רש"י/ירמיה/ד
< הקודם · הבא >
הפטרת מסעי |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
אם תשוב ישראל. בתשובה זו אלי תשוב לכבודך וגדולתך הראשונה:
ואם תסיר שקוציך מפני. אז לא תנוד לצאת בגולה:
בעריכה
ונשבעת חי ה' באמת. כשתשבע בשמי תשבע באמת ולא כאשר עתה שכתוב בכם (לקמן ה) אם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו:
והתברכו בו גוים. אם תעשו כן אז יתברכו בישראל הגוים כל גוי יאמר לבנו תהא כפלוני ישראל:
יתהללו. יגידו שבחכם ד"א יתהללו מי שיוכל להדבק בישראל יתפאר בדבר פורוונטי"ר בלעז:
געריכה
כי כה אמר ה' וגו'. נירו לכם ניר הוו למידין מעובדי אדמה שנרים אותה בימי הקיץ להמית שרשי העשבים שלא תהא מעלה קוצים בעת הזרע בחורף אף אתם הטיבו מעשיכם בטרם תבא עליכם הרעה שלא תהא תפלתכם נמאסת כשתצעקו:
ואל תזרעו אל קוצים. ואל תהי צעקתכם לפני מתוך הרשע כי אם מתוך תשובה שלא תהיו דומים לזורע בלא ניר והיא נהפכת לקוצים קרדונ"ש בלעז:
דעריכה
המולו לה'. בטרם תצא חמתי כאש זהו כניר לפני הזרע:
העריכה
ואמרו תקעו שופר. הזהירו את יושבי הארץ שיתקעו בשופר לברוח:
מלאו. לשון אסיפה והרבה יש במקרא אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיה לא ד) יקראו אחריך מלא (לקמן יב) יחד עלי יתמלאון (איוב טז י):
ועריכה
שאו נס. לברוח לציון:
העיזו. האספו כמו שלח העז (שמות ט):
זעריכה
עלה אריה. נבוכדנצר:
מסובכו. דרך אריה לישב במארב סבכי היער אשפיישי"ש בלעז:
תצינה. לשון ציה:
חעריכה
על זאת. מה הוא זאת כי לא שב וגו' ואע"פ שדבר למעלה בנבוכדנאצר על החורבן כאן חזר לדבר במיתת יאשיהו:
כי לא שב חרון אף וגו'. ואע"פ ששב יאשיהו בכל לב נאמר בו (מלכים ב, כב א) לא שב ה' מחרון אפו על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה:
טעריכה
והיה ביום ההוא. ביומו של יאשיהו יתמהו למה עלתה בו כל כך והם אין יודעין שאין דורו חוזר יפה כשבא לבער את עכו"ם מה היו ליצני הדור עושין חוקקין צורת עכו"ם על דלתותיהן חציה בדלת זה וחציה בדלת זה כשהיה פותחו לא היתה נכרת וכשהלך משם סוגרה והיא מתחברת:
יעריכה
השא השאת. אטינטא"ר בלעז לשון הנחש השיאני (בראשית ג יג) שנביאי השקר נבאים לכם שלום יהיה לכם:
יאעריכה
לעם הזה. על העם הזה כשיגלו כולם:
צח שפים. מכבד ומטאטא אף את שדות יבלי המים לשיתם מדבר, ל"א צח ל' צמא דמתרגמינן צחותא:
דרך בת עמי. אותו רוח בא וגם לא לזרות מוץ מגורן אהבוניי"ר בלעז כמו ויזרם במזרה (לקמן כא):
ולא להבר. ולנקות תבואה הוא בא כלומר לא לטובה כי אם לרעה להגלות את אנשים (ונשים) טף ובהמה:
יבעריכה
רוח מלא. מאלה הפורענות יבא לי רוח מלא רוח שלם שלא אחזור בו ולא אנחם. רוח טלנ"ט בלעז:
משפטים. לשון ויכוח:
יגעריכה
וכסופה. איקומאטרובילו בלעז:
ידעריכה
אונך. חמסך:
טועריכה
כי קול מגיד מדן. ארי קל נבייא מתנבן עליהון דיגלון על דפלחו לעגלה דבדן ומבשרן בשורן בישן ייתון עליהון על דאשתעבדו לצלמא דאקים מיכה בטורא דבית אפרים ואע"פ שכבר גלו העגלים מימות סנחרב עדיין עוונם קיים גדולה היא עבירה ששוברת לפניה ולאחריה לפניה מימות אברהם שנאמר וירדוף עד דן (בראשית יד יד) כיון שהגיע לדן תשש כחו שעתידין בניו לעבוד שם עכו"ם ולאחריה בחורבן הבית שנאמר כי קול מגיד מדן:
ומשמיע און. און שבר:
טזעריכה
נוצרים. נותני מצור עליהם:
יזעריכה
שדי. כמו שדה:
אותי מרתה. הקניטה כמו ממרים הייתם (דברים ט ז) מרגזין:
יחעריכה
עשו אלה. לעשות אלה לך:
יטעריכה
אוחילה. לשון חיל ורתת:
קירות. אנטינא"ש בלעז:
שמעת נפשי. מאחורי הפרגוד באתני בשורת קול מתרועת מלחמה:
כעריכה
שבר על שבר. חרבות ירושלים על גלות יכניה:
רגע יריעותי. רגע שודדו יריעותי:
כאעריכה
עד מתי אראה. האסיפות האלה הנושאים נס להקבץ לבוא להלחם:
כדעריכה
התקלקלו. נתקו ונזרקו ממקומן ועם קלקל בחצים (יחזקאל כא כו) חברו מנחם:
כועריכה
והנה הכרמל. ארץ הנטוע כל טוב ככרמל נהיה מדבר מדרש אגדה ראיתי ההרים אלו האבות וכל הגבעות אלו אמהות כלומר זכותן תמה, אין האדם, זכות משה שנאמר בו עניו מכל האדם (במדבר יב) והנה הכרמל אליהו:
כזעריכה
וכלה לא אעשה. ביושביה כי אותיר פליטים שילכו בגולה:
כחעריכה
תאבל. תחרב:
זמותי. ל' מחשבה:
על כי דברתי. הפורענות הזה ואקיימנה:
ולא אשוב. ולא אנחם לחשוב מחשבות טובות עליהם:
כטעריכה
ורומה. כמו רמה בים (שמות ט):
באו בעבים. ביערות עבים מקום סיבוך קוצים להטמן:
ובכפים עלו. סלע מתורגם בכיפיא:
לעריכה
כי תלבשי שני. להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד:
תקרעי בפוך. לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע:
פוך. ל' כחול:
עוגבים. המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כג):
נפשך יבקשו. מבקשים להרגך:
לאעריכה
כמבכיר'. כאשה המבכרת תחלת לידתה:
תתיפח. תייליל ותצעק גניחו' קונפליינ"ט בלעז כמו ויפח חמס (תהילים כז יב) ל' דיבור:
אוי נא לי. כך אומרת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |