קיי"ל דקאים ליה הלל כוותיה, דתנן בהשולח {{ממ|ל"ו א'}} הלל תקן פרוזבול להפקיע שביעית דסבירא ליה כרבי ולא {{תועפור|ג}} קיימא {{ממ|לן}} כדאמר בשלהי ערכין {{ממ|ל"ב ב'}} אמר רב נחמן בר יצחק מנו יובלות וקדש {{תועפור|ד}} שמיטה אלא כרבי קיימא לן דההיא דערכין כר' יהודה ובר פלוגתיה כאשר כתבתי למעלה {{ממ|סי' קנ"ח}}. תנן בשביעית בפ' ראשון {{תועפור|ה}} שביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר הקפת החנות אינה משמטת אם עשאה מלוה הרי זו משמטת שכר שכיר אינו משמיט {{תועפור|ו}} ואם עשאו מלוה הרי זו משמטת. וטעמא דקרא לא איירי אלא במלוה דכתיב שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. ותנן השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה אם היה חדש {{ממ|מעובר}} משמט ואם לאו אינו משמט. וטעמא דשביעית אינה משמטת אלא בסופה דכתיב מקץ שבע שנים {{ממ|ערכין כ"ח ב'}}. תולדה להשמטת כספים. גזרו חכמים ששביעית נוהגת בכספים לאחר חורבן בין בארץ בין בחו"ל, דתנן הלל התקין פרוזבול. ומוקמינן בגיטין בשביעית בזמן הזה דתקון רבנן דתשמיט זכר לשמטה. ותנן בשביעית פ"י ומייתינן לה בגיטין בהשולח פרוזבול אינו משמיט וזה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנע העם מלהלות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור וגו' עמד והתקין פרוזבול וזהו גופו של פרוזבול מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינים כל חוב שיש לי ביד פלוני שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים מלמטה או העדים {{ממ|ו}}בחו"ל {{תועפור|ז}} נוהגת שמטת כספים, כדאמרינן בגיטין בהשולח, {{ממ|ל"ז ב'}} אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסיק זוזי ביה {{תועפור|ח}} רבה איתינהו ניהליה בשביעית אמר ליה משמט אני ורבה בבבל הוה ואין ליתן חלוק בחוץ לארץ בין רחוק בין קרוב כאשר פירשנו בהלכות חלה {{ממ|סי' קמ"ח}}. ושנינו במסכת ידים לענין מעשר. דהא שמטת כספים מדאורייתא הוא בחו"ל בזמן הבית אפילו לר' כדתניא בקדושין פ"א {{ממ|ל"ח ב'}} השמטת כספים ושילוח עבדים אע"פ שנצטוו ישראל לאחר כניסתן לארץ נוהגין בין בארץ בין בחו"ל. ומקשינן השמטת כספים פשיטא דהא חובת הגוף הוא, ומתרצינן לא צריכא אלא לכדר' דתניא רבי אומר וזה דבר להשמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר {{תועפור|ט}} בזמן שאתה משמט קרקע וכו' ומקשינן ואימא במקום וכו' ומתרצינן כי קרא שמיטה מכל מקום. הלכך כי גזור בחוץ לארץ לאו אטו ארץ ישראל גזור אלא אחר חורבן אטו קודם חרבן שחיו יושביה עליה משום מהרה יבנה ביהמ"ק ויהיו כל יושביה עליה ויאמרו וכו' וכל מקום שוה. וטעם פרוזבול דמהני כיון שכתב שמסר חובו לב"ד אינו נראה נוגש ולא קרינא ביה לא יגוש שהרי ב"ד נוגשים ולא הוא. ואמר רבא {{תועפור|י}} נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד לא שבק התירא ואכיל איסורא. ודוקא {{תועפור|יא}} במקום שרגילין לכתוב פרוזבול אבל במקום שאין רגילין לכתוב פרוזבול אינו נאמן. יש לשאול {{תועפור|יב}} למעלה אמרינן על הלל הזקן שסובר שלא היה היובל נוהג בימיו אע"ג דקודם חרבן הוי, כי סלוק בימי עזרא לאו כלהו סליק ולא היו כל יושביה עליה א"כ יש לנו לומר שלא היו דיני בתי ערי חומה בימיו, דתניא בערכין בשלהי פ' המקדיש שדהו {{ממ|כ"ט א'}} אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג אלמא דין בתי ערי חומה בימי הלל מדרבנן הוה וא"כ היכי מייתי ראיה מדין בתי ערי חומה שהוא מדרבנן לגט מדאורייתא דתנן בערכין פ' המוכר שדהו ומייתינן לה בנימין פ' מי שאחזו {{ממ|ע"ד ב'}} בראשונה היה נשמט כל י"ב חדש כדי שיהא נחלט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש מעותיו ללשכה והלא {{תועפור|יג}} שובר הדלת ונכנס ואימתי שירצה הלא יבא ויטול מעותיו. ואמרי' עלה בגיטין ובערכין אמר רבא מתקנתו של הלל הזקן הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בין מדעתו בין בעל כרחו מגורשת וכו' ויש לומר קסבר רבא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון דדין בתי ערי חומה אית ליה עיקר מדאורייתא הלכך כעין דאורייתא תיקון. הלכך אם לא היתה נתינה בעל כרחו נתינה להפקיע איסור תורה לא היה הלל מתירה לענין בתי ערי חומה. וחוב {{תועפור|יד}} שעבר עליו שביעית אינו רשאי לוה לעכבו אלא על פי מלוה שכל זמן שלא השמיטו מלוה חייב לפרוע אלא לוה יזמין מלוה לדין שישמיט לו חובו כאשר צוה היוצר וב"ד יחייבו למלוה לומר משמיט אני כאשר צוהו חכמים כדתנן בסוף שביעית ומייתינן לה בהשולח {{ממ|ל"ז ב'}} המחזיר חוב לחבירו בשביעית עריך שיאמר משמיט אני ואם אמר אעפ"כ יקבל ממנו שנאמר וזה דבר השמיטה. ואם אינו רוצה המלוה לומר משמיט אני יכפוהו ב"ד, כדתניא בכתובות בהכותב {{ממ|פ"ו א'}} על פריעת בע"ח מצוה {{תועפור|טו}} שהיא אי לא בעי למיעבד מצוה מאי א"ל תניא בד"א במעות לא תעשה אבל במצות עשה כגון שאמרו לו עשה סוכה ולולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו. ונראה לי. שאין הדברים הללו אלא בב"ד של ארץ ישראל אבל בב"ד של חוץ לארץ אינן רשאין לכופו במכין אותו דהא {{תועפור|טז}} דתניא מכין אותו קנסא הוא וכל קנס דממון אין דנין בחו"ל דאין דנין קנסות דממון בחו"ל אלא במידי דשכיחא ואית ביה חסרון כיס. כדאמרינן בב"ק בהחובל {{ממ|פ"ד ב'}} ובגיטין בהמגרש {{ממ|פ"ח ב'}} {{ממ|והא}} לא שכיחא היא. תנן בשביעית פ"ז ומייתינן לה בגיטין בהשולח {{ממ|ל"ז א'}} אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע ואם אין לו מזכה לו בתוך שדהו כל שהוא וכמה כל שהוא אמר רב חייא בר אשי אפילו קלח של כרוב ואמר רב יהודא השאילו מקום לתנור כותבין עליו פרוזבול. ותניא לו אין קרקע ולערב יש קרקע כותבין פרוזבול לו ולערב אין לו קרקע ולבעל חוב יש לו קרקע כותבין פרוזבול מדר' נתן דתניא ר' נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בהכירו שמוציאין מזה ונותנים לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו. ומסקינן בהשולח השביעית משמטת מלוה בין בשטר בין שלא בשטר בין שיש בו אחריות בין אין בו אחריות דלא קיי"ל כבית שמאי דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי. תנן בשבועות פרק כל הנשבעין {{ממ|מ"ה א'}} השביעית משמטת את השבועה מנ"ל אמר רב גידל אמר רב {{תועפור|יז}} וזה דבר השמיטה אפילו דבור משמיט {{ממ|מ"ט א'}}. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף