קרן אורה/סוטה/מז/ב

קרן אורה סוטה מז ב

דף מ"ז ע"ב

גמ' השתא דאמרת ע"א מהימן אידך היכי מצי מכחיש ליה כו' צריך לדקדק בכל הני דוכתי דפריך הש"ס הכי אמאי לא משני דמיירי דהשני בא בתורת הזמה ואומר עמי היית דהשני נאמן ונראה דאפי' בתורת הזמה אין השני נאמן כיון דהראשון הוי כשנים הוי כחד לגבי תרי דאפי' בתורת הזמה לאו כלום הוא ועוד נראה דכל היכא דלא בעינן עדות גמורה. וחד נמי מהימן ליכא נפ"מ בין הכחשה להזמה דלא נאמרה דין הזמה וחידושו אלא בעדות גמורה אבל לא בכל הני דלא בעינן עדות גמורה אלא דאשכחן הזמה גם במידי דלא בעינן עדות גמורה כדאיתא בכריתות אשם תלוי שהוזמו עדיו וכן מצינו הזמה בעד טומאה דסוטה כדאיתא בדברי הרמב"ם ז"ל בהל' עדות אע"ג דלא בעינן התם עדות גמורה ואפי' עבד ושפחה נאמנים וכן כ' בפ"ט מהל' רוצח לענין עגלה ערופה דשייכא הזמה וכמו שהבאתי לעיל ומ"מ נראה דע"כ לא שייכא הזמה אלא כשהעידו שנים ואתו תרי ואזמינהו אבל בע"א בין המזים בין המוזם לא שייכא ביה הזמה דבע"א המזים וודאי לית ביה דין הזמה כיון דלאו עדות גמורה היא אלא אפילו אם המוזם הוא ע"א ג"כ לא שייכא ביה הזמה דהא בהכחשה נמי סגי אי אתו בי תרי ואכחשוהו אבל לא משמע הכי גבי הא דע"א בטומאה דשייכא ביה הזמה כמבואר בד' הרמב"ם ז"ל שהבאתי לעיל והוא מהירושלמי דריש מכילתין ובלא"ה יש לדקדק אי שייכא הזמה בעדות איסורין כיון דלא מצינן לקיומי בהו דין הזמה כמו עדות עגלה ערופה ועדות כל האיסורין כמו נטמאו טהרותיך דתנן נמי בטהרות כה"ג דמתניתין ואין כאן מקומו בזה וצ"ע בדברי הראשונים ז"ל:

גמ' אלא כולה מתניתין בפסולי עדות כו'. עי' בד' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' רוצח שחידש דבר כאן דהא דמחלקינן בין באו בבת אחת או בזאח"ז דבזאח"ז חשיב הראשון כשנים היינו דווקא בעד כשר אבל באשה או פסול אפי' בזאח"ז הוי כבת אחת והיו עורפין והיינו משום דבאשה או פסול לא אמרינן הך סברא דחשיב כשנים כיון דפסול הוא לעדות דעלמא ליכא למיחשביה כשנים ובהל' סוטה לא ביאר זאת וגם בהל' גירושין לא משמע הכי מדבריו ז"ל כמו שכ' הה"מ ז"ל לענין עד שאמר מת בעליך וכבר הרגיש התוסי"ט ז"ל בזה ואנכי הארכתי בזה ג"כ בחי' ביבמות בהאשה רבה ובהאשה בתרא ועוד יש חילוק בדבריו ז"ל בהל' סוטה כתב באחד כשר שאמר נטמאת וב' פסולים שאמרו לא נטמאת היתה שותה משום דכפלגא ופלגא דמי ואזלינן בתר דברי הפסולים ובהל' רוצח לענין עגלה ערופה כ' דכשר אומר ראיתי את ההורג וב' פסולים אומרים לא ראית לא היו עורפין ודברי הכשר הראשון עיקר וע"כ צ"ל דבהל' סוטה מיירי בבת אחת דווקא והכא בהל' רוצח מיירי בזאח"ז דווקא דהראשון הכשר חשיב כשנים כשרים ואין דברי הב' פסולים כלום ובכ"ז הארכתי ביבמות שם ועוד יש לדקדק דבהל' גירושין והל' סוטה כתב בביאור דפסול היינו בעבירה דרבנן והכא בהל' רוצח כתב סתם דאפילו עבד ואשה או פסול בעבירה נאמן ולא כתב דווקא עבירה דרבנן משמע קצת דהכא כל מי שבא ואומר ראיתי את ההורג חשיב נודע מי הכהו ובזה יש לישב קצת הא דבהל' סוטה כתב בא' כשר וב' נשים או פסולים דהיתה שותה והיינו משום דב' פסולים ודאי אזלינן בתרייהו אפילו בזאח"ז כיון דלא הוי אלא פסולים דרבנן ומש"ה נקט נשים נמי בגווני דפסולים היינו בבת אחת והיתה שותה אבל בהלכות רוצח דמיירי בפסולין דאורייתא משמע לן בתרווייהו דלא היו עורפין והיינו בזאח"ז וע"כ צ"ל דפסולין דהכא היינו פסולין דאורייתא דאל"ה אמאי לא היו עורפין כיון דב' עדים כשרים מה"ת אתו ואמרי דלא ראה את ההורג אמאי לא יהיו נאמנים וגם בזה כתבתי בחי' ביבמות שם ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף