שער אפרים/קלה

שער אפרים קלה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה קלה

נשאלתי לבאר לשון הרא"ש פ' הגוזל קמא (עלה (צ"ט) [צ"ח] ע"ב) דין י"ד א"ר אשי ל"ש אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל כו' עד וכתב רב אלפס ז"ל ומסיק רבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי כו' עד ומיהו לאו ראיה היא דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות מתחלה ועד סוף עכ"ל:

הנה דברי הרא"ש צריכין ביאור כי לכאורה דבריו תמוהים שכתב ומיהו לאו ראיה דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות כו' הלא מ"מ ראייתו ראיה חזקה היא דמ"מ מוכרח לומר דאין אומן קונה כו' אף אם פליגי בישנה לשכירות כו' וא"כ יסברו חכמים דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואם היה סובר דאומן קונה בשבח כלי וא"כ אין כאן הלואה והיתה מקודשת ולמה סברי חכמים דאינה מקודשת וקושיא זו מקשה ג"כ בס' יש"ש פ' הגוזל קמא דין כ"א ע"ש:

תשובה נלע"ד לישב דלק"מ וה"פ מ"ש ומיהו לאו ראיה ר"ל שדוחה ראיתו שהכריח דממ"נ מוכרח או שיסברו כ"ע דאין אומן קונה או שיסברו חכמים דאין אומן קונה וע"ז כתב ומיהו לאו ראיה דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות כו' ר"ל דלמא לעולם דכ"ע סברי דאומן קונה בשבח כלי ומה שקשה דלמה סברי חכמים דאינה מקודשת די"ל דפליגי בישנה לשכירות מתחלה וע"ס ר"ל לעולם באומן קבלן י"ל דקונה בשבח כלי משא"כ בשכיר יום אינו קונה בשבח כלי וכאן איירי בשכיר ואינו קבלן וא"כ לא קנה הכלי וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף וא"כ הוי הלואה לכן אינה מקודשת ודברים אלו מוכרחים קצת מדברי רש"י פ' האיש מקדש דף מ"ח ע"ב ד"ה ואבע"א דכ"ע ישנה לשכירות כו' עד כלומר הכא בשלא התנה להיות שכיר יום אלא קבלן ובאומן קבלן קונה בשבח כלי וזהו דעת הרא"ש ותמיה רבה על דברי הרב בעל יש"ש שלא ראה דברי רש"י וחולק על דעת הרא"ש במ"ש ומיהו לאו ראיה כו'. ושמעתי שבס' מעדני מלך מתרץ דברי הרא"ש בדרך הנז' ושמחתי שכוונתי לדעת הגדול אמנם לא ראיתי ס' הנז'. ומה שקשה קצת לפי מה שכתבתי דבישנה לשכירות קמיפלגי ואומן קונה כו' א"כ למה אמר בסוגי' דהגוזל דכ"ע אין אומן קונה ופליגי בישנה לשכירות לימא דכ"ע אומן קונה וכמ"ש לעיל די"ל דהיה קשה לימא מסייע לרב אסי ודו"ק:

גם לדעת הרש"ל נלע"ד דהוקשה לו על הרא"ש שזה הפי' אינו סובל בדבריו במ"ש ומיהו לאו ראיה דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות כו' דא"כ קשה היאך כתב הרא"ש מתחלה ונ"ל דאין ראיה משם דה"נ אמר רבא כו' וכן נמי אי סברי אומן קונה בשבח כלי כו' הוי מקודשת לכ"ע עכ"ל דהלא הרא"ש יכול לדחות סברא זו דאף אי סברי כ"ע דאק"ב כלי מ"מ איכא למימר [דפליגי] בישנה לשכירות מתחלה וע"ס וכמו שדחה הרא"ש בסופו במ"ש ונ"ל להביא ראיה דאי פליגי כו' ע"ש וזהו כוונת רש"ל ביש"ש דהלא ראיה חזקה היא ואין לומר כמ"ש דהיינו כמו שדחה הרא"ש וסבר כדעת רש"י בקידושין דפליגי בישנ' לשכירות כו' דא"כ קשה היאך כתב הרא"ש מתחלה ונ"ל דאין ראיה משם כו' וכן נמי אי סברי אומן קונה בשבח כלי הוי מקודשת לכ"ע כו' ה"ל להרא"ש לדחות כמו שדחה בסוף די"ל דפליגי בישנה לשכירות וכאן לא איירי בקבלנות אלא מוכרח דלא סבר הרא"ש כדעת רש"י בקידושין לכן מקשה רש"ל דלפ"ז ראיתו ראיה חזקה כמ"ש הרא"ש נ"ל להביא ראיה ממ"נ כו' ואין ראיתו כלום במ"ש דפליגי בישנ' לשכירות כו' (ועיין בחידושי רש"א פ' האיש מקדש מה שמקשה בזה על הרא"ש בקידושין ותמיה לי עליו שאינו מזכיר כלום מ"ש הרא"ש בב"ק):

ובאמת יש לישב דעת הרא"ש שאינו קשה כלום קושית רש"ל ביש"ש שמתחלה כתב הרא"ש ונ"ל דאין ראיה משם כו' וכן נמי אי סברי אומן ק"ב כלי לפי שדעת רש"י בקדושין אינו מוכרח דגבי שכיר יום לא אמרינן אקב"כ די"ל דגם גבי שכיר יום אמרינן אק"ב כלי וזיל הכי קמדחי ליה כו' וזהו שכתב הרא"ש ונ"ל דאין ראיה משם כו' וכן נמי אי סברי אקב"כ הוי מקודשת לכ"ע מאי אמרת דפליגי בישנ' לשכירות כו' די"ל דגם אי אמרינן דפליגי בישנ' לשכירות י"ל דקנה הכלי והוי מקודשת לכ"ע וא"כ ראית הרי"ף אינו ראיה במ"ש לדחות דברי רב אסי הואיל ואמר לכ"ע אין אקב"כ ואח"כ כתב הרא"ש נ"ל להביא ראיה (דדעת הרי"ף נכונים הם) דאי פליגי באומן קונה א"כ הלכה כחכמים וא"כ אף לפי סברא זו דגם גבי שכירות אמרי' אומן קונה כו' מ"מ הלכה כחכמים דאינ' מקודש' ואח"כ כתב הרא"ש ומיהו לאו ראיה דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות כו' ור"ל דדעת הרי"ף אינם נכונים דיש לדחות דפליגי בשכירות וגבי שכירות לא אמרי' אקב"כ וכדעת רש"י וכ"ע סבירי דאקב"כ וזיל הכי קמדחי ליה כו' והוכחת הרי"ף אינה הוכחה ודו"ק היטב:

איברא נלע"ד לישב בדרך אחר דברי הרא"ש הנז' ונדקדק תחלה בדברי הרי"ף והתוס' והרא"ש מה שיש לדקדק בדבריהם, במ"ש הרי"ף ומסיק אמר רבא דכ"ע אין אומן קונה וכן הלכת' למה אינו מוכיח הרי"ף דהכי הלכת' מכח דמסתמ' הלכה כחכמים אף אם פליגי באומן קונה יסברו חכמים דאין אומן קונה, וכן קשה קושיא בדברי התוס' מ"ש ואין ראיה משם לפסק הלכה מזה שאמר דכ"ע ישנה לשכירות כו' קשה ג"כ הלא אף אם פליגי בישנ' לשכירות יסברו חכמים דישנ' לשכירות כו' והלכה כחכמים אלא מוכרחים אנו לומר דהתוס' והרי"ף סוברים דז"א מוכרח באם שחולקים בישנה לשכירות או באומן קונה ויסברו חכמים דישנה לשכירות או אומן קונה דיהיה הלכה כן די"ל דהלכה כר"מ וכמו שפסק באמת ר"ת והטור לפי דעת הרא"ש דהלכה דאומן קונה בשבח כלי ועיין בטא"ע סי' כ"ח וכמ"ש הרא"ש בקידושין הנ"ל שמביא דעת ר"ת באחרונה אבל דעת הרא"ש חולק בזה על הרי"ף והתוספות וסובר דאף אם פליגי ויסברו חכמים דאין אומן קונה הלכה כחכמים:

ומעתה מבוארים דברי הרא"ש היטב דמתחלה חולק על דברי הרי"ף מכח סברת התוספות וכתב ונ"ל דאין ראיה כו' היינו לפי סברת הרי"ף דמוכח דהלכה כן מכח שאמר כ"ע אין אומן קונה כו' ואח"כ כתב הרא"ש ונ"ל להביא ראיה לפי שהרא"ש סובר דזה א"א לומר דהלכה כר"מ רק כחכמים וא"כ ממ"נ מוכח דאין אומן קונה כו' וא"כ אינו קשה דאי אפשר לאוקמי' בע"א כי הוכחת הרא"ש אינו מסוגי' דגמ' רק סבר' דנפשיה ממ"נ, ואח"כ כתב הרא"ש ומיהו לאו ראיה ר"ל אף שדחיתי תחלה סברת הרי"ף מכח דברי התוס' דהואיל וא"א לאוקמי' בע"א לכן מוקי דכ"ע סברי דישנה לשכירות כו' מכח. זה דחיתי דברי הרי"ף ע"ז כתב ומיהו לאו ראיה ר"ל אותה דחייה אינו ראיה מדברי התוס' דאיכ' למימר דפליגי בישנה לשכירות כו' וא"כ לפ"ז סברת הרי"ף די"ל דהלכה כר"מ למה מוקי ככ"ע למה לא מוקי דפליגי בישנה לשכירות וי"ל דהלכה כר"מ וא"כ מ"ש התוס' דאינו ראיה לפסק הלכה ז"א כי היא ראיה נכונה לפסק הלכה די"ל דפליגי בישנה לשכירות והלכה כר"מ והגמ: מוקי ככ"ע דסברי ישנה לשכירות וא"כ מוכח דהלכה כן ולפ"ז אין כאן שום דחייה על דברי הרי"ף ודברי הרי"ף נכונים לפי סברתו דהואיל ומוקי רבא דכ"ע סברי דאין אומן קונה ולמה אינו מוקי דפליגי באומן קונה וי"ל דהלכה כר"מ אלא ודאי דהלכה דאין אומן קונה ודו"ק והנלע"ד כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף