ריטב"א/כתובות/מח/ב

ריטב"א כתובות מח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מסר האב לרשות הבעל הרי היא ברשות הבעל וקשיא לן למ"ד שאין מסירתה מועיל לתרומה עד שתכנס לחופ' היכי קשיא רישא אסיפא דרישא משמע כי לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה והדר קתני מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל וי"ל דה"ק לעולם היא ברשות הבעל לכל הדברים או בכל מקצתם עד שתכנס ומיהו כשמסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל למקצת הדברים הלך האב אם שלוחי הבעל הרי היא ברשות אב לכל הדברים:

גמרא מאי לעולם לאפוקי ממשנה וכו' , ואע"ג דהא אפקוה בהדיא במתניתין כדתנן ב"ד של אחרי' אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה בעי תנא הכא אגב אורחא לאשמעינן ענין במשנה אחרונה והכי אורח' דתנא בדוכתי' כדכתיב' בשמעת' קמייתא דברכות ובדין הוא דהוה מצי למימר לעולם לאפוקי ממסירת האב אלא דניחא לן לפרושי אפילו לרב אסי דאמר מסירתה אף לתרומה פי' רש"י ז"ל דסבר רב אסי טעמא דאין ארוסה אוכלת בתרומה משום סמפון ואע"ג דאיכא מסירה אכתי איכא משום סמפון ורב אסי סבר טעמא משום שמא ימזוג כוס וכו' וכיון שמסר לה האב ליכא למיחוש שמה תשקה לאחי' ולאחותה והקשו בתו' דהא אוקי מתני' כמשנה אחרונ' ומשנה אחרונה לכ"ע משום סמפון כדאיתא בפ' אע"פ לכך פי' דרב אסי בטעמא דסמפון פליגי דרב אסי אע"פ דמסר איכא למיחוש דסמפון דלא לבדקו לה שפיר עד שתכנס לחופה דבדיקת חוץ לא שמי' בדיק' ורב אס' סבר דבדיק' חוץ שמי' בדיקה:

ושמואל אמר ליורש' פי' רש"י ז"ל ליורשה דוקא הוא דמהני מסירה כיון דמוסר' אחולי אחלי' לגבי דאב השת' זכות ירושת' מחמ' קירוב נישואי' אבל לתרומ' ולהפר' נדרי' של' בשותפ' ולמציא' שאינ' אלא משו' איבה ואכתי איכא למיחוש להכי לא, והקשו בתו' דהא אוקי מתני' לקמן כיון שיצאתה שעה אחת מרשות האב לרשות הבעל שאינו יכול להפר וי"ל דנהי דקתני התם שיצאת' מרשות האב שאינו יכול להפר ואפי' בשותפו' מ"מ אין זה ראי' שנכנסה לרשות הבעל להפר שלא בשותפות שתפרש יציאתה מרשות האב לרשות הבעל לא נכנסה ולענין זכות מודה שמואל כיון שמסר האב דינה בחנק כדלקמן כדקתני לקמן בהדי' ולא מיירי הכא אלא לענין זכיותה וזכות הבעל ובתו' פי' דשמואל אף לירושתה קאמר ולא ממעט אלא תרומה כסברא דרב והא דנקט ירושתה משום דסבר דירושת הבעל דרבנן והוא ס"ד שלא הפקיע ירושת האב שהיא מן התורה עד שתכנס לחופה קמ"ל ולשון תלמודא מוכיח יותר כפי' רש"י ז"ל:

ריש לקיש אמר לכתובה יש מפרשים דריש לקיש מוסיף הוא ואף לכתובה קאמר ויש אומרים דלכתוב' דווקא ופליגא אדשמואל וכן נראה מן הלשון ה"ג או שהי' לו חצר בדרך ונכנסה במלון עמו ללון ובסיפא גרסי' או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסו עמו לנשואין ולא גרסינן ברישא היתה לו ובסיפא היתה לו אם כן כי פרכינן לקמן היתה קשיא סתמא אסתמא אמאי קושיא הוא דהא דינא הוא ושיהא סתם חצר שלה לנשואין וחצר שלו וכל חצר ללון אבל לגירסא קמא פרכי' שפיר דהיאך אפשר שיהא סתם חצר שלו ללין וחצר שלה לנשואי':

במה דברים אמורים לירושתה וכו' תיובתא דכולהו תיובתא פירש רש"י ז"ל תיובתא דכולהו לבד משמואל וכן בדין דהא שמואל לירושתה קאמר ולא איצטריך תלמודא לפרושי דהא פשיטא האי אבל ר"ת ז"ל פי' אפי' לשמואל מותבינן לגרוס בברייתא והיתה לו חצר ותרתי בעי לירושתה מסירתה וכניסת' לחצר ותיובתא דשמואל דסגי לי' לירושתה במסירת' לחוד והקשו עליו הרמב"ן ז"ל דמאי קושיא קשיא לשמואל איהו במסירה דמתני' איירי אי מסירה דהתם מסירה וכניסתה לרשות הבעל איהו נמי בהא קאמר ובהלכות הרי"ף ז"ל בגרסת הספרים וכן עיקר ואפשר דמתני' אף לריש לקיש תיובתא דהא דריש לקיש לכתובה קאמר ומתני' לא איירי אלא בדברים שבינו לבינה אבל הראשון יותר נכון לפי לשון התלמוד סתם חצר דידה ללין וסתם חצר דידי' לנשואין פי' דסתם חצר דידה ללין ואצ"ל חצר שאינו של אחד מהם וסתם חצר דידי' לנשואין בין דהוה דידיה לחוד ובין דהוה דידיה ודידה והשתא איירי תנא בכולי דידיה ולא תקשי דיוקא דרישא לדיוק' דסיפא ולכאורה הוא קשה דרישא משמע חצר דידיה ללון הא של שניהם לנשואי' ובסיפא דקתני סתם חצר דידיה לנשואין הא של שניהם ללון ובמאי דפרישת ל"ק מידי:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון