שו"ת הרמ"א/מו

שו"ת הרמ"א ‏ מו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראה ראיתי את עני עמי ואת העשוי להם ושיד נכרים תקיפה עליהם בעונות הדור באודות הערבות שעשו בני קרימונו"י מחמת האלוף הר"ר יצחק בר שלמה ז"ל בסבת שהיה אפוטרופוס של היתומים וע"י זה העליל השר עליו כאשר ידוע החמס הנעשה לו וניזק בחזירתו מן המצוה דהיינו כשרצה להפטר מן האפוטרופסות ובנתנו חשבון לפני יודעי דת ודין כאשר הכל ידוע וצדקתו ענתה בו על כתבים שיש לו בידו מב"ד של ק"ק קרימונו"י וע"י זה נתגלגל שהוצרך להעמיד ערבות נגד השר שלו ובסבה זו ניזקו ערביו ונתפסו בכבלי ברזל ויש לחוש מפני החסרון שלא יפלו מדנים וריבות בשעריהם על הנזקין והשבת והצער שהגיע לערביו הנ"ל, ונתבקשתי לחוות דעתי בזו ונתפתיתי להשיב את אשר עם לבבי. ואומר בודאי ידוע תשובת מהר"ם והיא במרדכי פרק הגוזל בתרא ותשובת הרא"ש כלל י"ח בתשובת המעמיד חבירו ערב נגד הנכרים ואנסו הנכרי והעליל עליו עד שהוצרך להוציא מעותיו או לשלם שנית ולכן לא אדבר מזו לעת כאשר כל דיין יוכל להבין דבר מתוך דבר מתוך תשובתו שם ומשם ישכיל וידע לנדון זה ואף כי הדבר נחוץ עלי לעת כזו ולכן לא אכתוב אלא הברור לי לעת כזו ואומר. נראה דדברי מוהר"ם והרא"ש לא קאי אלא על מה שהוצרך להוציא על זה נגד הנכרי אבל מה שניזק הערב בגופו בסיבת תפיסתו ושבתו וצערו פשיטא שאין על המעמיד סילוקו ולפצותו מהא מכמה טעמים. חדא דענין תפיסה הוי אונס דלא שכיח ובהא לא מתחייב המעמיד כדפסק בהדיא מהרא"י בתשובותיו סי' י' וכתב שכן כתב ר' יעקב בתשובותיו והביא ראיה לדבריו מגמרא דגיטין פרק מי שאחזו כמו שהאריך שם ודמיא הא מילתא לאחד מן השותפין שנתפס בהלוכו לצורך השותפות דפסקו הרא"ש בתשובה כלל פ"ח והרמב"ן בתשובותיו סי' כ' והגהות מרדכי דבבא בתרא דאין חבירו חייב לפדותו מן התפיסה. וגדולה מזו כתב בטורים הארוכים בשם ספר האגודה ריש סימן ר"ז באחד ששלח אחר חבירו לבוא אליו וקבל עליו לפצותו מכל הפסדות ונתפס בדרך ופטרוהו מלשלם כי לא היה מסוכן ואונסא דלא שכיח הוא עכ"ל. הרי קמן דאף במקום שמחוייב לפצותו מכל אונסין וערעורים מ"מ בתפיסה אינו מחוייב לפדותו והוא הדין בנדון זו אף על גב דמחוייב לפצותו מן הערבות מ"מ אינו מחוייב לשלם לו דמי תפיסתו. ואין לחלק ולומר דודאי תפיסה הבא לו מאונס לא סליק ליה אדעתא אבל בכאן שהתפיסה היא כדי שיקיימו את ערבותן ודאי תפיסה כזו סלקו אדעתן כי כן דרך הארץ לכוף הערב לפרוע הן בתפיסה או בשאר כפיות, אמת כן הוא יש לחלק בכך אבל עיקר הראיה שהבאתי לא היה אלא לדמות לזו ענין הצער והשבת הנעשה דמחוייב לסלק מהם הערבות ושעל ידי זה יפטרו מן התפיסה מ"מ האונסין האחרים שנעשו להם זה לא עלה על דעת והוא הדומה לראיה. ועוד דפטור כאן מכל נזק שהגיע להם ומן בטלתו ובושתו וצערו בתפיסתו מהא דאיתא בפרק הגוזל עצים (דף צ"ח.) דגרמא בניזקין (פטור) ודבר זה גרמא בניזקין הוא וכן כתב בהדיא הרשב"א בתשובה אמעשה כזו והביא מהרי"ק בתשובותיו סימן קנ"ה. ועל כן נראה לי פשוט שאין לחייב האלוף הנ"ל בשום דבר מחמת צער הנתפסים או בטלתן או דמי בושתן אפילו מדינא כ"ש שאין דנין בזמן הזה דברים דלא שכיחי ולית בהו חסרון כיס כמו בושת וצער כדאיתא פרק החובל (דף פ"ד:) ופסקו שם הפוסקים והרמב"ם פ"ה מהלכות סנהדרין. ואע"ג דאמרינן פ"ק דבבא קמא (דף ט"ו:) ופרק החובל (דף הנ"ל) דאע"ג דאין מגבין קנסות בבבל מ"מ אם תפס לא מפקינן מיניה והוא הדין בדינים אלו כמו שפסקו הפוסקים הרי"ף והרא"ש פ"ק דבבא קמא ופרק החובל והרמב"ם פ"ה מהלכות סנהדרין, מ"מ בנדון זה לא מהני תפיסה מטעמים הראשונים שכתבתי דמאחר לא נתחייב בצערן ובביטולן ובבושתן צריכין להחזיר לו את שלו אף אם תפסו כ"ש אם לא תפסו. זהו הנראה לי בדין הצער והביטול והבושת שלהם, אמנם לא ראיתי עתה לירד לעומקא דדינא בענין מה שהוציאו בזה מחמת אונסין אי מחייב האלוף הנ"ל להחזיר או לא כי לדעתי יתפשרו בזה ואף כי נוכל לעמוד על זה מתוך התשובות שנתבארו לעיל כמו שכתבתי למעלה והמשכילים יבינו ויזהירו כזוהר הרקיע. ובזו שלום על ישראל אביע. כה אומר וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.