פני יהושע/בבא קמא/סא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
כובע ישועה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


פני יהושע TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png סא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בד"ה ולית ליה לר"ש שיעורא קס"ד וכו' אפי' אין ראוי לעבור עכ"ל. אף שרש"י נמי פי' כן להדיא אלא שהתוס' הוסיפו אפי' אין ראוי לעבור משום דלכאורה יש לדקדק מאי מקשה דר"ש אדר"ש דלמא שאני הכא שפשע מעיקרא בגוף הדליקה לענין מקום הקרוב לכך מחייבינן ליה אפי' אם הזיק בריחוק גדול ומטעם תחילתו בפשיעה וסופו באונס אבל התם שהרחיק מעיקרא כשיעור שנתנו חכמים לא שייך לחייבו לכך כתבו התוס' דדייק שפיר מדמחייבינן ליה אפילו אין ראוי לעבור כגון שהדליק בתוך שלו בענין שאין ראוי לעבור כלל חוץ לגבולו וא"כ לא פשע כלום ואפ"ה מחייב ליה ר"ש במתני' וא"כ מקשה שפיר וק"ל:

בד"ה לא יעמיד וכו' שיכול לעכב עליו בעל העליה וכו' ובקונטרס פי' וכו' וכמו שפירש ניחא וכו' עכ"ל. ויש לדקדק דא"כ דניחא כפי' הקונטרס למה פי' הם בענין אחר ועוד מאי ענין זה הדיבור לכאן ובפרק לא יחפור ה"ל לפ' ונראה משום דמסוגיא דשמעתין משמע קצת כפי' התוס' דהא כולהו תנאי דהכ' לבד מר"ש יהבי שיעורא לענין רוחב הדליקה ובתוך השיעור הזה יש לו רשות להדליק וא"כ איך קפסיק ותני התם שבני עיר יכולים לעכב עליו כל שלא הרחיק בגובה ד' אמות ולא יהבי שיעורא נמי אם התנור רחוק משאר בתי העיר כשיעור השנוי במשנתינו אין יכולים לעכב ואם הזיק פטור מלשלם אבל לפי' תוס' דעל בעל עליה קאי א"ש דלא שייך כלל שיעור' דרוחב לגבי בעל העליה ולא יהיב שיעורא אלא בגובה ולפרש"י יש ליישב וק"ל:

במשנה היה גדי כפות לו וכו'. למאי דמסקינן דבמדליק בתוך שלו איירי בבי דרישא ופטרי רבנן אפי' במה שדרכו להיות בגדיש א"כ צ"ל דהכא דמחייבינן אגדי היינו בדחזי ליה המדליק דלאו טמון הוא אבל מל' הרמב"ם פי"ב מהל' נזקין משמע דאיירי דלא חזי ליה המדליק ובמדליק בשל חבירו ע"ש בהה"מ ובתוס' פ' כיצד:

בפרש"י ר"י מחייב אטמון ובכלים ל"ש כו' שדרכן להטמין עכ"ל. נראה לו לפרש כן משום דלישנא דתלמודא הכי דייק דלא אידכר כלל מארנקי אלא במדליק בתוך של חבירו ולישנא דמתני' נמי הכי דייק מדקתני המדליק את הגדיש והיו בו כלים וכו' דסתם כלים משמע כלי גדיש ואי ס"ד דר"י אארנקי נמי מחייב ה"ל למיתני בפירוש וא"ל משום מלתא דרבנן נקט דאפי' בכלי גדיש נמי פטרי דהא בהדיא קתני אינו משלם אלא גדיש של חטים אע"כ דר"י גופא לא מחייב במדליק בתוך שלו אלא כלים שדרכן להניחם שם וטעמא דמלתא נראה לפרש"י דר"י סובר דדוקא במדליק בשל חבירו חייב אפי' אארנקי בגדיש דאע"ג דלא הוי ליה למזיק לאסוקי אדעתיה אפ"ה חייב דא"ל הניזק מאי הוי לך גבי' דאזקתי' שהרי מזיק בידים הוא וכדאיתא לקמן גבי דינר הזיקתו משלמת של זהב אבל במדליק בתוך שלו לאו מזיק איקרי אלא פושע והוי כמו פשיעה בדינר דאינו משלם אלא מאי דה"ל לאסוקי אדעתי' וכן משמע מל' רש"י שם כמו שיתבאר אבל מ"מ קשה לפרש"י היכן אשכחן במתני' דס"ל לר"י במדליק בשל חבירו דחייב אפילו אארנקי בגדיש ואיך קאמר רבא דפליגי בתרתי ולא נרמז מזה במתני' ואי משום דקתני ומודים א"כ קשיא לישנא דמתניתין גופא כיון דלא איירי ר"י ממדליק בשל חבירו ומארנקי מאי ומודים בשלמא לפי' תוס' דר"י במדליק בשלו נמי מחייב אפי' בכלים שאין דרכן להניחם שם א"ש דהאי בבא גופא דרישא שמעי רבנן לר"י חדא דאית ביה תרתי כיון דר"י במדליק בשלו מחייב אפילו אארנקי בגדיש כ"ש במדליק בשל חבירו וקאמרי ליה רבנן במדליק בשלו פליגינן עלך לגמרי דאפי' בכלים שדרכן להניחם שם נמי פטור ובמדליק בשל חבירו מודינן לך מיהת בהא דחייב בכלים שדרכן להניח שם וא"ש ומודים אבל לפרש"י ודאי קשה וצ"ל בדוחק דלפי' רש"י מדייק רבא מדנקט במשנה ומודים מכלל דשמעי רבנן לר"י בעלמא דס"ל מדליק בשל חבירו מחייב אפילו אארנקי בגדיש וק"ל:

בתוספות בד"ה אלא אמר רבא וכו' בסוף הדיבור ובדבר שאין דרכו פטרי מסברא דלא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה וכו' עכ"ל. בספר המלחמות להרמב"ן האריך בזו הסוגיא ומכלל דבריו שתמה על זו הסברא דמ"ש משאר נזקי ממון דלא מצינו דפטור על דברים שאין דרכו להניח שם מטעמא דלא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה אע"כ דלא שייך האי טעמא אלא בשומרים דוקא ע"ש באריכות וסוף דבריו שיש לו שיטה אחרת בזו הסוגיא דהא דפליגי ר"י ורבנן במדליק בשל חבירו בדברים שאין דרכן היינו בשאין עדים בדבר שאותן הדברים היו שם אלא שהניזק טוען כך וקא מיפלגי אי נאמן על כך או לא והיינו אי שייך תקנת נגזל בכה"ג שאין דרכו או לא והביא ראיה ברורה מל' הירושלמי הובא ג"כ ברא"ש אבל מ"מ צריך ליישב כי היכי דלא תקשה לפרש"י ותוס' ונראה דיש לחלק דודאי בשאר נזקי ממונו דרמיא עליה שמירת ממונו לגבי דכ"ע מכל מיני הנזקין שבעולם ואין קצבה לדבר א"כ לא שייך לומר אילו הייתי יודע מאותן הדברים הווינא מנטר טפי כיון דא"א לו בשום ענין לידע עד כמה יעלה החיוב שלו ולא נכנס כלל לגדר הקצבה וממילא רמיא עליה נטירותא מעליא וכיון שלא שמרו הרי פשע וחייב אבל בשומרים דלא רמי עליה אלא שמירת אותו הדבר בלבד וכן בנדון שלפנינו במדליק בשל חבירו איירי נמי כגון שיושב ומשמר גחלתו שלא תדלק אנה ואנה אלא אותו הגדיש או הבירה בלבד א"כ סברי רבנן שפיר דמצי למימר אילו הייתי יודע מאותן הדברים שאין דרכן הווינא מנטר טפי או לא הייתי מדליקו כלל. אלא דמ"מ קשה לרש"י דמפרש אליבא דר"י דבמדליק בשלו נמי פוטר מדברים שאין דרכן והיינו ע"כ נמי מטעמא דלא הו"ל לאסוקי אדעתיה א"כ קשה קושיית הרמב"ן מ"ש משאר נזקי ממונו דבמדליק בשלו ודאי איירי שלא שימר גחלתו ולא שייך לחלק מהאי טעמא דפרישנא וצ"ע ליישב ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.