שלמי נדרים/נדרים/נא/ב

שלמי נדרים נדרים נא ב

ע"ב במשנה דג דגים שאני טועם אסור בהן כו' בין מלוחים" בין תפלים בין חיים בין מבושלים. גבי מלוחים שייך לישנא דתפלים וגבי מבושלים שייך לישנא דחיים אבל חיים ותפלים חדא מילתא היא וכמו דאמרינן בעלמא בין שוגג בין מזיד בין אונס בין רצון דמזיד ורצון חדא מילתא הוא ויש להעיר כיון דדג תפל אוכל שאינו ראוי הוא כדאי' בשבת (דף קכ"ח) דג תפל אסור לטלטלו בשבת ופי' רש"י דאינו ראוי לכלום וע' בתוס' שם בתירוץ קמא שכתבו דגם לכלבים אינו ראוי וגרע מבשר תפל דחזי לאומצא וא"כ הכא דאמר דגים שאני טועם נימא דלא הי' דעתו אלא למבושלים דיש בהם טעם ולא לתפלים דאינו ראוי לכלום ואף לכלבים אינו ראוי וגרע מבשר תפל והנה בש"ע סי' רי"ז כשהעתיק דין זה לא הזכיר בין חיים בין תפלים וגם דין דג או דגה ודג דגים ולא ידעתי למה ובטור הזכיר כולם וע"ל (דף נ"ד:) גבי שאני עופות דאפשר ע"י שליקה ובט"ז סי' רי"ז ס"ק ז' שפי' שם כיון דאפשר שום אכילה בעופות חל עלייהו הנדר ואסור בכל גוונא פי' לאוכלם צלוי ע"ש ובזה י"ל גבי דגים כיון דאפשר לאכלם ע"י תיקון חל עלייהו האיסור לאכלם אפי' קודם התיקון וצ"ע:

בפי' הרא"ש ד"ה דכבוש מאי כו' ולאידך פירושא כו' כפי הנוסחא שלפנינו אין לו מובן. כי לא נמצא שני פירושים שיפרש במשנה רק פירוש אחד וכפי הנראה שבשגגת המדפיסים נשמט פי' א' והכוונה הוא לשני הפירושים שהביא הר"ן וכצ"ל ולאידך פירושא מי הוי כהכבוש דהד' דכבוש הוי כמו ה"א הידיעה והב"י בסי' רי"ז כתב שהרא"ש פי' כפי' אחרון שבר"נ נראה שלא היה בגירסתו הך ולאידך פירושא כו' עיי"ש:

שולי הגליון

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף