שו"ת הרא"ש/ח/טז: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
שאלה ראובן נשבע לשמעון ליתן לו מנה בז' בניסן ואירע שבעה בניסן באותה שנה בשבת ואומר ראובן כיון שנשבע ליתן ביום ידוע ואירע אותו יום בשבת שהוא פטור מהשבועה וטוען שמעון אין הכוונה לפרוע דוקא באותו זמן אלא שלא יאחר מאותו הזמן אבל יפרע קודם הזמן ויפטר משבועתו.
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''שאלה''' ראובן נשבע לשמעון ליתן לו מנה בז' בניסן ואירע שבעה בניסן באותה שנה בשבת ואומר ראובן כיון שנשבע ליתן ביום ידוע ואירע אותו יום בשבת שהוא פטור מהשבועה וטוען שמעון אין הכוונה לפרוע דוקא באותו זמן אלא שלא יאחר מאותו הזמן אבל יפרע קודם הזמן ויפטר משבועתו.


תשובה רואה אני את דברי שמעון כי כונת שניהם היתה שיהיה שמעון פרוע בשבעה בניסן ולא שיפרענו דוקא באותו יום ועוד אני אומר אם לא פרע ראובן קודם שבעה בניסן צריך ראובן ליתן משכון ביום השבת שוה מנה לקיים שבועתו דשוה כסף ככסף וחפצי שמים הוא שיקיים שבועתו ולא גרע ממה שמשדכין ללמד אומנות לתינוק כ"ש שמותר לפרוע בשבת לקיים שבועתו אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
'''תשובה''' רואה אני את דברי שמעון כי כונת שניהם היתה שיהיה שמעון פרוע בשבעה בניסן ולא שיפרענו דוקא באותו יום ועוד אני אומר אם לא פרע ראובן קודם שבעה בניסן צריך ראובן ליתן משכון ביום השבת שוה מנה לקיים שבועתו דשוה כסף ככסף וחפצי שמים הוא שיקיים שבועתו ולא גרע ממה שמשדכין ללמד אומנות לתינוק כ"ש שמותר לפרוע בשבת לקיים שבועתו אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


שוב אמרו שנשבע בז' בניסן לתת מעות ולא משכון ואמרתי שאע"פ כן לא נפטר מן השבועה כיון שבשעה שנשבע לא ידע כי שבעה בניסן יהיה בשבת אין זה כנשבע לבטל את המצוה והשבועה קיימת ודמיא להא דאמרינן בירושלמי אם נשבע שלא יאכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה דכיון שהזכיר ליל פסח אינה שבועה דאין נשבעין לבטל את המצוה ושבועת שוא היא ולוקה ואוכל שבועה שלא אוכל מצה אינו לוקה דכיון שלא הזכיר ליל פסח אין זה נשבע לבטל את המצוה ושבועתו קיימת וכן בנידון זה שבועתו קיימת כיון שלא ידע דשבעה בניסן יהיה בשבת וצריך לפרוע קודם ז' בניסן שלא יעבור על שבועתו אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.
'''שוב''' אמרו שנשבע בז' בניסן לתת מעות ולא משכון ואמרתי שאע"פ כן לא נפטר מן השבועה כיון שבשעה שנשבע לא ידע כי שבעה בניסן יהיה בשבת אין זה כנשבע לבטל את המצוה והשבועה קיימת ודמיא להא דאמרינן בירושלמי אם נשבע שלא יאכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה דכיון שהזכיר ליל פסח אינה שבועה דאין נשבעין לבטל את המצוה ושבועת שוא היא ולוקה ואוכל שבועה שלא אוכל מצה אינו לוקה דכיון שלא הזכיר ליל פסח אין זה נשבע לבטל את המצוה ושבועתו קיימת וכן בנידון זה שבועתו קיימת כיון שלא ידע דשבעה בניסן יהיה בשבת וצריך לפרוע קודם ז' בניסן שלא יעבור על שבועתו אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.
<noinclude>{{שולי הגליון}}
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}} </noinclude>
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]