רש"ש/פסחים/קט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
ברשב"ם ד"ה קליות. נפל טעות בהעתקת המשנה דתרומות (פ"ה מ"ג) ע"ש במקומה ונפלאתי על בעלי הגהות ששתקו בזה:
רשב"ם ד"ה רביעית ש"ת. וכגון רביעית שמן לרקיקי נזיר דאיכא דיליף לה מקרא במנחות. ע"ש דר"ע הוא דלמד כן לחלות ולרקיקי תודה לשניהם יחד רביעית ושמעינן מינה גם כן לחור"ק נזיר כפירוש רש"י שם במשנה ול"י מדוע פירש דוקא לר"ע הלא אפילו לראב"ע שם דס"ל דהלל"מ הוא נמי כמו דחשיב רביעית יין דנזיר דג"כ אינה רק הלכה ועיין (נזיר לח):
תוספות ד"ה שנאמר ושמחת. עמש"כ (בסוכה כז ב):
שם ד"ה רביעית. ופעמיים יוקח חלק שנים עשר. כ"נ דצ"ל:
בא"ד. ואצבעיים על אצבעיים מרובעות מדבריות נכנסות כו' עגולות ציפוריות. עיין ברש"א ביאור דבריהם ולכאורה תמוה דלפ"ז אצבעיים על אצבעיים מדבריות תכנסנה באצבע וחצי פחות ד' שתותי שתות על אצבע וחצי פחות ד' שתותי שתות ציפוריות ואצבעיים על אצבעיים ציפוריות עגולות הם אצבעיים על אצבע וחצי ציפוריות מרובעות וא"כ נפיש טובא שיעורא דירושל' ונ"ל דזה פשוט דהאצבעות לא נתרחבו בפועל בירושלים ובצפורי רק דשם הוסיפו שתות על המדה ומ"מ חשבוה לפי חשבון אצבעות שהיה בה מקודם וע"כ ממילא נתרחבו האצבעות כמו כן אולם כ"ז בגובה ר"ל אם הוסיפו שתות בגובה המדה אז ע"כ גם באצבעות אשר על ידיהם נחשבה הגובה גם כן נתרחבו שתות אמנם אם הוסיפו שתות ברוחב המדה מצד אחד הרי לא נתרחבו האצבעות שתות רק באותו צד שהרחיבוה ואם עשו אותה הוספת שתות בב' צדדי המדה בכדי שתהא מרובעת שוה הצלעות אז ע"כ לא נתרחבו האצבעות רק חצי שתות (עוד מעט פחות מפני מילוי הקרנות) ולכן לעיל בגובה הכוס פירשו להדיא תוספת שתות על האצבעות וכאן ברוחב סתמו דבריהם משום דבב' הצדדים לא נתרחבו רק חצי שתות בינה זאת ונכון בעז"ה אח"ז מצאתי שנשאל בזה בתשו' חת"ס חא"ח (סימן קנ"ג) וישובו לא נתחוור בעיני:
בא"ד. ועוד מפרש דבירושל' איירי כו'. עיין מה שהקשה הרש"א ושרי ליה מאריה כי החשבון מכוון מאד הגע עצמך אם היה לפנינו כוס שיעורו בגובה ורוחב כגמרתינו ונעשה סביבו עגול בגובה קומתו יהיה מחזיק רביעית ומחצה וא"כ כשתסיר אחר כך ממנו שליש גבהו ישאר רביעית מכוונת ועוד שגה במחכ"ת דחשיב שליש הרוחב מלגאו והוא באמת שליש מלבר שהוא חצי מלגאו ואני חושש לתלמיד טועה. והפייט הואיל ואייתוהו התוספות לידן אימא ביה מילתא והוא דשם לעיל כ' וכל עומר שבעת רבע וכלה. כלה זו איני יודע מה היא ולמיעוט בקיאותי לא נמצא לה שם בין המדות הנזכרות בתלמוד[1] ונראה לי דט"ס הוא וצ"ל ועוכלא והיא אחד מה' ברביע (ב"ב ריש דף צ' ע"ש) ועתה צא וחשוב ותמצא החשבון מכוון או שהוא קיצור לשון להבליע הע' כמו ר' זירא בבבלי בירושל' ר' זעירא [ובערוך ערך מדן פי' דהעיין מובלע והוא כמו מעדן וכ"כ רש"י בפירוש התורה בראשית (ל לח) דצה כמו דעצה כו' ובגיטין (ר"ד לז) בוטי אלו העניים דכתיב והעבט תעביטנו]:
- ↑ עי' ירושלמי (ביצה פ"ב ה"ט) תן לי כלה של תבלין. והובא בראבי"ה סימן שפ"א. ובאו"ז הל' עירובין סימן ק"מ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |