קרית ספר/שאר אבות הטומאות/ה

קרית ספר ‏ שאר אבות הטומאות ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קפו להיות שכבת זרע טמא ושכבת זרע אב מאבות הטומאה מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרש באויר ואינה מטמאה במשא וכדתנן ריש מסכת כלים אבות הטומאה השרץ והשכבת זרע וכו' וכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וגו' וכל בגד וכל כלי עור וגו' וכבס במים וגו' וטומאת כלי חרש באויר תנן לה במתניתין וכתיבא גבי שרצים ומהתם ילפינן לכל הטומאות ואינה מטמאה במשא כדתנן במתניתין משום דלא כתיב והנושא ואינו מתטמא בגדים בשעת מגעו אלא כלים במגע ממש כדתנן במתניתין וקרא כתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וגו' ולא כתיב יכבס בגדיו וגו' ואחד הנוגע ואחד הרואה אותה בבשרו שניהם ראשון לטומאה דין תורה ושיעורה לנוגע בכעדשה ולרואה בכל שהוא כדאמרינן פרק יוצא דופן ותניא מנין לרבות נוגע בשכבת זרע ת"ל או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא וגו' למ"ד דון מינה ומינה מה שרץ בנגיעה אף שכבת זרע דלעיל מיניה בנגיעה ומיניה מה שרץ בכעדשה אף שכבת זרע בכעדשה ורואה בכל שהוא כדתנן התם ומטמאין בכל שהו ואין הרואה טמא עד שתצא ממנו ויחתם ממנו פי אמה כדתנן התם אין מטמאין עד שיצא טומאתן לחוץ ובגמרא משום דכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ובריש פרק המפלת איבעיא ליה לרבה הרואה קרי בקיסם שהניחו בפי אמה ממנו אמר רחמנא עד דנפיק מבשרו ולא בקיסם או דילמא האי ממנו עד שתצא טומאתו לחוץ ואפילו בקיסם נמי וכדילפינן עד שיצא טומאתן. אחד הרואה מחמת בשרו או באונס טמא וכדאמרינן פרק בנות כותים דל"ח משום דשכבת זרע כל עצמו מחמת אונס חמום בא מה שאין כן בזוב.

ב

אין שכבת זרע של קטן מטמאה עד שיהא בן ט' שנים ויום אחד כדאיתא התם פרק בנות כותים וילפינן בת"כ מדכתיב איש פרט לקטן יכול שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד ת"ל ואיש ומייתי לה פרק המפלת ואמר רבא הלכתא היא ואסמכוה אקרא.

ג

שכבת זרע אדומה טהורה כדדרשינן פרק בנות כותים דל"ב אשה אין לי אלא אשה תנוקת מנין ת"ל ואשה וכו' אמר רבא הלכתא וכו' ומאחר דהלכתא קרא למה לי למעוטי איש מאודם ואף על גב דקרא לאו באודם מיירי על כרחיך כיון דקרא יתירתא היא לדרשא אתא ומה שיש לך לדרוש דבר הקרוב לענין דרוש בו וה"ק אשה טמאה בדבר האמור בה דהיינו אודם ואיש אין מטמא בדבר האמור באשה וכו'. וכל שכבת זרע שאין גופו של אדם מרגיש בה אינה מטמאה כדאמר שמואל פרק יוצא דופן דמ"ג ומאי טעמא שכבת זרע אמר רחמנא בראויה להזריע נעקרה בהרגשה אף על פי שיצתה בלא הרגשה טמא כדאמרינן התם דהויא מילתא דפשיטא ליה לשמואל ומיבעיא ליה לרבא וכו' ומשמש מטתו בחלומו אחר הרהור אמרינן נמי התם אי אפשר לשמש בלא הרגשה הרהר ולא מצא בשרו חם או איפכא טהור כדתנן פ"ח דמקואות דדוקא הרהר ומצא בשרו חם טמא וכתב הרב ז"ל דטומאת הרהור ומטיל מים מדרבנן לתרומה ובתוספתא מייתי התם הרהר בלא חם או חם בלא הרהר טהור.

ו

המטיל מים וראה מים חלוקים או עכורים בתחלה טהור באמצע ובסוף טמא כדתנן התם משום דמין קרי הוא מתחלה ועד סוף טהור כדתנן נמי התם ולבנים ונמשכים טמא כדתנן נמי התם משום דמין קרי הוא והמטיל טפות עבות טהור והתם פ"ח תנן טמא דברי רבי אלעזר חסמא ולא פליגי עליה וצ"ע.

ז

בעל קרי חולה או זקן שלא הטיל מים אלא אחר טבילה טמא שמא נשתייר מן הקרי ויוצא עכשיו ובבריא טהור כדאמר רבי יוסי התם במתניתין פרק ח' משום דיוצא בכח ואין משתייר מן הקרי ובסוף פרק קמא דחולין מפרש ילד עד כמה עד שנועל או חולץ על רגלו אחת. כל אשה ששמשה מטתה וטבלה קודם שתקנח יפה הרי היא בטומאתה כדתנן נמי התם פ"ח דמקואות דחיישינן שמא נשתייר וכדאמרינן נמי פרק יוצא דופן וי"מ משום חציצה ולא יתכן כדפי' הר"ש ז"ל התם עלה דמתניתין.

ט

האיש והאשה ששמשו מטתן טמאין דין תורה כדכתיב ואשה אשר ישכב איש אותה וגו' ורחצו במים וטמאו עד הערב ותניא בת"כ אי משום נוגעת בשכבת זרע הרי הוא אמור והכא טומאת בית הסתרים הוי אלא גזרת מלך היא אפילו כל שהו ומייתי לה פרק יוצא דופן. קטנה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד אינה מתטמאה בשכיבה אלא דוקא בת ג' ויום אחד כדדרשינן בת"כ ואשה אשר ישכב איש אותה ואשה פרט לקטנה יכול שאני מוציא בת ג' שנים ויום אחד ת"ל ואשה דמדהוה ליה למכתב אשה דרשינן פרט לקטנה ומדכתיב ואשה נמי מרבינן בת שלשה שנים ויום אחד משום דראויה לביאה ופחותה מבת ג' שנים ויום אחד בנגיעה מיהא מטמאין אם נגע בבשרה מבחוץ משום נוגע הבועל שלא כדרכה אינה מתטמאה דלא טמא הכתוב טומאת בית הסתרים אלא בכדרכה וכדתניא פרק ד' אחין וחכמים אומרים אותה פרט לשלא כדרכה. הבועל את האשה ולא הוציא ש"ז טהור הוא והיא דכתיב שכבת זרע פרט למערה כדתניא בת"כ ופרק ד' אחין.

יא

האשה שפלטה שכבת זרע תוך שלשה עונות דיום או דלילה טמאה כרואה קרי וכדתניא פרק יוצא דופן לרבנן דרבי שמעון פולטת שכבת זרע מניין ת"ל יהיה זובה בבשרה וג' עונות היינו כר' אלעזר בן עזריה דתנן פרק ח' דמקואות הפולטת שכבת זרע ביום הג' טהורה דברי ר' אלעזר בן עזריה ומייתי לה פרק ר' עקיבא ומוקי ר' אלעזר כרבנן דאמרי ב"ה בשבת פירשו מנשותיהם ולכ"ע בשבת ניתנו עשרת הדברות ובליל שבת טבלו דבשחרית לא דלא יהו הללו טובלים והללו מהלכין לקבל תורה ותוך ג' עונות אכתי לא אסרח זרע וראוי לקלוט ולהיות ולד נוצר הימנו וקרינן ש"ז הראוי להזריע ואע"ג דבלאו פלוטה טמאה האשה ששמשה וכדילפינן לעיל הא אוקי' פרק יוצא דופן כשטבלה לשמושה וכגון שלא נתהפכה לאחר הטבילה כדדרשינן התם וכיון שהיה ברואה קרי סותרה יום אחד ומטמאה בכל שהוא ואע"פ שלא יצא לחוץ אלא שהגיעה לבין השנים וכדא' התם דאליבא דרבנן לא קמיבעיא ליה לרב שמואל וכו' דלרבנן דמטמאין בפנים כבחוץ אלמא רואה הויא וכ"ש דמטמאה במשהו ולענין סתירה נמי סתרה דהא בתורת זיבה מרבו לה מיהיה זובה וגו'. שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך הג' עונות מטמאה אחרים שנגעו בה כיון דאכתי הויא ראויה להזריע האשה שפירשה ממנה שכבת זרע אפילו לאחר כמה עונות טמאה כל זמן שהיא לחה כדא' פרק ר' עקיבא מחלוקת שפירשה מן האשה שפולטה ש"ז שקבלה מזכר הוא דאמר ר' אלעזר דבתרי יומי מסרחא מפני שמתחמם בגופה אבל פירשה מן האיש על הבגד מטמאה לעולם כל זמן שהיא לחה ומיהו משיבשה לא דתו לא חזיא להזריע וכתב הרב ז"ל והפורש ממנו טמא ופשיטא דכשפירש ממנו קודם על הבגד טמא אלא נראה שמפרש כפי' ר' חננאל ז"ל וכמו שכתבו התוספות דבזכר שנרבע ופלט זרע דומיא דאשה מיירי דדוקא באשה ילפינן דביום הג' טהורה ולא באיש ושכבת זרע יבשה דלא מטמאה תנן לה פרק דם הנדה וילפינן לה בגמרא מדכתיב שכבת זרע משמע דראויה להזריע ויבשה אינה ראויה להזריע ואם חוזרת לכמות שהיתה בשריית פושרין טמאה דראויה להזריע.

טז

נכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך ג' עונות וכן בהמה טמאה וכדתנן פרק ח' דמקואות ותניא נמי פרק בנות כותים דל"ד נמצאת או' ש"ז של ישראל טמאה בכל מקום ואפילו במעי גויה שאם תפלטנו על הבגד תטמאנו ולאחר שלש עונות איבעיא לן אי מסרח כיון דאכלו שקצים ורמשים דחביל גופייהו או דילמא כיון דלא דייגי במצוה לא חביל גופייהו ולא אסרח וסלקא בתיקו ומייתי לה נמי פרק ר' עקיבא והתם מייתי נמי ש"ז במעי בהמה שכבת זרע של גוי אפילו תוך ג' עונות טהורה כדילפינן לעיל בהלכות מטמאי משכב. וגוי שהרגיש ונתגייר וירד וטבל לשם גירות ויצא ממנו שכבת זרע שהרגיש הוי ספק טמא דהוי בעיא דרבא פרק יוצא דופן דאם תמצא לומר בתר עקירה אזלינן גבי ישראל שנעקר ממנו בהרגשה ויצא שלא בהרגשה דטמא היינו משום דאזלינן לחומרא אבל הכא דלקולא דכשהוא גוי תעקר וטהור לא אמרה או דילמא לא שנא תיקו.

יט

אשה ששכבה קטן פחות מבן ט' או נכרי או בהמה טהורה דכתיב ואיש אשר ישכב את אשה וגו' עד שיהיה השוכב איש וכשהוא בן ט' ויום אחד הוי כאיש לענין זה וכדילפינן לעיל ריש פרקין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.