קרבן העדה/סוטה/ז/א

קרבן העדה סוטה ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלו נאמרין בלשונם. כל אדם בלשון שהוא שומע:

פרשת סוטה וכו'. כולהו יליף בגמ' מקראי ומסברא:

וידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית וגו':

ותפילה. נאמרה בכל לשון כדי שיהא יודע לכוין דעתו לתבוע צרכיו:

גמ' ה"ג כתיב ואמר אל האשה בכל לשון שהי' שומעת. וכ"ה בספרי ול"ג ואמר הכהן לאשה. וה"פ אל האשה משמט דברים הנכנסין בלבה שתהא מכרת בלשון האומ' לה:

א"ל ר"י. אין צריך קרא להכי דכיון דבעינן שתאמר אמן כדכתיב ואמרה האשה אמן והיינו קבלת דברים ואם אינה שומע' על מה היא אומרת אמן:

אלא כי איצטרך קרא שלא יאמר לה הכהן ע"י תורגמן. אלא הוא בעצמו אומר לה בלשון שהיא שומעת:

אלא עם שרה בלבד. דכתיב ויאמר לא כי צחקת:

ופריך והא כתיב בתורה אל האש' אמר וגו'. ע"י התורגמן:

ודייק ליה מדכתיב אל האשה אמר ולא כתיב ואל האשה בוי"ו כדכתיב ולאדם אמר אלא ללמד דאל הנחש אמר ה' אלקים בעצמו ואל האשה אמר מי שאמר ולאדם אמר ה' בעצמו כמו שאמר לנחש א"נ מדלא כתיב ולאשה אמר דייק לי':

ופריך והא כתיב ברבקה ויאמר ה' וגו':

הדיבור נפלה לה. מפרש לה בעבורה ומיתורא דלה קדריש ראיתי בזה פירושים רבי' וזה נ"ל:

ה"ג כמה כרכורים כרכר. וה"פ כמה גלגולי' גלגל המקום לשמוע שיחתן של נשים צדקניות:

ויאמר ה' לא כי צחקת. והוא מיותר אחרי שכבר אמר ה' למה זה צחקה שרה ולא איש אל ויכזב אלא כדי לשמוע תשובתה והיא מיראתה אותו לא השיבה דבר:

ה"ג דכתיב ואמרת לפני ה' אלקיך. בכל לשון שאתה רוצה דהא לפני ה' כתיב והוא שומע בכל לשון ובבבלי יליף אמיר' אמיר' מסוטה ונראה משום דגם במקרא ביכורים כתיב וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ואפ"ה בלשון הקדש הוא כדתנן בסיפ' דמתני' הלכך ליכא למילף שיהא בכל לשון מדכתיב לפני ה':

דכתי' ודברת בם. מיות' שיהא הדיבור בכל לשון שירצה:

והיו הדברים האלה. בהוייתן יהו בלשון הקדש:

שמע קלון וכו'. שמע קול העם שקורין שמע בלשון יון:

אלוניסתון. הוא לשון יון:

בעא מעכבתון. רצה לעכבן שלא יקראו אלא בלשון הקדש דסובר ברבי:

ואקפד. וכעס עליו על שרצה לעכבן:

אשורית. לשון הקדש:

לא יקרינה כל עיקר. בתמיה דמי שאינו יודע לקרות בלה"ק ודאי אף ר' מודה שיוצא בכל לשון שיודע דלא אמר ר' שיקרא בלה"ק אלא לכתחלה אבל בדיעבד יצא:

ה"ג השיב ר' ברכי' וכו' היה יודע לקרותה אשורי' ולעז יוצא בה בלעז ואשורית. וכ"ה במס' מגילה וה"פ קשיא לר' ברכיה אר' לוי שרצה לעכבן ואר"י שאמר שיוצאין בלעז לפי שאינן יודעין אשורית הא אפי' אי הוו יודעין אשורית נמי היו יוצאין בלעז:

א"ר מנא וכו'. ר' מנא פליג אר' ברכי' ואמר דאף במגילה הדין אם יודע אשורית ולעז אינו יוצא אלא באשורית. בלעז. אם אינו יודע אלא לשון לעז יוצא אפי' במגילה בלעז ולא הוה כקור' על פה. וכן יוצא בה בכל לשון שהוא יודע. אם אינו יודע אשורית ואתי' אינו לעז יוני שכותבין בו המגילה:

כדי שיהא יודע למי מברך. ועל מה מברך שזהו עיקר כוונת הברכות:

השביען שלא בלשונן. בלשון שאינן מבינים:

ואמרו אמן הרי אלו פטורין. שאמן קבלת דברים הוא וכיון שאינן יודעין מה הוא אומר עליהן אין ממש באמן זה:

ופריך כהדא דתני. וכי אתיא כהא דתני':

כתניין שבלבינו. הב"ד משביעין אותו על התנאים שבלבם ולא כתנאים שבלב הנשבע הרי אף במאי שאינו יודע משביעין אותו:

חזקה וכו'. ודאי משביעין אותו על התנאין שהנשבע יודע:

ולמה הוא מתנה עמו. ולמה אומרים לו על התנאים שבלבינו וכו':

מפני ההדיוטו' שלא יאמרו. יש לנו תנאי בשבועה מה שסותר המכוון אתי לאורויי היתירא אבל ודאי שצריך שידע על מה הוא נשבע:

מה את ש"מ. איך שמעינן מהכא שהשביעם ע"ד ב"ד:

א"ל הדורו' הבאים אחרינו אין בלבם תנאי. וה"פ לא אתכם לבדכם וכו' קרא יתירא הוא דאי ללמד שאפי' עם הדורו' הבאים כרת ברית כבר נאמר ואת אשר איננו פה עמנו וכו' אלא ה"ק לא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום וכשם שאין לדורות הבאים שום תנאי כך לא יהא בלבבכם שום תנאי על השבועה הזו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף