רש"י/תענית/ד/ב

גרסה מ־10:28, 9 ביוני 2021 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הכי גרסינן ואיכא דאמרי לימא ר' יהושע היא אפי' תימא רבי אליעזר כו'. ולא גרסינן סברוה שאלה לחוד והזכרה לחוד דהא לא משתמע ממתני':

עד אימתי שואלין את הגשמים. בסוף ימות הגשמים:

עד שיעבור הפסח. דאמרינן כל חולו של מועד ותן טל ומטר:

עד שיצא ניסן. וכדמפיק טעמא במתני':

הכי גרסינן אמר רב חסדא כאן לשאול כאן להזכיר מישאיל שאיל ואזיל והזכרה ביו"ט ראשון פוסק. לשאול שואל והולך עד שיעבור הפסח כדקתני עד מתי שואלין כו' להזכיר אינו מזכיר אלא בתפלת יוצר של יו"ט ראשון:

במקום שאינו שואל. ביו"ט האחרון של חג שאינו מתפלל תפלתו תפלת חול דאין שאלה אלא בברכת השנים:

מזכיר. גבורות גשמים כדאמר רבי יהודה האחרון מזכיר:

במקום שהוא שואל. בחולו של מועד של פסח:

תרי תנאי. חד אמר עד שיעבור הפסח שואלין כל שכן שמזכירין וחד אמר שאלה עד הפסח והזכרה שיכול להזכיר ביו"ט מזכיר ביו"ט הראשון של פסח בתפלת יוצר ובמוספין פוסק:

רב יוסף אמר. האי דקתני עד אימתי שואלין עד שיעבור כו' ה"ק עד שיעבור שליח צבור כו' והיינו כאידך רבי יהודה דמתני' דאמר הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:

שאלה ביו"ט מי איכא. וכי מתפלל הוא תפלת חול שאתה אומר עד שיעבור הפסח דהיינו[1] זמן שליח צבור של תפלת יו"ט הראשון של פסח:

אמר ליה אין שאלה דמתורגמן. בדרשה שהוא דורש אומר ברכת שאלה לבדה:

דבר שאינו צריך לצבור. דכיון דזמן הפסקה הוא לאו אורח ארעא למישאל בצבור דבר שאינו צריך:

עד שיעבור זמן שחיטת פסח.[2] חצות יום דארבעה עשר עד שיעבור חצות דהיינו כל תפלת יוצר ואשמעינן ר' יהודה דבמנחה דערבי פסחים אע"ג דמצלינן תפלת חול מפסיקינן ולא יאמר ותן טל ומטר ואע"ג דמדכרינן עד למחר במוספין[3] פוסק השאלה בתפלת מנחה של ערב יו"ט הראשון והזכרה שיכול להזכיר ביום טוב מזכיר עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון:

כתחילתו. שהוא מזכיר תחלה ביום טוב אחרון של חג ואינו שואל עד לאחר החג[4] כך בסופו אינו שואל במנחה ערב יו"ט הראשון ומזכיר עד מוסף של יו"ט ראשון והכא ליכא למיפרך שאלה ביו"ט מי איכא:

דהזכרה נמי צורך שאלה היא. שמרצה תחילה לפי שא"א לו לשאול ביו"ט וכיון דאיכא שאלה אבתריה מזכיר הוא לרצויי בעלמא:

אבל סופו. למה הוא מזכיר הואיל ואינו צריך לשאול מכאן ואילך הא כיון דאפסקת מאתמול גלית אדעתך דלא ניחא לך בהו ואמאי מזכיר:

הלכה כרבי יהודה. דאמר העובר לפני התיבה וכו':

מי אמר רבי יוחנן הכי. דהלכה כרבי יהודה דמזכיר ביו"ט האחרון:

בשלשה במרחשון. הכי קים להו דהוה זמן גשמים כו':

הלכה כרבן גמליאל. דאינו שואל עד שבעה במרחשון וקא ס"ד דבמקום שהוא שואל מזכיר עד דמשני לקמן:

כאן לשאול. בשבעה במרחשון:

כאן להזכיר. מיו"ט האחרון ור' יוחנן אית ליה דרבי אלעזר:

והא א"ר יוחנן במקום ששואל מזכיר.[5] במקום שאינו שואל אינו מזכיר והיכי א"ר יוחנן דהלכה כר' יהודה שמזכיר ביו"ט האחרון הא ליכא שאלה דאין אומר ברכת השנים ביו"ט:

להפסקה איתמר. דכשהוא מפסיק לשאלה בערב הפסח פוסק נמי להזכרה דהכי משמע במקום ששואל מזכיר:

והא תרוייהו איתמר. התחלה והפסקה:

יתחיל לשאול. דהיינו בחול שיכול לשאול:

פסק מלשאול. בערב הפסח פוסק מלהזכיר אלמא לא סבירא ליה כרבי יהודה והיכי אמר הלכה כמותו:

הא לן והא להו. לבני בבל שיש לנו תבואה ופירות בשדה כל תשרי אין מזכירין עד שבעה במרחשון ושם שואלים כדאמר רבי יוחנן מתחיל להזכיר מתחיל לשאול:

והא להו. לבני ארץ ישראל דקוצרין בניסן ואוספין בתשרי מזכירין בי"ט האחרון כרבי יהודה דאמר רב[6] אסי הלכה כמותו:

בדברא. מדבר כלומר בשדות:

אית להו עולי רגלים. ואם ירדו להן גשמים קשה להן בחזירתן:

אלא כי א"ר יוחנן. הלכה כר' יהודה דמזכיר מיו"ט האחרון כו' בזמן שאין בהמ"ק קיים וליכא עולי רגלים מזכיר:

כאן בזמן שבית המקדש קיים. דאיכא עולי רגלים אינו מזכיר עד ז' במרחשון:

אנן דאית לן תרי יומי. שני ימים טובים אחרונים שמיני ספק שביעי ותשיעי ספק שמיני לרבי יהודה דאמר מיו"ט האחרון באיזה מהן מזכיר:

מתחיל במוסף. של שמיני ספק שביעי דשמא יו"ט האחרון הוא:

ופוסק במנחה. שמא שביעי חול הוא ואין זמן הזכרה עד מוסף של מחר:

ופוסק נמי בערבית ושחרית. של תשיעי ספק שמיני:

לאבא. חברי:

לאחר שעשיתו קודש. לשמיני ספק שביעי שהזכרת בו גבורות גשמים כרבי יהודה מיו"ט האחרון:

תעשהו חול. בתמיה: שמפסיק במנחה של אותו היום:

ופוסק ערבית ושחרית. דלאו היינו תפלה של אותו היום:




שולי הגליון


  1. שיעבור הפסח דהיינו עד שיעבור זמן תפלת שליח צבור. הגהות הב"ח
  2. עד שיעבור זמן שחיטת פסח. עד שיעבור חצות יום די"ד דהיינו כל זמן תפלת יוצר כו'. הגהות הב"ח
  3. עד למחר במוספין ל"א פוסק השאלה בתפלת ערבית של ערב יו"ט. הגהות הב"ח
  4. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור כך בסופו אינו שואל. בלילי יו"ט. הגהות הב"ח
  5. מזכיר. הא במקום. הגהות הב"ח
  6. רבי אסי.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף