פתח עינים/ברכות/לא/א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
לקוטי שלמה
בן יהוידע

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
מבחן אמריקאי


פתח עינים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אייתי זוגיתא חיורתא ותבר קמייהו. טעמו דעיקר נשואין לקיום המין לפי שהכל למיתה הם עומדים כזכוכית דלישבר עומד ומה כלי זכוכית שנשברו יש להם תקון כמ"ש פרק אין דורשין גם האדם אשר ימות יש לו תקון ויזכה לעה"ב וגם דכלי זכוכית נשברו טהרו מטומאתן הראשונה וכמ"ש הרב פרשת דרכים סוף דרוש ב"ה ע"ש:

ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן כונתו דלא די פעם אחת אלא על הרוב צריך שיתגלגל ויסבול כמה מיתות ולכן אמר כפול. ואמר שיענו הי תורה והי מצות דמגנו עלן כלומר דאם היינו עוסקים בתורה כפי יכלתנו ומקיימים כל המצות כהוגן לא היה חסר לנו ולא היינו צריכים להתגלגל. ומשם רבני אשכנז שמעתי דרך הלציי במ"ש פ"ב דכתובות כיצד מרקדין לפני הכלה בש"א כלה כמות שהיא ובה"א כלה נאה וחסודה ואמרו לעיל דף י"א עשה כב"ש חייב מיתה ובפ' חלק (סנהדרין דף צ"ז) על דיבור שקר משום דרך ארץ מתו שני בניו. והשתא אם יאמר כלה כמות שהיא כב"ש ויי לן דמיתנן דעשה כב"ש וח"מ. ואם יאמר נאה וחסודה כב"ה אם הוא שקר ויי לן דמיתנן שדברנו שקר עכ"ד ואחר זמן נדפס ס' בני אברהם להרב המופלא מהר"א מיוחס ו[ב]דף יו"ד בדרושים ראיתי שפירש משם הרב מהרח"א זלה"ה שאם עון גרם למות קודם זמנו חוזרים ונפרעים מיתה שניה בעה"ב על שגרם שמת קודם זמנו וזהו הכפל עש"ב והרב המחבר פירש בסוד הגלגול כדכתיבנ' בעניותין אך בקצרה ע"ש:

המקיז דם לבהמת קדשים וכו'. כתבו התוספות וקשה דאמר פ' כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ד ע"א) גבי דמים חיצוניים ודמים פנימיים של קרבנות אלו ואלו נמכרים לגננין לזבל אלמא דאין מועלין בהם וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו הבעלים משא"כ הכא עכ"ל ואע"ג דהתם קתני ומועלין בהם כבר פירש"י שם דלאו קרבן מעילה קאמר אלא דאסור ליהנות בהם אלא בדמים. והראב"ד פ"ב דמעילה כתב דהוי מדרבנן ועיין מ"ש התוס' ביומא דף נ"ט. אמנם ק"ק במ"ש התוס' דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו הבעלים דמשמע דאי קודם זריקה איכא מעילה והרי פ' הוציאו לו שם (יומא דף נ"ט) מפורש דבין לפני כפרה בין לאחר כפרה אין מועלין בו וכן פסק הרמב"ם שם פ"ב דמעילה. וכן מוכח מדברי רש"י בשמעתין וכ"כ בתוס' ישנים כ"י וז"ל המקיז דם בבהמת קדשים וכו' ולא דמי לדם קדשים של אחר שחיטה אין מועלין בו בין לפני כפרה בין לאחר כפרה כדאיתא בחולין ובזבחים ופסחים ומעילה. דדם הקזה הוי כמו שמועל בגופה כמ"ש במעילה עלה דלא מתקיימא בלא דם ומגופא הוי ולא כחלב ופרש אבל לאחר שחיטה דלא שייך למימר לא מתקיימא בלא דם לא שייך בו מעילה עכ"ד והכי הול"ל לתוס' דידן ולא לו' דהתם לאחר זריקה וכבר נתכפרו דמזה מובן דקודם כפרה מועלין ואין הדבר כן כמדובר. ובס' הישר לר"ת כ"י דף צ"ה כתב כדברי תוס' ישנים הנזכר בסגנון אחר:

שכן מצינו בנביאים ראשונים וכו' התוספות הביאו מהירושלמי דפריך והכתיב כי אם מאס מאסתנו וכו'. ובירושלמי משני השיבנו תחת כי מאוס מאסתנו. ופירש מהר"ר אליהו פולדא בפירושו לירושלמי וז"ל השיבנו תחת וכו' לכך אמר השיבנו שיהא זה במקום סיום עכ"ל ואינו מספיק. וראיתי להרב החסיד מהר"ם די לונזאנו זלה"ה בהגהותיו לירושלמי כ"י שפירש וז"ל פירוש פסוק כי אם מאוס הוא נתינת טעם להשיבנו והו"ל כאלו חתם בהשיבנו עכ"ל:

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה וכו' עמ"ש בעניותנו בעירובין דף ס"ד בס"ד:

הני צניתא דבבל איתנהו מאדה"ר וכו' והא דאמרינן במדרש איכה רבתי שארבעים שנה קודם שגלו ישראל לבבל נטעו שם דקלים לפי שהמתיקה מרגלת את הלשון לתורה מתחלה לא היו אלא באותו מקום אבל במ' שנה הללו נטעו בכל המקומות. תוס' ישנים כ"י:

וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו ויחשבה עלי וכו' ק' אטו לא ידע עלי שאסור להגביה קולו בתפלה ואפשר דסבר דדוקא בתפלה קבועה ערב ובקר וצהרים דזמן תפלה לכל היא אבל כשמתפלל על דבר פרטי שלו שלא בזמן תפלה שרי דכיון דבזמן התפלה קבועה אינו מגביה קולו סגי ומשו"ה חשבה עלי לשכורה. וזהו שאמר מכאן שאסור להגביה קולו בתפלת"ו דיקא כלו' אף תפלתו פרטית שלו אסור להגביה קולו ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף