קרבן העדה/כתובות/א/ט
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' היתה מעוברת וכו'. איצטרך להודיעך כחו דרשב"ג דמכשיר אפי' בבתה:
גמ' הכל מודין שהולד שתוקי. ופסול לכהונה דאיהי אית לה חזקה דכשרות בתה לית לה חזקה דכשרות:
ותני כן. ותניא נמי הכי:
בד"א. דנאמנת לר"ג:
בעדות אשה גופה כלומר להכשיר את עצמה לכהונה ולא מחזקינן לה בנבעלה לפסול:
שתוקי סתם. תניא בברייתא ואין הכוונה שיהא הוולד פסול לכהונה שהרי מצינו שתוקי שהוא כהן הגדול אלא שתוקי שמשתקין אותו מנכסי אביו אפי' אם תפס נכסי האיש שאמרה אמו שממנו מעוברת לאחר שמת מוציאין מידו:
היך עבידא. היכי דמי שיהא שתוקי וראוי לכה"ג:
סיעה. חבורה של כהנים שהיו עוברין בדרך ופירש אחד מהן ובעל אשה ולא ידעינן אבוה מני אפ"ה כשר הולד לכהונה דהא ודאי אביו כהן הוא:
הרי אלמנת עיסה. משפחה שנטמע בה ספק חלל ובאה אשה אחת ונשאת לאחד מאותה המשפחה ומת הרי היא ספק אשת ספק חלל:
עיסה. לשון דבר המעורבב:
הרי היא כשרה. דה"ל חזקת כשרות ובתה פסולה דלא ה"ל חזקת כשרות:
א"ל כדברי המכשיר בה. באלמנת עיסה מכשיר נמי בבת' דחזקתה דאמר מהני נמי לבתה:
לא אר"י אלא כדברי מי שמכשיר וכו'. מכלל דאיכא אחרינא דפליג וסובר דאלמנת עיסה כשרה ובתה פסולה:
ומשני מני מכשיר. בבת אלמנת עיסה ר"מ וכו':
איזהו עיסה. שהעידו ר"י וריב"ב בעדיות פ"ח על אלמנת עיסה שהיא כשרה וקאמר איזו עיסה שהיא כשרה:
ה"ג כל שאין בה לא ממזר ולא נתין ולא עבדי מלכים וכן הוא גירס' תו' בבבלי דף י"ד. וה"פ כל שאין בעירובי ספיקותיה אחד מאלו ספיקות אלא ספק חלל. ועבדי מלכים שהיו עשירים ובעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל:
כל שאין בה אחת מכל אלו. ספיקות רק ספק חלל אף בתה כשרה לכהונה:
אבל משפחה שנשתקע בה פסול. ודאי:
בודק עד ד' אמהות. שהן שמנה וכדתנן במתני' פרק ד' דקידושין ואחר כך מותר להשיאה:
בודק לעולם. אפי' לא יצא על המשפחה שום שמץ פסול אי נמי לעולם הוא בודק עד לאותן שהיו בזמן שנשתקע הפסול במשפחתן והראשון נראה:
לא אמר כן. דר"ל השיב על דברי ר"י אלא ר"ל שאל לר"י:
הוון בעי מימר. סברוהו למימר ר"א סובר סתם שתוקי פסול וכיון דתניא בד"א בעדות אשה גופה אבל בוולד הכל מודין שהוא שתוקי והיינו שתוקי ופסול דלית ליה לולד חזקת כשרות א"כ אף בת אלמנת עיסה פסולה שלא העידו ר"י וריב"ב אלא על האלמנה שהיה לה חזקת כשרות אבל לא על הבת לכך שאל לר"י בתה מהו:
ע"ד דר"י אית ליה שתוקי כשר. א"כ הך בריית' לא פליגא אדר"מ דמכשיר בבתה דשתוקי דתני היינו שתוקי וכשר:
אף ר"י וכו'. כלו' חזרו ואמרו דיש לומר דאף ר"י סבר שתוקי פסול והא דהשיב דאף בתה כשרה כדברי המכשיר היינו לפי שיטתו דר"א דרוצה להביא ראיה מהך ברייתא השיבו דאיכא למימר דשתוקי וכשר קאמר התנא:
היך עבידא. היכי דמי:
מילתא דר"ז אמר. מדברי ר"ז דבסמוך מוכח דקסבר שתוקי דברייתא כשר:
אף לענין משפחה כן. אם בא כשר לישא אשה נאמנת לומר שהיא כשרה לכהונה:
תמן תנינן. בקידושין פ"ד הנושא אשה כהנת צריך לבדוק ד' אמהות ש"מ דאינה נאמנת:
ברם הכא. אבל כאן דאמרינן דנאמנת לומר מאיש פלוני וכהן היינו להאכיל את בנה בקדשי גבול דהיינו תרומות ומעשרות ש"מ דשתוקי דתני שתוקי וכשר דאי פסול איך יהא מותר בקדשי גבול:
מילתא דרשב"י. מדברי רשב"י שמעינן דקסבר סתם שתוקי פסול:
בעא. פריך מעתה לר"ג ור"א דקסברי דהיא נאמנת אין וולד שתוקי לעולם וכל מקום דתנן שתוקי במתני' וברייתות היינו לר' יהושע:
חזר. רשבר"י ושני לעצמו דודאי אף לר"ג ור"א יש וולד שהוא שתוקי ופסול כגון שהאם שותקת כשאמרו לה שמא לפסול נבעלה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |