כף החיים/אורח חיים/תקכח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
א) [סעיף א'] יו"ט א"צ עירובי חצרות וכו'. משום דק"ל מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך וכדלעיל רס"י תקי"ח ומשמע מתוך סתימת דברי הש"ע דלא תיקנו כלל עירובי חצרות ליו"ט וכן סתם לעיל בסי' תט"ז סעי' ה' אכן מדברי מור"ם ז"ל לעיל סי' תקי"ח סעי' א' בהגה מוכח דס"ל דדברים שאין בהם צורך כלל אסור להוציא בלא עירובי חצרות וע"כ כתבו האחרונים דכשמערב עירובי חצרות בע"פ בשביל שבתות השנה יכלול גם יו"ט וכן מי שמניח בכל ע"ש ואיקלע יו"ט סמוך לו יאמר לשבת זה ויו"ט הבע"ל כדי לצאת אליבא דכ"ע וכמבואר בדברינו לעיל סי' תקי"ח או' י"ד יעו"ש:
בעריכה
ב) ואם הניח עירוב חצירות ליו"ט סומך עליו גם לשבת מ"א סק"א. א"ר או' א' י"א בהגה"ט. מ"ב או' ב' וכן אם הניח עירובי תחומין ליו"ט יוכל לסמוך עליו גם לשבת אם כיון לכך וכ"ש אם פירש. חמ"מ או' ב' ועיין לעיל סי' תט"ז סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:
געריכה
ג) שם. אבל עירובי תחומין צריך. וכ"כ לעיל סי' תט"ז סעי' ה' ואם איסור תחומין ביו"ט דאו' או מדרבנן עי' לעיל סי' ת"ד או' י"ד:
דעריכה
ד) שם. אבל עירובי תחומין צריך. כמו בשבת. טור וב"י. והיינו אם נצרך לצאת חוץ לתחום משום דבר מצוה וכמ"ש לעיל סי' תט"ו סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
העריכה
ה) שם וכל הלכות תחומין נתבארו וכו' והחילוק שיש בין ר"ה לשני יו"ט של גליות נתבאר לעיל סי' תט"ז סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
ועריכה
ו) [סעיף ב'] אין מערבין וכו'. לצורך שבת. לבוש.
זעריכה
ז) שם. לא עירובי חצרות וכו' עירובי חצרות מיחזי כמתקן ועירובי תחומין קונה שביתה ומיחזי כקונה בית ביום טוב. לבוש:
חעריכה
ח) שם הגה. אפי' אם הניח עירוב תבשילין. דעירוב תבשילין לא מהני אלא לצורך סעודה והדלקה בכלל צורך סעודה הוא שאין אוכלין בלא נר בליל שבת אבל עירובי חצירות ועירובי תחומין לאו צורך סעודה הוא. לבוש:
טעריכה
ט) שם הגה. אפי' אם הניח עירוב תבשילין. כ"כ הר"ן. ובהג"א כתב משם הא"ז דאם הניח עירובי חבשילין מערבין עירובי חצירות אבל ממה שסתמו כל הפו' משמע דכלהו לית להו הא דהא"ז. נה"ש או' א' וכ"פ בס' בגדי ישע:
יעריכה
י) שם. בשני יו"ט של גלויות וכו' אבל ביו"ט של ר"ה אינו יכול לערב על תנאי כמ"ש בסי' הקודם סעי' כ"ב וכ"כ ב"י בסי' זה ובש"ע סי' שצ"ג סעי' א':
יאעריכה
יא) שם. יכול לערב עירובי חצירות על תנאי. שיאמר ביום הראשון אם היום חול בעירוב זה יהא מותר לטלטל מחצר לבתים ומבתים לחצר ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש כבר ערבנו מאתמול ואם היום חול בעירוב זה נהיה מותרים לטלטל בשבת זו. טור ולבוש. ועיין לעיל סי' שצ"ג סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:
יבעריכה
יב) שם. על תנאי. ולא יברך כמ"ש בסי' הקודם או' קל"ח יעו"ש:
יגעריכה
יג) שם. אבל עירוב תחומין אין מניחין וכו' היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשכבר עירב מהני בשני יו"ט של גליות. א"ר או' ב' בגדי ישע. מש"ז סי' תט"ז או' ב' מ"ב או' ו':
ידעריכה
יד) שם. אבל עירוב תחומין אין מניחין וכו' ודוקא שלא עירב בראשון אבל אם עירב בראשון מערב ברגליו בשני. ב"י בשם הר"ן. ועיין לעיל סי' תט"ז או' י"ד ואו' ט"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |