רידב"ז/פאה/ה/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
חתם סופר
עמודי ירושלים




רידב"ז TriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דריב"ח הוא דתני כו' ואם ספק פטור ריב"ח משום ר"מ מחייב. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

אמר אמר ר' יוחנן כך הי' מלמד ר"מ את ריב"ח שספק לקט לקט ארשב"ל כך ה' משיב ר"מ את החכמים אי אתם מודים לי שספק לקט לקט. כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ובכי"ק. פי' דר"י סבר דטעמייהו דרבנן דתחתונים לבעה"ב דס"ל דספק לקט פטור. ורשב"ל סבר דחכמים מודים בזה שספק לקט לקט אלא דס"ל בגר כיון דנכרי עיקרו פטור ספיקי נמי פטור וכאן במתני' ס"ל דלא הוה ספק כלל דהלבנים הם בודאי מן העליונים והירוקים הם בודאי מן התחתונים:

רבי אימי בשם רשב"ל דב"ש הוא דבש"א הפקר לעניים הפקר. פי' ושפיר קאמרה מתני' דהרי היא של עניים דהוה הפקר אף דאינו לקט:

וכב"ה. לא מצי אתיא מתני' דלדידהו איך רשאי להוסיף ליתן כל הנוגע לארץ בתורת לקט לפטור ממעשר והול"ל ענייה מעשרים ואוכלים:

א"ל ר' יוסי שמענו שהוא פטור מן המעשרות ד"ה משום קנס שהפקר ב"ד הפקר. דאפילו ב"ה מודו הכא שפטור מן המעשרות משום הפקר ב"ד דינפינן לה מקרא וכל אשר וגו':

ומנין שהוא פטור מן המעשרות. כלומר ממנין שהפקר ב"ד פוטר ממעשרות:

וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות הוא. דאף דעברו שלא כדין מ"מ הר"ז מעוברת וגם החודש הנוסף יש לו דין שביעית שפטור מן המעשרו' אלמא דכח ב"ד יפה לפטור מן המעשרות ה"נ אף דאין זה רק קנס ב"ד פטור מן המעשרו' אף לב"ה. כן פי' הר"ש והשנו"א ז"ל. ואע"ג דלא דמי לשביעית דהתם הא הפקירו ב"ד לכל העולם דעשאוהו שמיטה משא"כ הכא דלא הפקירו ב"ד רק לעניים מ"מ כיוון דב"ד עשאוהו כלקט הוה כלקט דעלמא דאף דלא הוה הפקר לב"ה מ"מ פטור ממעשר דדרשינן ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא זה שיש ללוי חלק עמך דאם הוא לוי עני נוטל לקט [כמש"כ התוס' ז"ל בב"ק (כח ע"א) ובכ"ד בשם הספרי וכן הוא בירושלמי ריש מעשרות וספ"ד דנדרים] א"כ הכא נמי כיון דחל עלי' שם לקט מכח הפקר ב"ד אף דהוא רק לעניים מ"מ הרי יש ללוי חלק בו שאם הוא לוי עני נוטל גם הלקט הזה ושפיר מיפטר ממעשר:

ר"ז בעי קומי ר"א כי' א"ל לבית כור. פי' לשדה שזרעו בה כור צריך ליתן ד' קבין לקט והוא כדי נפילה דקאמר רשב"ג שהוא שיעור הראוי ליפול לקט. ואיכא בין ת"ק לרשב"ג דלת"ק אומדין לפי התבואה של אותה השדה דוקא דאם היא לחה הלקט הנופל ממנה מעט ואם היא יבשה הלקט ממנה הרבה. ולרשב"ג אין משערין דוקא באותה שדה אלא אזלינן בתר רוב שדות והוא שיעור ד' קבין. כן פי' השנו"א ז"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף