מחצית השקל/אורח חיים/תרפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרפד

(א) (ס"ק א) בשל כו' עסי' תכ"ה ס"ג די"א דאין מדלגים מנביא לנביא אלא כששניהם הם בנביא א' וע"ש במ"א:

וי"א דשבת ב' מפטירים ש"א. ר"ל כל הפטורת ש"א ואין מפטירים בשל חנוכה הואיל וכבר הפטירו בשל חנוכה בשבת ראשון לבוש:

(ב) (ס"ק ב) ובשני קורא כו' ובתו' סוכה דף נ"ד ע"ב ד"ה ואמאי תדיר כו' דתנן שם בשעת הקרבת התמיד היו אומרים שירה. ובשעת אמירת השיר היו תוקעים תשע תקיעות. ואם הקריבו מוסף היו ג"כ אומרים שיר של מוסף והיו מוסיפים תשע תקיעות לשיר של מוסף. ותני רב אחא תוקעים על כל מוסף ומוסף ר"ל אם חל י"ט בשבת שהיו בו מוספי שבת ומוספי י"ט היו אומרים שיר של שבת על מוספי שבת והיו תוקעים ושיר של י"ט על מוספי י"ט והיו תוקעים. ואמר מיתיבי דתנן ר"ח שחל בשבת. שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת. ואם איתא לימא שיר של שבת ושל ר"ח. ומשני רב ספרא מאי דוח'. דוח' לקדם. (ר"ל דאומרים שיר של שבת ושל ר"ח. והא דקתני דוחה ר"ל דוחה קדימתו. ושיר של ר"ח קודם לשבת) ופריך ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. א"ר יוחנן לידע שהוקבע ר"ח בזמנו (פירש"י האי חשיבת' עבדי' לי להכיר' שיכירו דפשיט' לב"ד שקדשוהו כהלכתו ולא יגמגם לב אדם עליו דרוב ב"א לא ראו חידוש הלבנה) ופריך והא בלא ה א"ל הכיר'. דתני' חלבי תמיד של שחר ניתני' כו' ושל ר"ח ניתני' תחת כרכוב המזבח ולמטה ואר"י כדי לידע שהוקבע ר"ח בזמנו (פירש"י לכך סודרי' אותן למעלה משאר' אברים להראות שהן חשובים ולהודיע שהוקבע ר"ח בזמנו) ומשני תרי הכיר' עבדי' דמאן דלא חזו בהאי חזו בהאי. וכתב התו' על קושית הש"ס ואמאי תדיר ושא"ת תדיר קודם. וז"ל בלא רב ספר' יכול להקשות כן עכ"ל. וע"ז קשיא למ"א דהאמרי דלדחות לא אמרי' תדיר קודם. וא"כ בלא רב ספר' שהיה מפרש מאי דתנן שיר של ר"ח דוחה לשל שבת ר"ל דוחה לגמרי דאין אומרים של שבת לא הוי קשה תדיר קודם כיון דס"ד דאין אומרים רק שיר של א' מהן. והשני ע"כ נדחה לגמרי כה"ג לא אמרי' תדיר קודם. משא"כ לבתר דמשני ר"ס מאי דוחה לקדם. שפיר קשיא ליה והא תדיר קודם דלענין הקדמה אזלי' בתר תדיר. אע"כ צ"ל דהתו' ס"ל דגם לענין לדחות תדיר קודם ושפי' ה"מ להקשות בלא ר"ס. וראיתי בתשו' שב יעקב סי' כ"ב שכ' ע"ז וז"ל ואני תיובת' לא קחזינ' כו' דאם אין לשאינו תדיר שום מעלה אחרת נגדו. ודאי דכ"ע מודים דתדיר קודם כו' מה"ת לו' דשבקי' התדיר. רק כאן גבי חנוכה י"ל למעלה דפרסומי ניס' בזה שפיר י"ל כו' וא"כ כיון דהמקשן עדין לא ידע שום מעלה לר"ח ולשבת עד דהתרצן משני לידע שהוקבע כו' פי' התו' שפיר בלא ר"ס היה יכול להקשות דאמאי ידחה ר"ח לשבת. כיון דלשבת יש מעלה דתדיר ולר"ח אין שום מעלה יותר משבת ודאי תדיר קודם אף לדחות כו' אבל גבי חנוכה יש גם לחנוכה מעלה מלתא דפרסומי ניסא וזה פשוט עכ"ל. ובעניותי תיובתא חזינא. דמנ"ל להתו' דהמקשן לא ידע שיש מעלה לר"ח דלמא גס המקשן אסיק דיש למיעב' הכיר' לפרסם שנקבע ר"ח בזמנו. אלא דס"ל דהא בלא"ה א"ל הכיר' אחריני וכדפריך בתר הכי. וכן משמע מדפריך בתר הכי והא בלא"ה אית ליה הכיר' דתני' כו' ואר"י כדי לידע שהוקבע כו' הרי דאסיק הא דר"י דיש לעשות היכר לפרסם שנקבע בזמנו. אלא דהוי ס"ד דבחד היכר סגי:

(וכ"מ מלשון התוס' שכ' בלא ר"ס המ"ל כן. ר"ל דהמ"ל הא תדיר קודם וא"א דהמקשן לא ידע שיש מעלה לר"ח בלי סברה דשבת תדיר הוי מ"ל למה נדחה שבת יותר מר"ח מאי אולמ' דהאי מהאי) וכיון דגם קושיית מקשן הראשון לא היה כ"א שלא היו צריכי לתרתי הכיר'. אע"ג דגבי חנוכה עבדינן ג"כ תרי הכיר' לפרסומי ניס'. אחד בהדלקת נרות. והשני בקריאת התורה. מ"מ הוי ס"ד דוקא בחנוכה דע"י תרי הכיר' לא דחינן תדיר. ודאי דעדיפא תרי הכיר'. משא"כ בר"ח דע"י תרי הכיר' צריכים לדחות דינה דתדיר קודם זה לא אסיק עד דמשני ליה דאפי' כה"ג עבדינן תרי הכיר'. ולפ"ז בלי רב ספר' דהוי ס"ד דשבת נדחה לגמרי. י"ל דאסיק גם המקשן כיון דאין צריך לדחות עדיף לדחות של שבת אף על גב דכוא תדיר מפני ר"ת שהוא לפרסם שנקבע כו' דלענין דחייה סברת פרסום עדיף מסברת תדיר. ואף על גב דבלא"ה א"צ פירסום והיכר אחר. מכל מקום לענין דחי' אפשר גם מקשן אסיק דעבדי' תרי הכירא משא"כ לבתר דשני ר"ס לקדם. ולענין קדימה דלא עדיף כ"ה סברת פרסומי הוי ס"ד דלא עבדי' עכ"פ תרי הכירא. אע"כ התוס' ס"ל דאין חילוק בין לדחות או לקדם. ושניהם שוין ובשניהם תדיר עדיפא וק"ל. ואגב ראיתי בתשובה הנ"ל שהניח דברי התוס' והרא"ש בצ"ע לפי מ"ש דוקא לדחות פרסומי עדיף אבל להקדים תדיר עדיף. אם כן אמאי ר"ח קודם לשבת ניהו דבר"ח איכא לפרסם שנקבע כו'. מכל מקום שבת שהיא תדיר' ה"ל להקדים ע"ש. ולענ"ד לק"מ. דהא בחנוכה ה"ט דלהקדים תדיר קודם. כיון דעכ"פ איכא פרסום נם אלא שהוא מאוחר לזה ל"ח. אבל שם בר"ח אין פרסום כ"א במה שקדם לשבת. ואי היו מקדימין לשל שבת לא הי' נודע כלל שנקבע ר"ח בזמנו. ניהו דהיו יודעים שהיום ר"ח אבל עדיין היו מגמגמים כמ"ש רש"י. ועל ידי שנתנו לו מעלת הקדימה יתפרסם דפשיטא לב"ד שקדשוהו כהלכתו כמ"ש רש"י והוא פשוט לענ"ד:

(ד) (ס"ק ד) לקרות כו' דאין מדלגין כמ"ש סי' קמ"ד. משום פגמו של ס"ת ראשון:

(ה) (ס"ק ה) צריך כו' עיין בט"ז שהאריך להשיג. ומסקנתו כיון שהתחיל עם הכהן בשל חנוכה יגמור הכהן בשל חנוכה. ושאר הקוראים יקראו בשל ר"ח. וע"ל ס"ס ק"מ במ"א מ"ש על מעשה שהביא אבודרהם ומ"ש עליו בס' א"ר. ומ"ש בע"ה שם ליישב דברי מ"א:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.