קובץ על יד החזקה/אישות/יב

קובץ על יד החזקה ‏ אישות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שלשה מהן מה"ת וכו'. עי' הה"מ שכ' ונ"ל שהמזונות הם מדבריהם וכו' וז"ל הסמ"ג פ"א בפי' המקרא נחלקו רבותינו כתובות מ"ז חכמים אומרי' שארה אלו מזונות כסותה כמשמעה ועונתה תשמיש ראב"י אומר כסותה ועונתה לפי עונתה תן כסותה שלא יתן לה חדשים בימות החמה ושחקים בימות הגשמים שארה לפי שארה תן לה כסותה שלא יתן של ילדה לזקינה וזקינה לילדה ולראב"י מזונות ועונתה מדרבנן ותני' בתוספתא לראב"י מזונות מניין ודין הוא מה דברים שאין בהם קיום נפש כגון כסותה אין רשאי למנוע דברי' שיש בהם ק"נ לא כ"ש עונה מניין ומה דברים שלא נשאית עליהם מתחילה חייב דברים שנשאית עליהם מתחילה לא כ"ש עכ"ל ועי' בתוס' שם בסוגי'. ודברי הסמ"ג מ"ש בריש דבריו דלראב"י מזונות ועונה דרבנן צ"ע ובאמת יש מוחקים תיבות אלו מדברי הסמ"ג ומהרש"ל בהגהותיו כת' כיון שה"ה פסק דמזונות דרבנן כראב"י וכן הרא"ש בסוף כתובות סי' ק"כ ודוק ומש"ה אין למוחקו עכ"ל [ובסמנים שלפנינו בפ' שני דייני סי' ו'] ולכאורה צ"ע דהא עכ"פ מפורש בתוספ' דק"ו הוא וצ"ל דק"ו מדרבנן הוא ודוחק. ולי' נ' דכ"ע ס"ל מזונות מה"ת וראב"י נפ"ל מתורת ק"ו ורבנן נפ"ל מקרא ונ"מ טובא דלראב"י דיליף מק"ו משום קיום נפש א"כ מה"ת א"צ ליתן לה כ"א כדי קיום נפשה אבל לרבנן דנפ"ל מקרא וק' קרא ל"ל דלכדי ק"נ כבר ידענו מק"ו אע"כ דמה שצריך לה ליתן כדרך ב"א ב' סעודות ולפי עשרו ג"כ מה"ת ועי' בש"ע אה"ע סי' ס"ט וא"כ לראב"י מזונות היתירים על כדי ק"נ הוא מדרבנן ויפה כ' הה"מ דקיימ"ל מזונות דרבנן וכמ"ש הסמ"ג ושפיר יש לקיים הגי' בלי שום דוחק וגם הרא"ש כוונתו לחלוק עם רבינו דדריש מקרא א"כ ס"ל לרבינו דמזונות מנהג מדינה מה"ת הוא ומה"ט נמי סובר רבינו בהלך בעלה דפוסקין לה מזונות ולא חיישי' דלמא מחלה וע"י כ' הרא"ש דכל אמוראי משמע דס"ל כראב"י דמזונות מדרבנן מדפליגי אי מזוני עיקר או מעשה ידי' עיקר וקאי הפלוגתא אמזוני דנהוגי וכ"נ מדברי התוס' ר"פ הנושא דף ק"א ע"ב ד"ה הנושא דהא דתנן שם נשאת הבעל חייב במזנותי' במ"ש סד"א כיון דיש לה מזונות מאחר וכו' והרגיש המהרש"א שם דלר"מ לא אצטריך דהו"ל מתנה על מה שכ' בתורה ולפמ"ש גם לר"מ אצטריך די"ל דס"ל כראב"י א"כ סד"א דהו"ל כאלו התנה שלא יתן לה יותר מכדי ק"נ קמ"ל דבעלה חייב במזונתי' כדרך הנהוג בכל מקום. וגם על דרך זה מ"ש הסמ"ג טעונה הוא מדרבנן הגם דשמענו עונה מק"ו והוא מה"ת היינו דוקא שמחויב לפוקדה כיון שע"ז נשאית בתחילה אבל אין לדבר הזה שיעור מה"ת בשעורים ששנו חכמים לראב"י מדרבנן בעלמא נינהו משא"כ לרבנן המה מה"ת ושפיר כ' הסמ"ג דעונה לראב"י הוא מדרבנן וכוונתו לשעורים ששנו חכמים כנ"ל ברור.

ודע דמצות שארה כסותה ועונתה לא מתפרש בתורה כ"א מצינו במצות יעוד אמה העברי' בפ' משפטים אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע וכתיב שם ואם לבנו יעדנה כמשפט הבנות יעשה לה ופירש"י שכו"ע וכ' הרא"ם ואעפ"י שלא נכתב שכו"ע בבנות ישראל דרשו רבינו ז"ל במכילתא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה זו שכו"ע לא יגרע אף בת ישראל לא יגרע ובס' צידה לדרך כ' ע"ז בקשתי ולא מצאתי חבר להרי זה בא ללמד ונמצא למד האמור כאן מפני שבכל המקומות דאשכחן פן דתלמוד פירושו אף למד כמ"ש התוס' סנהדרין ע"ג ד"ה הרי אבל כאן הוי ונמצא למד דוקא דהא ללמד לא בא כלל לכן תימא רבתי בעיני על הקרא שאמר כמשפט הבנות ופי' שכו"ע והאיך תלי תני' בלא תני' שהרי לא ידעי' כלל בבנות ישראל אלא מ"ש באמה העברי'. ובאמת לא ידעתי מאי קשי לי' אף דמצינו בגמ' בהנך דברים שנמצא בהו אף למד כמ"ש התוס' מ"מ הרי מצינו בל"ב מדות דר"א בר ריה"ג כלל י"ב מדבר שבא למד ונמצא למד כיצד קולה כנחש ילך לא מצינו בנחש שקולה הולך מסוף העולם ועד סופה וכשבא למפלתן של מצרים הוא אומר קולה כנחש ילך וכו' מלמד כשאמר השי"ת לנחש על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו את ידיו ורגליו והי' קולה הולך מסוף העולם ועד סופה ה"ז בא ללמד ונמצא למד ע"כ הרי דגם שם לא מצינו בנחש כלל א"כ לא בא להורות כ"א ללמוד והוא בכללא דבר הבא ללמד פי' דבא להקיש דבר לדבר שלא ידענו בו כ"א מהך הקישא כן ה"נ גבי כמשפט הבנות ועי' עירובין דף ל"ד ע"א ת"ר כשדה החרם וכו' ה"ז בא ללמד ונמצא למד וכו'.

ואפשר נמי לומר דגם כאן הוא הפי' ונמצא אף למד עי' קידושין דף י"ח ע"ב בעי רבה ב"א יעוד נשואין עושה או אירוסין עושה וכ' הפ"י בפי' האבעי' משום דפשטא דקרא דאם אחרת יקח לו וכו' משמע משעת היעוד כבר נתחייב וא"כ נשואין עושה א"ד דהק' קרא מכיון שיעדה חייש שישאנה לקיים שכו"ע ומסיק שם דארוסין עושה ע"ש ולכאורה ק' למה דחקינן בקרא א"ו משום דכתיב כמשפט הבנות ובשאר בנות כל זמן דמחוסר מסירה לרשות הבעל מסברה לא מחויב ואסור הוא בעונה א"כ ה"ה ביעוד ולפי"ז נמצא אף לחד דהכי ילפי' משפט הבנו' מאמ' העברי' לשכו"ע וילפי' נמי משפט בנות מאמ' העברי' לשכו"ע וילפי' נמי מבנות ישראל מה בנות ישראל מצד הסברא אינו חייב כ"א לאחר הנשואין אף באמה כן והורה לנו הקרא כיון שיעדה מחויב לנשאה כדי לחייב בשכו"ע כנ"ל, ומ"ש הפ"י במס' כתובות דף מ"ז למה לא יתחייב מזונות בארוסה מה"ת דהא ילפי' מאמה ושם קיימ"ל יעוד דאירוסין עושה ואעפ"כ מחייב ולפמ"ש בקידושין אין התחלה לקושיתו וצ"ע ועי' מ"ש בפט"ו הל' א'.

ט

שנאמר בה לחוקת משפט. עי' השגת הראב"ד ונראה לי דבא רבינו להורות בזה דין אחר עפ"י מ"ש הר"ן בפ"ב דכתובות הא דתנן רשב"ג אומר נותן לה מעות קפוטקיא ואמאי ברישא יכול ליתן לה ממעות א"י כיון דס"ל לרשב"ג כתובת אשה מה"ת ותי' שם דהוי כאלו התנה שאינו נותן לה אלא ממעות א"י כיון שנשאה שם וסתר לה הר"ן לתי' זה דא"כ דברי רשב"ג סטראי ננהו מדאמר פ' הכותב אם מתה ירשנה דמתנה ע"מ שכ' בתורה תנאו בטל ע"ש ורבינו הי' ס"ל ליישב קוש' זו דע"כ לא ס"ל לרשב"ג דמתנה עמשב"ת תנאו בטל דוקא בירושה משום דכתיב לחוקת משפט אבל בדברים שממון בדברים אחרים יכול להתנות. אמנם מדאורך רשב"ג וסיים וכל המתנה וכו' משמע דלאו דוקא בירושה ועי' בריטב"א הובא דבריו במס' כתובות דף י' באס"ז הא דאורך רשב"ג לאשמועי' דוקא בדבר שהוא מה"ת ע"ש [ויש שם טעות דמוכח במקום בפ' השוכר צ"ל בפ' הכותב] וגם י"ל ליישב קוש' הר"ן לחלק בין דברים שהוא מדידי' לדידה ובין דברים שהוא מדידה לדידי' וכמ"ש המרדכי פ' הכותב.

יב

בעל שרצה. עי' בתי"ט בפ' המדיר משנה א' ד"ה יתר ובאס"ז מ"ש בשם הראב"ד והרי"ט דפרשו משנתינו בעני שמלאכתו בעיר אחרת או נשכר לאחרים ואוכל עמהם.

יג

האשה שפסקו וכו'. כ' הה"מ וידוע שהלכה כר"ע מחבירו ובס' הפלאה תמה למאי נ"מ הא ארוסה אין אוכלת בתרומה ובנשואה לא פליגי כדאמר אבי' בגמ' ע"ש ובאמת כוונת הה"מ דנ"מ בבת כהן לכהן דבין לטעמא משום שמא ימזוג או סמפון לא שייך כאן שום חששא וכ"כ באס"ז שם וא"כ מיירי בארוסה.

טז

עד שיבוא בעלה ויטעון. וברש"י במתני' ובפי' הרע"ב משמע דא"י להשביעה ועי' במרדכי רפ"ב שמסיק באמת דל"א דלא תשבע בתחילה אלא בשמעה בו שמת דוודאי תשבע ובגמ' דף קי"ז מוכח דלא כדבריו ועי' ב"ש סי' ע' והרב הגאון מ"ו כ' מה שמק' התוס' שם ד"ה ששמעו וכו' לשי' המרדכי מיושב קושיתם והאריך בזה ולי נראה דהמדקדק במרדכי לא כתב כן אליבא דחנן דלדידי' וודאי בכל ענין לא תשבע בתחילה אלא מה דאנן קיימ"ל כחנן דוקא בשמעו בו דאז מסתבר טעמי' דחנן וכ"מ מלישנא דריב"ז דאמר יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף דהכי הול"ל לא תשבע בתחילה לפי פירש"י וגם לא הול"ל כ"א יפה אמר חנן או רואה אני וכו' כדאמר ר"ג במתני' על אדמון וכו' א"ו דה"ק ריב"ז לא תשבע אלא בסוף היינו היכא דוודאי איכא כאן שבועה בשמעו בו וכו' ובזה לא תשבע בתחילה ועפי"ז אין ראי' מהגמ' נגד המרדכי דשם קאי אליבא דחנן וכ"נ דגם דעת רש"י כן הוא דמפ' בגמ' דף ק"ט כיוצא בו דחנן הוא ריב"ז והתוס' כ' בד"ה ב' דברים דהו"ל הלכה כחנן ועפ"י דברינו ברש"י כשי' המרדכי ס"ל לא מצי למימר כחנן דא"כ הוי משמע גם בלא שמעו והא דק' ע"ז דחנן ע"כ סובר בכל ענין גם בלא שמעו א"כ ק' באמת למה לא תשבע וצ"ל גבי הולך למדה"י לא שכיר צררי כמ"ש התוס' כתובות דף ק"ב ע"ב ועי' בכל זה.

כג

ויהי' א' מחביריו מפרנס'. כ' הה"מ בגמ' תי' ר"ה באומר כל הזן א"מ ומק' תו שם וכי אמר הכי לאו שליחותי' קעבד והא תנן כל השומע קולו וכו' ומשני הק' יכתוב וכו' והקשה הב"ש באה"ע סי' קמ"א לפמ"ש התוס' במס' גיטין דף ס"ו ד"ה כל השומע דלענין מודר הנאה דוקא לא חשיב שליחות א"כ מאי קא מקש' התלמודא מהך דהתם להכא לגבי מודר הנאה ונראה דל"ק כלל דסברת התוס' הוא דלהכי לא חשוב כהמניח גבי כל הרוצה לתרום במודר הנאה מחבירו דאי לא הוי עביד לי' האי עבד לי' אחרינא וליכא הנאה כלל משא"כ הכא דהדרה הנאתו על אשתו וכל מי שמפרנסה עבוד לי' הנאה ועל כל אדם אסור לו להיות שלוחו שפיר מקשה התלמודא.

כד

יוציא ויתן כתובה. עי' כ"מ ועי' בטו"ז יו"ד סי' רל"ה ובב"ש סי' ע"ב ונראה דמודה רבינו באם הוא הקניט את אשתו ומתוך כך הדירה א"ע ולא הפר לה אינו תלוי ברצונו דהא בירושלמי מחלק כן לר"מ דאית לי' היא נתנה אצבע בין שיני' דוקא בנדרה מעצמה אבל בנדרה מחמת שהקניטה וקים לה מודה ר"מ דהוא נתן אצבע בין שני' וכ"מ לישנא דמתני' דקתני המדיר משמע דבא מכחו עי' בתוס' ר"פ המדיר ואם הקניטה אז חשיב כאלו הוא הדירה. הגם דמשמע בתלמודא דידן דלא ס"ל לחלק בהכי דאל"כ לא מקש' הגמ' דר"מ אדר"מ מ"מ בענין שיהי' תלוי ברצונו וודאי דמסתבר בהכי כדי ליישב לישנא דמתני' ובריית' דלא סתרי אהדדי.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.