קרן אורה/יבמות/ד/א
בד"ה דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים כו'. הקשה הר"י דאורלני"ש ליחייבו נשים בציצית כו'. ותי' דהקישא לתפילין עדיף מסמוכין. ולמ"ד דתפילין לאו זמן גרמא הוא לדידי' באמת נשים חייבות בציצית מסמוכין. וק"ק דא"כ בקדושין גבי הא דפרכינן לר' יהודה דאמר בתפילין לאו זמן גרמא הוא מנ"ל דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא. ואי משום דמצה והקהל הוי ב' כתובים. הא ס"ל דב' כתובים הבאים כאחד מלמדין. ואיצטריך למימר התם דשמחה הוי כתוב ג' ואמאי לא משני דלר' יהודה הוי ציצית כתוב ג' דילפינן מסמוכין דחייבין כיון דליכא אליבי' הקישא דתפילין. ובשבת פרק במה מדליקין משמע קצת דר' יהודה ותלמידיו ס"ל דכסות לילה פטור מציצית. והעיקר כמ"ש התוס' ז"ל במנחות (דף מג) דלא דרשינן להאי דרשא דכל שישנו אלא היכא שנתחייבין במקרא אחד כמו לא תאכל עליו חמץ. והא דאמרינן בערכין ובמנחות לענין כהנים קמ"ל נהי דבעידן עבודה כו' הוא לרווחא דמלתא כדמוכח התם עוד בכמה דברים:
בד"ה וכי מפני שסמכו ענין לו כו'. והקשו מהא דבקדושין דרש ר' יהודה סמוכין לענין חלוקת קדשים. והיה אפשר לומר דלר"י ליכא למילף מסמוכין אלא כמו מבנין אב. ומש"ה קאמר וכי מפני שסמכו כו' נוציא לזה לסקילה דהא אין עונשין מה"ד. אבל התם לענין חלוקת קדשים שפיר מצינן למילף מסמוכין אלא דא"כ לא הוי צריכין למימר לענין סמיכות דשעטנז דדוקא במשנה תורה דריש. וכן משמע בברכות דר"י לא דריש סמוכין לשום דרשא ועיין בפסחים פרק כל שעה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |