רידב"ז/נזיר/ו/ב

רידב"ז נזיר ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מ"ט דר' יוסי. פי' כמו לטעמיה דר' יוסי אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת ע"ד דראב"ע חייב על דעתא דרבנן פטור. פי' דלטעמיה דר' יוסי יש בענבה כמה גרעינין דהוא כמה חרצנים וקליפה אחת לפיכך נ"מ בין ת"ק וראב"ע דאם אכל חצי זית רק שאכל חרצנים עם הזג שלהם דהוא הקליפה שלהם לראב"ע חייב מטעם בריה ולת"ק פטור דבעינן כזית ובזה יש גם כן נ"מ בין ת"ק וראב"ע דלת"ק מיחייב על כל אחד בפני עצמו דלא ס"ל כראב"ע דבעינן חרצנים וזג בב"א דכונת הכתוב או חרצנים או זג וראב"ע ס"ל דבעינן דוקא תרווייהו חרצנים וזג משום בריה כדאמר רבב"א לעיל הילכך לא בעינן כזית רק כיון דאוכל ב' חרצנים וזג שלהן מן ענבה אחת הרי חייב משום בריה אבל לטעמיה דר' יהודה דס"ל החרצנים הוא הקליפה החיצונה וא"כ לא משכחת לה רק בב' ענבים דהא ליכא בענבה רק קליפה אחת א"כ ע"כ דס"ל לראב"ע דבעיני ב' ענבים וא"כ אין כאן בריה וע"כ דביש בהן כזית וקמפלגי ת"ק וראב"ע ביש בו כזית דס"ל לת"ק דאם אכל כזית מחרצן אחד חייב וכן אם אכל חרצן וזג חייב שתים ואתא ראב"ע למימר דבעינן דוקא שיאכל החרצנים והזג ואינו חייב על כל אחד בפני עצמו ונמצא דלטעמיה דר' יוסי יש גם נ"מ בין ת"ק וראב"ע באכל חצי כזית ולטעמיה דר' יהודה אין ביניהם רק נ"מ אחת בחיוב א' או שנים אבל ליכא נ"מ ביניהם באכל כחצי זית ואתא ר' אבין למימר דמוכח ממתניתין דראב"ע בשיטת ר' יוסי דאי כר' יהודה קשה דהול"ל אכל כזית שני זגין וחרצנים דהא גרסינן במתניתין עד שיאכל שני חרצנים וזיגן ואם פירוש חרצנים הוא הגרעינים א"כ פירוש זוגן בלשון רבים קאי על הגרעינים דהא הזג אינו אלא אחת אך הכוונה על הזג הזה של אותן הגרעינין אבל אם הפירוש דחרצנים הוא הקליפות של ב' ענבים א"כ פירוש זוגן בלשון רבים משום דבעינן שיאכל כל חרצן עם הזוג שלו דבזה יקוים מחרצנים ועד זג א"כ לא שייך הלשון רבים של וזוגן דבזה משמע דבעינן שיאכל כל הזוגין שנמצא בכל ענבה דהכי משמע החרצנים עם הזוגין שלהם והא באמת לא בעינן רק זג אחד מכל ענבה דהוא ב' חרצנים וב' זגין והו"ל למתני ב' זגין וב' חרצנים ומדנקט ב' חרצנים וזוגן משמע דבעי כל הזוגין א"ו דמר' יוסי הוא ושפיר נכון דנקט ב' חרצנים דהוא ב' גרעינין וזוגן של החרצנים הללו ולשון רבים של זוגן קאי על החרצנים דהוא זוגן של החרצנים הללו דהא הוא בעצמו אינו אלא אחת אבל לר' יהודה ליכא למימר דזוגן של החרצנים הרבים הללו ז"א דהא זוגן משמע כל הזוגין שנמצא בב' החרצנים הללו והול"ל ב' זוגין [ביו"ד דהוי שנים] וחרצנים שכל חרצן צריך להיות עמו זוג והוי ב' זוגין וב' חרצנים ול"ל דבאמת סגי בזג אחד עם ב' חרצנים וזוגן קאי על חרצנים כמו לר' יוסי ז"א דהא החרצנים הם מב' ענבים ואין להם זג אחד א"ו דבעי כל חרצן זג א' וס"ל דבעינן ב' זוגין וזוגן של החרצנים הללו משמע כל זוגן והול"ל ב' זוגין ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף