ריטב"א/יבמות/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

וסמך ליה גדילים תעשה לך פי' למישרי כלאים בציצית וא"ת ודילמא איפכא למשרי אפילו בציצית וכדדרשינן בסמוך סמוכים דחסימה לעשות לא תחסום ביבמה ומאי שנא דהכא דרשי' להתירה ולקמן דרשי' לאיסורא י"ל דלעולם דרשא אתיא למאי דאיצטריך לן ולאפוקי מסברא דילן דאי לא לישתוק והכא מסברא לא דחי עשה דציצית לא תעשה דכלאים ולקמן מסברא חוסמי' ליבמ' כדי לקיים מצות יבום ואחרי כן אם תרצה להיות מורדת תהא כאותן שכופי' אותם להוציא כיון שהוא רוצה לקיים מצות יבום שאין חוסמים אותה כלומר כשמורדת בו שלא להתייבם אין נותנים כפי' ואחר כן אומרין לה שלא לכוף אותה ולא עוד אלא שכופין אותו לחלוץ לדברי רש"י כשם שכופי' לבעל ובדוכתא יתבאר בס"ד:

וסמיך ליה לא תחסום ר"י ז"ל פי' דמהא שמעינן דלרב לא בעי מופנ' ולא מוכח דהכא ליכא שום מופנ' ומוכח נמי ליכא דהיכן מצינו פרשת יבמי' עדיף טפי מהאי אי גבי איסור אשת אח לא כתיב רחמנא בשום דוכתא הנדחה אבל הנדחה לא ומילה ופסח וקרבן שדוחי' שבת יוכיח והכי נמי משמע מהא דבן עזאי דבסמוך דהתם ליכא דשפיר שייך למתני חייבי מיתות הדדי ומופנה ליכא דאע"ג דכתיב איש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת הא אמרינן בסנהדרין כל שוכב להקיש שוכב לנשכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר ואמר רב יוסף דהא רב יהודה בכל התורה לא דריש ובמשנה תורה דריש ופרש"י דטעמא דדריש במשנ"ת היינו משום מופנ' או מוכח וה"ה ודאי כל התורה כי איכא מופנ' או מוכח אלא דבכל התורה לית ליה מוכח לא מוקדם ומאוחר וכלה כחדא פרש' ובמשנ"ת משמע ליה שנכתב על הסדר ויש שם לדון דין מוכח תוספות ועיקר:

וסמיך ליה לא יקח איש את אשת אביו יש גרסאות דגרסי ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמר ונוסחי דוקני לא גרסי' ליה הכא ומיהו בפ' נושאים על האנוסה איתיה ורש"י הביאו בכאן דרך פירושו.

ואי משום דמופנ' מכדי לכתוב לא יקח איש את אשת אביו לא יגלה כנף אביו למה לו הקשה ר"ת ז"ל והא מצי לאוקומי בשומרת יבם של אביו ולעבור עליה בלאו שלישי לבד מאיסור דודתו ואיסור יבמה לשוק וכדדרשי ליה רבנן ואיבעי ליה למימר דלית לן לאוקומה בלאו יתירא א"נ למה לי למייתי עליה משום סמוכים בלאו הכי נמי איכא למימר הכין וי"ל דאי לאו סמוכים הוה מוקי לה בלאו יתירא וקא עדיף טפי מלשוויי הפרש בין אנוסת האב לאנוסת הבן א"נ לר' יהודה כנף ראויה לא משמע ליה כפר"ת נ"ל דמודה ר' יהודה דלא יגלה כנף אביו לשומרת יבם של אביו היא והכא יתורא דאביו דריש וכדדרשי לקמן יתורא דיחדיו ונוסחי איכא דגרסי לכתוב לא יגלה כנף אביו למה לי וזה כדפרי' רבינו תם וגבי ציצית אי אפשר משום דמוכח וכו' וי"מ דהשתא לר' יהודה קיימי' דמודה בלאוין דציצית משום דמופנ' ומוכח וכולה סוגיא אליבא דידיה דאלו לרב לא בעי מופנ' ולא מוכח כדכתיבנא ור"י ז"ל פי' דאפי' לרבא נמי דמודה דהוי בנין אב לכל התורה כי הא בעו מופנ' ומוכח ונכון והויין כולה סוגייא לרבנן נמי דאע"ג דכתיב סמוכים לעד לעולם אסמכתא בעלמא הוא והיינו דלא שיילינן לר' יהודה מאי דרי' ביה ויש מקשים היכי ילפי' מציצית לכל התורה דילמא עשה דציצית שאני שהיא שקולה כנגד כל המצות וי"ל דהא לא חשיבא חומרא דהא תנן הוי רץ למצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות וכו':

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף