שיח השדה/גליונות שולחן ערוך יורה דעה

מפרשי הדף

סי' ט"ז פ"ת סק"ה ומבואר בהג"א כו', צ"ע דזה דוקא כששוחט תוך החופה ולא לפני כן:

סי' י"ח ש"ך סקכ"ח, פ"ק דחולין י' ב' משמע כו', נ"ב וכן מבואר י"ח א' ע"ש:

סי' כ"ד ס"ה בנקוה"כ ד"ה אבל, דבקדשים אפי' דיעבד אסור, צ"ע דבקדשים אם לא קיבל כל דמו אין פוסל דיעבד כמש"כ תוס' זבחים ל"ד ב' ד"ה למעוטי:

סי' כ"ח סי"ד בביאור הגר"א סק"ט שהק' דברי הגמ', נ' דצ"ל דברי הג"מ וכונתו למש"כ בנקוה"כ כאן:

שם סט"ו בגליון מהרש"א לכתחלה צריך להדר כו', וכ"ה בס"ח החדש סי' תתרע"ח תתרע"ט:

סי' ל' ס"א בבאור הגר"א סק"א ה"ה לחי', וכן מוכח בחולין נ"ט א' גבי בר טביא דחי' כבהמה לענין טרפות וכן בזבחים ע' א':

סי' ל"ו ס"ח במטה יהונתן הדבר מתמי' כו', עי' בה"ט כאן בשם דמ"א:

שם סי"ד ביד אפרים שמעתי שהם מרגישים מאד, נ"ב וכ"ה בב"מ פ"ה א':

סי' פ"ז ט"ז סק"ו ואין להחמיר בזה אלא לכתחלה כצ"ל וכ"ה בבה"ט:

שם ס"י בנקוה"כ ד"ה קשה, דחולק כאן אטור כ"נ דצ"ל:

שם ס"י פ"ת סקי"ט אבל לא בלולב הדס וערבה, עי' ב"י או"ח סי' תרמ"ה שהביא בשם רמב"ן דהדס וערבה כבושין פסולין:

סי' פ"ח ס"ב ט"ז סקל"ד, דאל"כ לא הוי היכר כצ"ל וכ"ה בבה"ט:

סי' צ"ו ס"א בפ"ת סק"ב ומ"מ העלה כו', עי' בחזו"א או"ח סי' קי"ט סוף סקי"ז שחולק עליו:

סי' ק"ב ס"ב בפ"ת סק"ד בביצת טריפה, עי' בה"ט כאן אות ה':

סי' ק"ס ס"ג, מותר להחניף לבע"ח שלא ילחצנו, מדרש ילמדנו (או"מ ע' רכ"ד) ומשמע שאין זה רבית דברים. אבק רבית כגון שהלוה לו חבירו מעות וכשפורע לו א"ל ה' ישלם לך חסד שעשית עמדי, חופת אליהו רבה סי' ל"ד וכ"כ הרמב"ם פ"ב ממלוה הי"ב וכ"כ תוס' קדושין ח' ב' ד"ה צדקה:

סי' קע"ט ס"ב נהגו שאין מתחילין כו', עי' בפי' ריב"א עה"ת בפ' בראשית בד"ה אשר ברא אלקים לעשות:

סי' רל"ד בנקוה"כ סק"ג, נ' דזה קאי על הט"ז סקי"ג:

שם ש"ך סקל"ו ביום שמעו אחר ההקמה כ"נ דצ"ל:

סי' רמ"ד ס"י בבה"ג אות כ' וכמ"ש בתה"ד, נ"ב וכ"כ תוס' ב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות:

סי' רמ"ח ס"א ביד אברהם חזר בו בס' נקה"כ, נ"ב לעיל בסי' רמ"ה:

סי' רע"ד ס"ה בפ"ת סק"ג שהוא ב' תיבות, עי' בחי' רע"א כאן:

סי' רע"ו ס"ב בט"ז סק"א ותו לא צריך וכן כשמתחיל לכתוב ס"ת יאמר ס"ת זה אני כותב לשם קדושת תורת משה ותו לא צריך כ"ה בב"י:

שם סי"א בפ"ת סק"כ בה"א אחרונה ע"ש, בס' קסת הסופר חקירה י' חולק ע"ז ופסק דאפשר לתקן ואינו אלא לכתחלה (ועי' בחי' רעק"א כאן):

סי' רפ"א ש"ך סק"ו ואינו מוכרח, וכ"ה בהדיא בריטב"א גיטין מ"ה ב' לענין מזוזה דאשה פסולה ע"ש:

שם פ"ת סק"ה דוקא בהוחזק, עי' מ"ב בבה"ל סי' ל"ט ד"ה או מומר בסה"ד מ"ש בזה:

סי' רפ"ו ט"ז סק"ח זה שייך לס"ח וכ"ה בטור וש"ך:

שם ט"ז סקי"א ואע"ג דלגבי צפוני כו' דעכ"פ לצד מערב הוה כראוי כ"נ דצ"ל:

סי' רפ"ז פ"ת סק"א פטור ממזוזה, עי' ירושלמי סוף מגילה משמע קצת דחייב ועי' חיי אדם, ובפסקי רי"ד גבי לול איתא דפטור:

סי' רפ"ח פ"ת סק"א דבדיעבד אינו מעכב, אבל בפסקי רי"ד להל' מזוזה גבי כתבה אגרת פסולה פי' שלא הניח גליונות וצ"ע:

שם בפ"ת סק"ד משמע מדברי רש"י כו' דכשר, עי' גליון מהרש"א כאן:

שם סק"ה וצ"ע בזה לענין ס"ת, עי' תו' סוטה י"ח ב' ד"ה כתבה שנסתפקו בזה שו"ר בתשו' רעק"א שהביאו:

סי' רפ"ט ש"ך סק"א דאין מברך שהחיינו, וברמב"ם פי"א מברכות ה"ט כתוב לברך שהחיינו וכן במעקה ועי' באור הגר"א או"ח סי' כ"ב שהאריך ובמ"ב שם בבה"ל:

שם ס"ד פ"ת סק"ה אינם יוצאים בזה, עי' במס' מזוזה דלא משמע כן:

סי' רצ"ב ס"ז בברכ"י שנדפס בגליון חייב לשלח, עי' חדושי הר"ן חולין:

סי' רצ"ז ס"ה בכ"ד סאה, ברמב"ם אי' בכ"ג סאה:

סי' ש"ה ס"י בט"ז סקי"א נ' דגם אדם אחר יכול לפדות, וכ"ה בחידושים לריטב"א פסחים ז' ב':

סי' שכ"ב פ"ת סק"ב חייב באחריותו, נ"ב תמוה מאד:

סי' של"א סקכ"ו וכן אם נלקט ברביעית כ"נ דצ"ל, ומש"כ אח"כ נלקט בחמשית תיבת בחמשית נ' מיותר:

סי' של"ב בש"ך סק"ב פטורים ממתנות, וכן משמע ביבמות מ"ז א' איכא לשו"פ ויש לדחות קצת משום דבחו"ל אין מצוי שדות של ישראל:

סי' של"ג בבאור הגר"א סקי"ב וצ"ע על הרמב"ם, נ"ב ברמב"ם פ"י ה"א נזכר להדיא א' מששים:

סי' של"ד ס"י ושלא ימולו לו בן, מדרש עשרת הדברות סי' ל"ד:

סי' שס"ט פ"ת סק"ה אחר ד' מהרש"ל, נ' ראי' לד' השבו"י מתו' פסחים ט' א' (ד"ה כל) גבי מדורות עכו"ם ולפ"ז צריכין כהנים שבא"י ליזהר בזה"ז גם ממדורות גוים ואולי בזמנינו שכולם טמאים גם בא"י הוי כחו"ל וצ"ע:

סי' שע"ו ס"ו בביאור הגר"א סק"ו ספי"ז מעשה כו' כצ"ל, וע"ע באו"ז ה' שבת סי' נ' ובזו"ח פ' אחרי במדה"נ ובכלה רבתי פ"ב:

סי' שצ"ב ס"ב בגליון מהרש"א על הש"ך סק"ב אחז"ל גמלתהו כו', ועי' בתרגום רות בפסוק כאשר עשיתם חסד עם המתים ועמדי:

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

· מעבר לתחילת הדף