שיטה מקובצת/בבא קמא/סא/ב

שיטה מקובצת בבא קמא סא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המדליק בתוך שלו וכו'. מה שחזרו ושנו המדליק בתוך שלו כאלו הוא פלוגתא בפני עצמה היינו מפני שרצו לעשותה מחלוקת אחר סתם ולומר דסתם דמתניתין ששנינו או שעברה דרך רשות הרבים פטור לאו כולי עלמא היא אלא מחלוקת רבי אליעזר ורבנן היא ולית הלכתא כאותו סתם אלא כמחלוקת ומן המחלוקת אפסיקא הלכתא כרבי שמעון וכו'. הרשב"א ז"ל.

רבותי הורו שיש חילוק בין מדליק בתוך שלו למדליק בתוך של חבירו שהמדליק בתוך שלו די לו בהרחקה בלא גדר ונהר ודרך הרבים ולא אמרו גדר גבוה אלא במדליק בסמוך אבל בשל חבירו הואיל ושלא ברשות הדליק צריך לגדר ונהר וכל שכן שמדליק בתוך שלו דיו באלו בלא הרחקה. וכן הורו שבכלל מה שאמר רבי שמעון שהכל לפי הדליקה רבה ענינים שלא הזכרנו כגון שלא היה שם הפסק ולא שיעור הרחקה אלא שהדליק בשלו אפשר שהדליקה כל כך מעוטה שאין לחייב בה וכן הרבה דברים כיוצא באלו. הרב המאירי ז"ל.

אינו משלם אלא או גדיש של חטים או גדיש של שעורים. פירוש שרואים מקום כלים כאלו מלא תבואה אם חטים חטים אם שעורים שעורים ודבר הידוע לכל ושהכל סבורין כן דעומרים שבתוכו לא חשיב טמון. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב הא פרישנא לעיל דאו או קתני ומאי דתני לה גבי גדיש הא קא משמע לן דאף על גב דמצד שהוא עומד אינו רואה לא חשבינן לה להאי נמי טמון כיון דאפשר לראותו בשום צד. הרא"ה ז"ל. וכבר האריכו בזה התוספות לעיל פרק ב' (בבא קמא דף כ"ב) ב'.

עבד כפות וכו'. פטור. וצריך עיון אישן אי מחייב אי אמרינן הוי ליה לאיתעורי. ונראה לומר דאם נשרף הגדי והגדיש ראשונים ואחר כך נשרף העבד שהוא חייב על תשלומי הגדיש והגדי. והיכא דאין ידוע או שנשרף הכל כאחד הוא שפטור מכל התשלומין. הר"מ ז"ל מסרקסטה.

ומודים חכמים לרבי יהודה וכו'. חכמים דפטרי אטמון הני מילי בהדליק בתוך שלו לבשל תבשילו ודי לקנסו במה שגלוי שהרי ברשות הדליק ולא פשע כל כך אבל במדליק את הבירה כלומר שנכנס בחצר חברו שלא ברשות ובשל שם תבשילו ובאה רוח מצויה והדליקה את הבירה מיחייב על כל טמון שבעולם דלא משום אשו מחייבינן ליה אלא משום אדם המזיק בידים חשבינן ליה ועל כל דבר שרגיל להצניע בבתים כסף או זהב חייב אם ידוע בעדים שיש שם כסף או זהב פשיטא דחייב לשלומי אלא אפילו ליכא סהדי אבל הוא טוען שהיה לו בבירה כלי כסף וכלי זהב נאמן ובשבועה. ה"ר יהונתן ז"ל.

במדליק את הבירה. משמע דרבנן מודו לרבי יהודה בדבר שדרכו להטמין. וקשה דהא מדתני רישא וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטים ושל שעורים משמע דאפילו מוריגין שדרך להניח בגדיש לא משלם אלא גדיש לבדו. וי"ל דרישא מיירי במדליק בתוך שלו ולכך מפטר אפילו בדרכו להטמין דגלי קרא דבעינן דומיא דקמה והכא במדליק בתוך שלו איירי כדכתיב כי תצא אש ובסיפא במדליק בתוך של חבירו דבהכי לא מיירי קרא ולכך מודו רבנן דמחייב בדבר שדרכו להטמין אבל מכל מקום בדבר שאין דרכו להטמין פטור דלא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה הלכך לא פשע. דברי הכל משלם כל מה שבתוכו פירוש אפילו בדברים שאין דרכו להטמין כדמוכח בסמוך כמו שאפרש בעזרת השם יתברך. תלמיד הר"פ ז"ל.

אמר רב כהנא מחלוקת וכו'. מסתברא דהכי פירושו מחלוקת במדליק בתוך שלו שבזו לרבי יהודה דמחייב טמון באש חייב אפילו על הכלים הראויין להיות בתוך הגדיש כמוריגין וחכמים פוטרין אפילו על המוריגין לפי שהתורה פטרה על הטמון באש ואינו משלם אלא גדיש של חטים ושל שעורים בלבד אבל במדליק בתוך של חבירו בזו לא נחלקו שלא באש זה פטרה בו התורה את הטמון דכי תצא אמר רחמנא כלומר יצאה ממקום אחר ובאה ודלקה בגדיש של אחרים אבל במדליק בתוך של חבירו לא פטרה והילכך בין לרבי יהודה בין לרבנן חייב על הטמון הראוי להיות בתוכו דהיינו מוריגין בגדיש או אפילו כלי כסף וארנקי בבירה אבל ארנקי בגדיש אפילו לרבי יהודה פטור שאינו חייב לעולם אלא על כל מה שראוי לתת לתוכו וכדקתני במתניתין ומודים חכמים וכו' אלמא אין חכמים מודים אפילו במדליק בתוך של חבירו דהיינו בירה אלא במה שדרך בני אדם לתת לתוכו הא ארנקי בגדיש לא. ומדרבנן נשמע לרבי יהודה שאילו רבי יהודה חייב אפילו ארנקי שבגדיש וחכמים פוטרים בו ומאי מודים דמאחר ואין מודים אלא בדבר ששוים גבי שניהם במדה אחת שאם לא כן אפילו במדליק בתוך של חבירו עדיין היא מחלוקת אלא ודאי לרב כהנא לא נחלקו במה שאין ראוי לינתן בתוכו. והקשה לו רבא אפילו הכי מדתני סיפא מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה דהיינו ודאי בתוך של חבירו אמאי שינה מגדיש דאפליגו בה ונקט בירה כיון שהדין אחד בגדיש כמו בבירה דכאן וכאן בין למר ובין למר אינו חייב אלא על מה שראוי להיותו בתוכו לפלוג בגדיש עצמו ולענין מוריגין שבתוכו. אלא אמר רבא בגדיש עדיין היא מחלוקת ומשום הכי לא הוה אפשר למנקט הודאה בגדיש אלא בבירה בלחוד ובתרתי פליגי בגדיש פליגי בארנקי דאפילו ארנקי שאין ראוי לינתן בגדיש מחייב רבי יהורה ורבנן לא מודו ליה בהא אפילו במדליק בתוך של חבירו אבל בבירה שדרך בני אדם ליתן שם כל דבר חייב. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון תוספות שאנץ אלא אמר רבא בתרתי פליגי. נראה דדייק רבא משום דרישא על כרחך במדליק בתוך שלו או שניהם בתוך שלו וסיפא על כרחך במדליק בתוך של חבירו דאי אפשר לומר שניהם בתוך שלו או שניהם בתוך של חבירו דאם כן קשיא רישא לסיפא דרישא קתני גדיש וממעט אפילו מוריגין וכלי הבקר שדרך להניח וסיפא קתני דחייב בדבר שדרך להניח. והשתא סיפא מוכחא דבתרתי פליגי מדנקט מודה בבירה משמע שאינו יכול למצוא דמודים רבנן לרבי יהודה בכעין מחלוקותם שחייבו בכל אלא בבירה שדרך להניח כל דבר בבתים אבל בגדיש לא היה מתחייב בארנקי שמע מינה דבמדליק בתוך של חבירו לרבנן בדבר שדרכו להניח חייב ובאין דרכו פטור ובמדליק בתוך שלו פטור אפילו בדבר שדרכו להניח. ודייקינן מינה נמי דלרבי יהודה אפילו במדליק בתוך שלו חייב בכל דבר אפילו בארנקי בגדיש דאי במוריגין דוקא מחייב רבי יהודה הוי מצי לאיפלוגי בדידה ולמימר מודים במדליק בתוך של חבירו בגדיש דחייב במוריגין אף על פי שלא היה מוצא בכל דבר לא היה לו לחוש על זה דדברי רבי יהודה נמי אינם בכל דבר וטעמייהו יש לפרש דרבי יהודה לא פטר בטמון כלל ככתוב בתוספות. ע"כ.

וכתב הר"א מגרמישא ז"ל וז"ל ליפלוג וליתני בדידה וכו'. ודילמא פליגי בארנקי בגדיש ורבנן מוקמי קרא דפטרה טמון בדמסתבר וצריך למצוא הוראה בארנקי לכך נקט בירה. עוד כתוב בתוספות אם רצה לומר רב כהנא מחלוקת בתוך שלו ופליגי במוריגין. אומר מהרא"ל דמצינן למימר הכי אף על גב דקאמר כל מה שבתוכו דהכי פירושו כל מה שדרך להיות בתוכו. ואין זה דוחק דהכי פירושו דקאמר בסמוך בברייתא. עוד כתוב בתוספות ועוד שקשה לשון המשנה ולא נקט פירכא אלימתא דדילמא דעת רב כהנא כמו דרך ראשון אלא אמר רבא. כתבו בתוספות וחכמים פוטרים אפילו במוריגין. התוספות היה להם להוכיח זה דאם לא כן לא היה חילוק בין מדליק בשלו לשל חבירו. ע"כ.

וזה לשון ה"ר ישעיה ז"ל ליפלוג וליתני בדידה. תימה אמאי לא משני במדליק בתוך שלו קמיירי. וי"ל דעל כרחך סיפא דקתני במדליק הבירה דמודים חכמים דחייב לאו במדליק בתוך שלו מיירי דהא קתני ברישא גבי גדיש דפטור במדליק בתוך שלו לרבנן אפילו בכלי בקר ומוריגי בהמה דשכיחי להטמינם שם ומפיק לה בעירו דומיא דקמה שבגלוי דהיינו אש דקרא דכתיב כי תצא אש משמע שהדליק בתוך שלו קאמר לה כתב קמה שבגלוי ואם כן אמאי מודה בבירה משום דדרך בני אדם להטמין. אלא על כרחך סיפא במדליק בתוך שלו מיירי ואיצטריך לשנויי דבתרתי פליגי ומוכח דבמדליק בתוך של חבירו מדנקט מודים חכמים בבירה משמע דלא משכחת לרבנן דמחייב על הכל אלא בבירה דדרך להניח שם כל דבר אבל בגדיש לא מחייב בארנקי הואיל ואין דרכו להניח בגדיש ואף על פי שהדליק בתוך של חבירו ובמדליק בתוך שלו אף בדבר שדרכו להטמין פטור לרבנן שמעינן מרישא כדפריך מקמה. ואיכא למידק נמי דלרבי יהודה במדליק בתוך שלו חייב בכל דבר אפילו ארנקי בגדיש דאי לא מחייב רבי יהודה אלא במוריגין בגדיש לפלוג בגדיש עצמו ולימא ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק בתוך של חבירו בגדיש שחייב במוריגין וכלי בקר ואף על פי שלא מוצא לרבנן בכל דבר אין לחוש דבזה הואיל ורבי יהודה נמי לא חייב בכל דבר דשייך ומודים למאי דמיירי בה רבי יהודה. אלא ודאי בכל דבר מחייב רבי יהודה דסבירא ליה דלא פטר רחמנא שום טמון ולכך צריך לומר מודים חכמים בבירה שחייב בכל דבר. ע"כ.

וזה לשון תלמיד הר"פ ז"ל לפלוג וליתני בדידה פירוש בדידה בגדיש ואמאי נקט בירה. וא"ת והשתא נמי קמיפלגי בדידה במדליק בתוך שלו. וי"ל דעל כרחך סיפא במדליק בתוך של חבירו דאם לא כן קשיא רישא אסיפא כדפירשתי אמשנה ואם כן לפלוג וליתני בדידה ולהוי כולה בגדיש. ואם תאמר דילמא להכי נקט בירה משום דבירה משכח דרבנן מודו אפילו בדבר שאין דרכו כגון ארנקי מדקתני שכן דרך בני אדם להניח בבתים אבל בגדיש לא הוו מחייבי רבנן בארנקי רק בדברים שדרכן להטמין כגון מוריגין וכלי בקר אף על גב דרב כהנא אמר דברי הכל משלם כל מה שבתוכו מכל מקום איכא למימר דלאו בכל דבר קאמר אלא בדברים שדרכן להטמין דוקא והכי אשכחן בברייתא בסמוך דקתני במילתייהו דרבנן במדליק של חבירו דמשלם כל מה שבתוכו ולא מיירי רק בדבר שדרכו להטמין כדמסיק רבא גופיה. וי"ל דעל כרחך רב כהנא בעי למימר אפילו בדברים שאין דרכן להטמין מדמסיים במילתיה דברי הכל משלם כל מה שבתוכו משמע לישנא דדברי הכל מחייב לרבנן כמו לרבי יהודה דרבנן שוו לרבי יהודה לגמרי במדליק בתוך של חבירו ורבי יהודה מחייב אפילו בדבר שאין דרכו להטמין במדליק בתוך שלו דהוא הדין במדליק בתוך של חבירו דליכא שום חילוק לרבי יהודה. וא"ת והיא גופה מנלן דרבי יהודה מחייב אליבא דרב כהנא בכל דבר אימא דוקא בדברים שדרכן להטמין הוא דמחייב אבל בדברים שאין דרכן להטמין פטור משום דהוי ליה אונס. יש לומר דעל כרחך רבי יהודה מיחייב בכל דבר מדקתני במתניתין מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה כלומר אף על גב דפליגי עליה בגדיש מודו ליה בבירה מכלל דרבי יהודה מחייב בגדיש כל מה שמחייבין רבנן בבירה והיינו אפילו ארנקי אלמא מחייב רבי יהודה אפילו ארנקי בגדיש אף על פי שאין דרכו להטמין ומדקאמר רב כהנא דברי הכל וכו' משמע שיהו שוים רבנן לרבי יהודה ואם כן מחייבי אפילו בדברים שאין דרכן להטמין ולהכי פריך לפלוג וליתני בדידה בגדיש. אלא אמר רבא בתרתי פליגי וכו' ממתניתין דייק רבא דפליגי בתרתי דעל כרחך סיפא במדליק בתוך של חבירו דאם לא כן קשיא רישא אסיפא ומדשבק גדיש ונקט בירה שמע מינה דבמדליק בתוך של חבירו רבנן מחייבי דוקא דרכו להטמין אבל אין דרכו להטמין ודאי פטור ולכך נקט בירה לאשמועינן דשם מודו רבנן ומחייבי בכל דבר לפי שדרך להניח כל דבר בבתים אבל בגדיש לא מצית משכחת דלחייב בכל דבר לרבנן אף במדליק בתוך של חבירו שמע מינה המדליק בתוך של חבירו לרבנן דרכו להטמין חייב אין דרכו להטמין פטור ושמעינן ליה לרבי יהודה דמחייב אפילו בדבר שאין דרכו להטמין בתוך של חבירו. ומשמע לישנא דרבי יהודה מחייב בגדיש כל מאי דמחייבי רבנן בבירה ושמעינן נמי לרבנן דבתוך שלו דרבנן פטרי אפילו דרכו להטמין כדקתני רישא אינו משלם אלא גדיש של חטים כדפירש לקמן ולרבי יהודה דמחייב אף באין דרכו להטמין גם במדליק בתוך שלו דאי לא מחייב רבי יהודה במדליק בתוך שלו רק בדבר שדרכו להטמין לפלוג וליתני בדידה בגדיש דמודים חכמים לרבי יהודה בגדיש במדליק בתוך של חבירו דמחייב שדרכו להטמין כדקא מחייב נמי רבי יהודה במדליק בתוך שלו הילכך לא מצי משכח שיהו מודים חכמים לרבי יהודה דהיינו בכל דבר רק בבירה. ע"כ.

והראב"ד ז"ל פירש וז"ל אבל מדליק בתוך של חבירו משלם כל מה שבתוכו דלא אמרינן מה קמה בגלוי אף כל בגלוי אלא לענין כי תצא אש מעצמה דהיינו מדליק בתוך שלו וכו'. אבל מדליק בתוך של חבירו הכל חייב דמזיק בידים הוא ולא גרע מישן. אי הכי דמדליק בתוך של חבירו ליכא פלוגתא בינייהו אדתני אבל במדליק את הבירה שחכמים מודים לרבי יהודה אפילו בשדה נמי דמדליק הבירה ודאי מדליק בתוך של חבירו הוא. דאי במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בירת חבירו אמאי מודים לו והא טמון הוא וטעמייהו דרבנן בטמון לאו משום דרך ולאו דרך הוא אלא מאו הקמה מה קמה וכו' ואם כן מאי איריא בירה אפילו שדה נמי. אלא אמר רבא בתרתי פליגי וכו' ואי קשיא מנא ליה לרבא דבתרתי פליגי דילמא בין במדליק בתוך של חבירו בין במדליק בתוך שלו לא פליגי אלא בדברים שאין דרכן להטמין אבל בטמון לא פליגי. הא לאו קושיא היא דקאמרי רבנן אינו משלם אלא או גדיש של חטים או גדיש של שעורים ואלו מוריגין וכלי בקר לא ואף על גב דדרכן להטמין אותם בגדיש אלא משום טמון פטרי ליה רבנן. ע"כ.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף