שער המלך/גזלה ואבדה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png גזלה ואבדה TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


געריכה

המציל

מיד לסטים כו'. עיין מ"ש הרב ל"מ ז"ל שדעת רבינו דע"כ לא נחלקו רבנן ור"ש אי סתם גזילה יאוש בעלים או לא אלא בליסטים גוי אבל בליסטים ישראל אפילו רבנן מודו וכ"כ מרן הב"י סי' שס"ח שזהו דעת הרא"ש והם דברים תמוהים כמו שירא' המעיין וכבר תמהו עליו מוהרש"ל סי' כ"ז והש"ך סי' הנז' והעיקר כמו שכתב התוס' דקי"ד ע"ב ד"ה המכיר כליו דע"כ לא נחלקו רבנן ור"ש אלא בגנב ישראל אבל בגנב גוי אפילו רבנן מודו דסתם גניבה לאו יאוש בעלים משום דכיון דדייני במי יימר לא מייאש כדקאמר רב אשי התם ובהא ניחא לי מה שהקשה הרב קרבן אהרן בפרשת מצורע דף קמ"ח אדברי התוס' דפ' מרובה דס"ו ד"ה משכבו שהקשה לדעת רש"י ממתני' דתנן הגנבים שנכנסו לתוך הבית כו' אבל המשכבות והמושבות טהורים אם יש עמהם אשה או נכרי הכל טמא משמע דמטמא משכב שאינו שלו והק' הרב הנז' דמאי קו' דאיכא למימר דמתני' רבנן דר"ש דלא ממעט מקרא אלא גזול אבל לא גנוב משום דסתם גניבה יאוש בעלים ומתניתין הגנבים קתני וכפי מ"ש לק"מ דבגנב גוי אפילו רבנן מודו והנר' דאשתמיט מיניה סוגיא הלזו ועיין במש"ל ז"ל ה' כלים פכ"ד דין ז' ודו"ק:

זעריכה

דברים רבים אסרה תורה כו' מפריחי יונים כו'. כתב ה"ה מפורש בפרק זה בורר למאן דאמר משום ארא כו' ודבריו מגומגמים שהרי הך דינא דרבינו ז"ל נראה ודאי דאתי אפי' למ"ד אי תקדמך יונך ליוני דע"כ לא נחלקו אלא לפוסלו לעדות אבל למ"ד איסור גזל מודו כ"ע דאסור מפני ד"ש דהרי ברייתא קתני בהדי' דיוני שובך יש בהן גזל מפני ד"ש כדאמרינן התם מ"ד אי תקדימיך יונך ליוני כו' מ"ט לא אמר ארא א"ל מפני ד"ש בעלמא היא ואם כן איך כתב ה"ה ז"ל למ"ד משום ארא ואף לפוסלו לעדות ג"כ דלבתר הוסיפו עליהם הגזלנים והחמסנים ואמרינן בגמ' דלא נצרכה אלא למציאת חש"ו אע"ג דאינו אלא מפני ד"ש ואפ"ה פסולים ה"נ דארא נמי פסול לכ"ע דומיא דחש"ו מהתימה על מרן כ"מ בפ"י מה' עדות דין ד' שתמה על רבינו וז"ל ויש לתמוה שהרי בס"פ זה כתב וכן לא יונים בלבד כו' אלמא דס"ל כמ"ד אי תקדמה יונך ליוני ואם כן איך פסל ארא דהא מדקאמר מפני ד"ש בעלמא הוא משמע דלא מפסיל יע"ש שהרי כפי הנראה מבואר דלבתר דהוסיפו הגזלנים ה"נ ארא פסול ואם כן שפיר איכא למימר דפסק רבינו כמ"ד אי תקדימך יונך כו' ואפ"ה כתב דארא פסול לבתר דהוסיפו עליהם: ושוב ראיתי להרב בני שמואל בה' עדות סי' ל"ד שתמה עליו כן וכתב דלאחר המחילה לא דק באותה סוגיא יע"ש וליישב דברי מרן נלע"ד דס"ל למרן דאף דלבתר דהוסיפו עליהם לא פסלו אלא מציאת חש"ו דאיכא ביה טפי משום ד"ש כיון דממוני קא שקלי מיניה בידים משא"כ בארא כיון דאינו לוקח ממנו בידים אלא על ידי ארא ליכא ביה מפני ד"ש כולי האי והיינו משום דק"ל בפשטא דשמעתתא דאמאי ל"ק לא נצרכה אלא לארא למ"ד אי תקדמך יונך כו' שהרי משמע דהך תי' קאי אליבא דמ"ד אי תקדימך יונך מדקאמר א"נ מפני ד"ש בעלמא היא דאילו למ"ד משום ארא מעיקרא נמי פסולים מפני ד"ש וכמ"ש התוס' בד"ה א"נ וז"ל וי"ל דהא דקאמר מפני ד"ש קאי אלישנא דאי תקדימך יונך ע"כ ובודאי שכונתם לומר דללישנא דארא לא קאי האי א"נ דקאמר הש"ס אלא תי' קמא דמעיקרא סבר חש"ו לא שכיחי אבל אין כונתם לומר דמאי דאמרי' לעיל מ"ד אי תקדימך יונך כו' מ"ט לא אמר ארא מפני ד"ש בעלמא היא אינו אלא למ"ד אי תקדמך דלמ"ד משום ארא ס"ל דהוי גזל גמור מדבריהם וכמו שכן ראיתי להרב ט"ז חח"מ סי' ל"ד שהבין כן בדבריהם דהא ליתא שהרי ברייתא מפורשת היא בפרק השואל ובפרק שלוח הקן דקתני דיוני שובך ויוני עליה יש בהן גזל מפני ד"ש אלא משמע דלמ"ד אי תקדומך יונך אפילו דלבתר דהוסיפו עליהם לא פסלו ארא וכן מצאתי בשיטה מקו' מכ"י על מס' סנהדרין שכתב כן לחד תי' משם תוספי הרא"ש וז"ל מפני ד"ש נראה דטעמא קמא הוי למ"ד ארא כו' וטעם שני הוי למ"ד אי תקדימך כו' אבל למ"ד ארא לא הוי דמפני ד"ש היו פסולים מעיקרא ולבסוף כשפסלו מציאת חש"ו אפילו מאן דמכשר לעיל בארא מודה דאח"כ הוסיפו ובכלל גזלנים הוא וכי היכי דאמר לא נצרכא אלא למציאת חש"ו ה"נ הומ"ל ליוני שובך ויוני עליה א"נ במציאת חש"ו וחמור נמי טפי כדאשכחן ר"י דפליג בגיטין דאמר גזל גמור מדבריהם וביוני שובך ויוני עליה לא אשכחן דפליגי עכ"ד: עוד הקשה הרב ב"ש שדברי מרן בכ"מ סתרי אמ"ש בב"י סי' ל"ד וז"ל ובמפריחי יונים אמרו בגמרא כו' וסובר רבי' כמ"ד אי תקדימך יונך ליוני דהוא דמיא למשחק בקוביא וכ"ש דארא נמי פסול שהרי יש בו משום גזל ועיין בהרב ל"מ שכ' דט"ס הוא וצ"ל אבל בארא כשר כדאמרינן בגמ' דכשר למאן דאמר אי תקדמיה כו' יע"ש: ולעד"ן שדברי מרן לא סתרי כלל והתם מעניניה והכא מעניניה דבב"י דקאי התם למ"ש הטור דמפריחי יונים דהיינו אי תקדמיה כו' גם אלו אינן פסולים אלא בשאין להם אומנות אחרת והטעם כמ"ש הטור שם מפני שאינו מתעסק בישובו של עולם לידע כמה טורח האדם אחר הממון ונקל בעיניו להעיד עדות שקר משום הכי כתב דכ"ש דארא פסול כלומר כשאין לו אומנות דומיא דתקדמיה יונך שהרי בתקדמיה יונך דליכא ביה משום גזל כלל אפי"ה פסול מפני שאינו עוסק בישובו של עולם כ"ש ארא דאיכא ביה לתא דגזל דפסול משום דאינו אלא מפני ד"ש בעלמא היינו משום דמ"ד אי תקדמיה לא אתי כרמב"ח דלדידיה איכא צריכותא דתנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו דאלו לרב ששת ע"כ צ"ל דס"ל כמ"ד משום ארא וכ"כ מרן בכ"מ בד"ה וכן משחק בקוביא ואם כן אליבא דרמב"ח דס"ל דרבנן פליגי אר"י וס"ל דאפילו דיש לו אומנות אחרת פסול דארא לא פסיל ביש לו אומנות אחרת כיון דאינו אלא מפני ד"ש בעלמא אמנם לדעת ר"י דלא פסיל אלא בשאין לו אומנות אחרת (דהיינו מה שפסק הטור ז"ל) פשיטא ודאי דאפילו למ"ד אי תקדמי' יונך דפסול ג"כ ארא מכ"ש וכמ"ש מרן ז"ל ובכ"מ דקאי התם למה שפסל רבינו מפריחי יונים בישוב אפילו ביש לו אומנות מש"ה ק"ל דאי פסק כמ"ד אי תקדמיה לא היה לו לפסול ארא ותי' דס"ל לרבי' כמ"ד ארא וכיון דארא פסול כלומר אע"ג דאינו אלא מפני ד"ש כ"ש אי תקדמיה יונך דאיכא גזל גמור לדעת רבינו דפסול בשאין לו אומנות אחרת משום דחזקה שמה שאוכל מן הקוביא שהוא גזל כמ"ש רבי' שם: ובהא ניחא לי מ"ש מרן הב"י שם בסי' הנז' בסמוך בד"ה מאימתי חזרת מפריחי יונים וז"ל ג"ז בברייתא שם אלא שמסיים בה אי חזרה בהם חזרה גמורה דאפילו במדבר לא עבדי וסובר רבינו כו' אבל למ"ד אי תקדימה יונך ליוני צריך לקבל עליו שלא לעשות אפי' בחנם ומאחר שרבינו סובר כמ"ד אי תקדמיה יונך ליוני שינה הלשון כאן כו' ותמה עליו הרב הנז' שזה נראה סותר למ"ש למעלה דסובר כמ"ד אי תקדמיה וכ"ש ארא שכפי זה הי"ל להטור לאשמועינן דין חזרת ארא האמור בגמ' אכן כפי מ"ש הנה נכון משום דאף הטור ז"ל מודה דארא לא פסול אלא בשאין לו אומנות אחרת אבל ביש לו לא מפסיל והיינו שהטור ז"ל השמיט דין זה ולא הביא אלא מציאת חש"ו והילכך השמיט רבינו דין חזרת ארא האמור בגמ' משום דבשאין לו אומנות אחרת כיון דהיינו טעמא משום דאינו עוסק בישובו של עולם אפילו במדבר נמי איכא משום ה"ט כנ"ל:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.