רש"י/יהושע/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת שלח פסוקים א-כד

רש"י ‏ יהושע ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישלח יהושע וגו'. על כרחי אני צריך לומר שבתוך ימי אבל משה שלחם, שהרי לסוף ג' ימים שתמו ימי אבל משה עברו את הירדן, שמשם אנו למדים שמת משה בז' אדר כשאתה מונה ל"ג למפרע מיום שעלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, ועל כרחך משנשתלחו המרגלים לא עברו את הירדן עד יום החמישי, שנאמר: וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרודפים בו בלילה, ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון וישכם יהושע בבוקר ויסעו מהשטים, הרי יום ד', וילינו שם טרם יעברו, נמצא שלא עברו עד יום ה':

חרש. ברז, כך תרגם יונתן, אמר להם עשו עצמכם כחרשים, כדי שלא יסתירו דבריהם מפניכם דבר אחר: חרש חרס, הטעינו עצמיכם קדרות, כדי שתהיו נראין כקדרין:

ראו את הארץ ואת יריחו. והלא יריחו בכלל היתה ולמה יצאת, אלא שהיתה קשה כנגד כולם, לפי שהיתה יושבת על הספר וכיוצא בו (שמואל ב, ב ל): ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל, והלא עשהאל בכלל היה ולמה יצא, אלא שהיה קשה כנגד כולם, כיוצא בו (מלכים א, יא א): והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה, והלא בת פרעה בכלל היתה, ולמה יצאת, אלא שהיה מחבבה כנגד כולם, וכלפי חטא שהחטיאה אותו יותר מכולן, כך שנויה בספרי (עקב נב):

אשה זונה. תרגם יהונתן: פונדקיתא, מוכרת מיני מזונות:

ב

לחפור. לרגל, כמו (איוב לט כט): משם חפר אוכל:

ד

ותצפנו. יש מקראות מדברים על הרבים כיחיד, לפי שמיהרה בהטמנתם, ובמקום צר, כאילו היה יחידי, ומדרש אגדת תנחומא (שלח א) יש: פנחס וכלב היו, ופנחס עמד לפניהם ולא ראוהו לפי שהיה כמלאך. דבר אחר: ותצפנו, כל אחד ואחד בפני עצמו, ודוגמתו מצינו (משלי כז ט): שמן וקטרת ישמח לב, ולא אמר ישמחו לב:

ו

בפשתי העץ. פשתים בגבעוליהן:

ז

על המעברות. מקום מעבר המים, שהיו סבורים שחזרו לאחוריהם אל ערבות מואב, והירדן מפסיק בינתים:

והשער סגרו. השוערים:

יא

ולא קמה עוד רוח באיש. אפילו לשכב עם אשה, אמרו אין לך כל שר ונגיד שלא בא אל רחב הזונה, ובת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה כל ארבעים שנה (זבחים קטז ב):

יב

אות אמת. שתעשו כשתבאו ותכבשו את העיר, שתכירו האות ותחיוני:

טו

ותורידם בחבל בעד החלון. באותו חבל וחלון היו הנואפים עולין אליה אמרה: רבונו של עולם, באלו חטאתי באלו תמחול לי (זבחים שם):

טז

עד שוב הרודפים. ראתה ברוח הקדש שישובו לסוף שלשת ימים (ספרי דברים כב):

יז

נקיים אנחנו. הרי אנו תולין הדבר בך לעשות האות הזה:

יח

את תקות. לשון קו וחבל:

יט

דמו בראשו. עון הריגתו על ראשו תהא, כי הוא יגרום מיתתו:

דמו בראשנו. עון הריגתו תהא עלינו:

כג

ויעברו. את הירדן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף