רש"י על בראשית רבה/נו
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
ב [עריכה]
א"ר יצחק. מהו מרחוק עתיד המקום לירחק מבעליו משכינה יכול לעולם ת"ל זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. שבו לכם פה עם החמור לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על חמור יחזור המקום לבעליו:
בשרו שהוא חוזר מהר המוריה בשלום. אשובה לא נאמר אלא נשובה. הכניס את יצחק בכלל אברהם:
לא חזר את יצחק מהר המוריה אלא בזכות השתחואה דכתיב ונשתחוה ונשובה אליכם:
אבותינו לא נגאלו אלא בזכות השתחואה שנאמר ויאמן העם וישמעו וגו' ויקדו וישתחוו:
ג [עריכה]
ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו כזה שהוא נושא צליבו על כתיפו. קורה לתלותו. כך היה טעון עצי מערכתו:
ד [עריכה]
בא סמאל אצל אברהם אבינו אמר ליה מה סבא הובדת לבך כלומר נשתטית וכו' למחר אומר לך שופך דם אתה ששפכת דם אמר לו על מנת כן וכיון שלא הועיל כלום בא לו אצל יצחק אמר ליה אי ברא דעלובתא הוא הולך לשוחטך אמר ליה על מנת כן:
אמר ליה אם כן כל אותן הפרגזיות שעשתה אמך. כל אותן דברים החמודים שקנתה אמך למי קנתה אותן לישמעאל סנאיה דביתיה ירותא לישמעאל סנו הבית יפלו בירושה:
כד לא תיעול מילה כולא תיעול פלגא. כשאומרים לו לאדם דבר אחד של לשון הרע אף על פי שאינו מאמין בכולה מאמין בחציה שאם לא יכנס הדבר באזניו כולו יכנס חציו. וממה שיצחק שואל את אביו ואומר איה השה לעולה את למד שנכנס מקצת הדבר באזניו:
למה אבי אבי שתי פעמים. שיתמלא עליו רחמים. כאדם שהוא מיצר על עצמו ואמר ווי ווי:
ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה א"ל יצף לההוא דגער. הקב"ה יגער בו ויצער אותו למי שהזקיקך לשאול בדברים הללו:
ומכל מקום אלהים יראה לו השה. הוא יזמין לידינו השה לעולה. ואם לאו. השה לעולה בני. אתה לעולה. בני בלשון יוני אישי לומר אם לא אמצא שה אעלה אותך במקום שה. ובתנחומא מפרש בא השטן מימינו של יצחק והיה אומר לו אי עלוב ברה של עלובה כמה תעניות נתענית אמך עד שהיה לה בן והזקן משתטה מזקנותו והרי הוא הולך לשוחטך חזר יצחק ואמר לאביו ראה מה אומר אלי זה. אמר ליה הוא בא ליצף לך הקדוש ברוך הוא יציף לו לשון צער ודאגה כמה דתימא ואם לא מדאגה מדבר ומתרגמינן ואם לא מיצפא (יהושע כב) כלומר הוא בא להדאיג אותך הקדוש ברוך הוא ידאיג אותו ויצערנו:
ה [עריכה]
כל מה שהיה אברהם עוקד את יצחק מלמטה היה הקדוש ברוך הוא כופת שריהם של עובדי כוכבים מלמעלה. שאם יבא הקדוש ברוך הוא להזכיר עקידתו של יצחק ומבקש להושיע את זרעו מן העובדי כוכבים שלא יהו יכולין שריהם להרשיען:
אלא כיון שהרשיעו ישראל. עצמן לעבודת כוכבים בימי ירמיהו אמר להם הקב"ה מה אתם סבורים דאינון כפתייא קיימין שנאמר כי עד סירים סבוכים כי עד שרים סבוכין סבורין אתם כי עדיין שרי עובדי כוכבים כפותים מלמעלה אלא וכסבאם סבואים אשתרון יתהון כפתייה דכתיב אוכלו וגו' הותרו אותן הקשרים ואוכלו כקש יבש ומעכשיו הם שולטים בכם כמו שהם סבואים כשכור הזה שהוא משתגע ומזיק את הכל:
צעקו חוצה. מהו חוצה ר' עזריה אומר חיצה כתיב חיצה הוא ברייה למיכוס ית בריה. לשון מהירות כמה דאת אמר דבר המלך נחוץ דבר כרות ומופסק כמה דאת אמר מספר חדשיו חוצצו ומה היו אומרים נשמו מסלות וכי אין אברהם מקבל את העוברים והשבים:
שבת עובר אורח. בתמיה. כדמתרגמינן חדל להיות לשרה אורח כנשים:
הפר ברית. ואת בריתי אקים את יצחק:
מאס ערים. לפי שחרבה סדום וחברותיה ופסקו עוברים ושבים מאס מלישב שם והלך לו לדור במקום עוברים ושבים:
לא חשב זכות לאברהם אתמהא. ומי יאמר לך שאין הפסוק הזה מדבר אלא במלאכי השרת נאמר כאן ממעל לעצים ונאמר להלן שרפים עומדים ממעל לו ומפרש במדרש הרנינו מה היו צועקים נשמו מסלות היכן הוא מתן שכרן של עוברים ושבים שהיה אברהם מודיעך בעולם שבת עובר אורח בטל מתן שכרן של אורחים שהיו באים מכל מקום ולנין אצל אברהם לאכול ולשתות ולעשות אותם שיברכו לבורא עולם אלא הפר ברית שאמרת לאברהם ואת בריתי אקים את יצחק הרי המאכלת על צוארו עד מתי אתה ממתין:
ו [עריכה]
ומניין לשחיטה שהיא בדבר המטלטל. כמו בסכין ולא בדבר המחובר מהכא וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת מכלל דתלוש הוה:
א"ל אם מן הגדה אמר לך רבי חזר הוא ביה. דאפילו במחובר שרי:
ואם מן אולפן. מן הלכה:
דתני לוי. דברים ששוחט בהן היו נעוצין מתחלתן הרי הן פסולין תלושין ונעוצין הרי אלו כשרים דתנינן השוחט במגל יד ובצור ובקנה כו':
ז [עריכה]
אברהם אברהם. רבי אליעזר בן יעקב אומר לו ולדורות שבועה שנשבע לו. לו נשבע ולכל העתידין לבא אחריו ודומין לו וכן לכל הצדיקים שנכפלו שמותן כמותו אברהם אברהם משה משה שמואל שמואל:
אל תשלח ידך אל הנער וסכין היכן היא נשרו ג' דמעות ממלאכי השרת עליה:
ונשרית. ונשחת כמגופת חבית שנשרית והיא נשחתת:
כי עתה ידעתי הודעתי לכל שאתה אוהבני ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. מעלה אני עליך כאלו נפשך שנקראת יחידה הקרבת לפני שאין יחידך האמור כאן אלא נפשך שלא תאמר כל חוליין כלו' הואיל ולא עשית לעצמך כי אם לבנך אינו קשה לך אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי שתקריב עצמך ולא עיכבת:
ח [עריכה]
אמר ר' אחא. אמר אברהם כביכול יש לפניך שיחות כבני אדם שמחליפין דבורן אתמול אמרת לי כי ביצחק וגו':
ומוצא שפתי לא אשנה. וכי אמרתי שחטהו. העלהו אמרתי לך. אסיקתיניה. אחתיניה. העלית אותו. קיימת דברי. עכשיו הורידהו:
ט [עריכה]
כאימרא כדירים. הרי עלי להביא כמביא מן הדיר של בהמה:
ר' יוחנן אמר מהו כאימרא כאימרי תמידא:
י [עריכה]
הרי אני קורא אותו כמו שקראוהו שניהם ירושלם יראה שלם ירו גימטרי' יראה:
והוא שנאמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. ועל מדרש זה יסד רבי אלעזר הפייט בקרובץ וחן בשלם סוכו:
יא [עריכה]
אשר עשית את הדבר הוה. וכי לא נתנסה אלא בדבר זה והלא זה אחרון היה אלא זה נס אחרון שהוא שקול כנגד כולם שאלולי שקבל עליו הנס האחרון אבד כל מה שעשה בתחלה:
כי ברך אברכך. בלשון כפול ברכה לאב ברכה לבן:
טבעו ברוק. שהיו אומות העולם רוקקים בפניהם ואומרים להם יודעים הייתם שהוא אלהים חיים ויכול לעשות לכם נסים ונפלאות והייתם עובדים עבודת כוכבים בארצכם:
אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה. אלו חנניה מישאל ועזריה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |