פני משה/יבמות/יג/א

פני משה יבמות יג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ב"ש אומרים אין ממאנין. יתומה שהשיאוה אמה ואחי' אלא מן האירוסין וטעמייהו מפ' בגמ':

בבעל. אבל אם מת ולא מיאנה בו ונפלה לפני יבם אינה יוצאה במיאון אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ:

בב"ד ושלא בב"ד. ואפילו בפני שנים כדמסיק בבבלי ריש פירקין דלעיל:

אין בנות ישראל הבקר. ואפי' מן האירוסין לא תמאן ותארוס לאחר ותחזור ותמאן אלא ממאנת בזה ותמתין מלארוס לאחר עד שתגדיל:

ותמאן ותנשא. בבבלי מפרש לה דלאו למיהדר ולמאן זימנ' אחריתא אלא דה"ק ממאנת וממתנת מלארס לאחר עד שתגדיל או אם רוצה להנשא ממאנת בבעלה ותנשא מיד דתו לא ממאנת לב"ש דנשואה היא ובגמ' מדייק עלה:

גמ' תמן תנינן. ריש פרק ו' דעדיות:

שממאנין את הקטנות. מלמדין אותן למאן היכא דצריכין למיאון כגון ההיא דתנן לקמן שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות אחת גדולה וא' קטנה ומת בעלה של גדולה כו' כדמפרשינן התם:

ועל עדות חולקין. בתמיה אם מקובלין היו שממאנין היו יודעין אימתי ממאנין מן האירוסין או מן הנישואין והיאך חולקין בית שמאי ובית הלל בזה:

על עיקר עדות חולקין. כלומר דרבי יודה בן בבא לא העיד אלא שמלמדין למאן סתם ובהא נחלקו בית שמאי ובית הלל דבית שמאי אומרים דכך היתה עיקר עדותו דאין ממאנין אלא ארוסות וב"ה אומרים אף הנשואות:

וקשיא על דב"ה נשואי' התירו. לקטנה וכאשתו לכל דבר היא:

וזכאי במציאתה כו' ואת אמר הכין. בתמיה שתמאן בו ותעקור נשואיה:

ומשני משלך נתנו לך. כלומר דנשואין מדבריהם וכן מיאונה דבדין היה שלא היו נשואים כלומר דמן התורה אין נשואין לקטנה אלא על ידי אביה והן אמרו דנשואין הן על יד אמה ואחיה והן נמי אמרו דיוצאה במיאון:

מ"ט דב"ש. דאין מיאון בנשואה:

אם אומר את כן. דאפילו מן הנשואין ממאנת נמצא כל בעילותיו בעילת זנות ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי לה ומעקרא תקנתא דרבנן וכן אמר בבבלי ריש פירקין לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. א"נ דמפרשינן הכא שאין לנו לעשות בעילתו בעילת זנות וכדלקמן וחדא טעמא הוא:

כרבי לעזר דתני רבי אלעזר כו'. לעיל בפרק הבא על יבמתו דכל ביאה שהיא שלא לשם אישות מיקריא בעילת זנות וכן נמי לבית שמאי:

הדא אמרה כו'. זאת אומרת מדאמרינן טעמייהו דב"ש משום הכי הוא ש"מ דאפילו בדיעבד אין מיאונה מיאון מן הנשואין לב"ש דאין לנו לעשות בעילותיו בעילת זנות ולקמן פליגי בה אמוראי בדיעבד לב"ש:

מה את עבד לה. לב"ש היך הדין נכנסה לחופה ולא נבעלה דלא שייכא טעמייהו אם כארוסה היא וממאנת או כנשואה וכן איפכא בארוסה שביהודה דלבו גס בה ובא עליה קודם החופה אם ממאנת הואיל וארוסה היא או כנשואה עבדינן לה הואיל וחיישינן שמא נבעלה ולא איפשיטא. ובבבלי קאמר דנכנסה לחופה כו' לא פלוג רבנן ואפשר דבארוסה שביהודה נמי לא פלוג רבנן ואפילו לקולא דכל ארוסה ממאנת:

נראית שלא למאן. בעיא אחריתא היא אם בנשואים הראשונים נראית שלא למאן כגון שהשיאה אביה ואם נתגרשה והשיאה את עצמה אם אעפ"כ אמרינן דחוזרת וממאנת לבית הלל:

נישמעיני' כו'. ת"ש דתני בברייתא בהדיא דחוזרת וממאנת:

מה טעמון דב"ש. דאינה ממאנת ביבם:

יבמה שנפלה לו ע"כ. מקידושי ראשון ואינה ממאנת לעקור זיקתה ממנו:

אם בעיקר. בבעל היא ממאנת לכ"ש ביבם דבא מכח הבעל:

ר' יוחנן אמר ממאנת היא ביבם כו'. כל הסוגיא זו עד ובנה על כתיפה גרסינן לה לעיל פ"ק הלכה ב' ושם פירשתי עם הגי' נכונה שבררתי בס"ד וכל הסוגיא ממתני' פליגא על ר"י שייכא להתם ואגב מייתי לה הכא:

ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. הא דקתני ממאנת ביבם מדקאמר הכא ותינשא לשוק על כרחך דס"ל להאי מ"ד דממאנת אפילו לזיקתו וכעולא בבבלי דף ק"ז דנישואי קמא קא עקרה וכדלקמן והא דקאמר בשני יבמין לרבותא קאמר וקמ"ל דאפילו בשני יבמין יש מיאון ולאפוקי מהאי מ"ד דאמר התם דאין מיאון בב' יבמין דאין מיאון לחצי זיקה ולהכי מוקי בעשה בה מאמר דכיון דעשה בה הא' מאמר פסלה על אחיו וכשהיא ממאנת בו תינשא לשוק:

ופריך ותנשא לאחיו. דהא לא מיאנה אלא למאמרו ותהא מותרת לאחיו דמאמר דעביד בה שקלה:

ומשני תיפתר באומרת אי אפשי בך. כלומר דקאמרה סתמא אי אפשי בך וכמ"ד לעיל דלא בנישואיך ולא בנישואי אחיך קאמרה והילכך קא עקרה לזיקת נשואי קמא ואסורה לאחיו ומותרת לשוק. א"נ דכיון דאמרה אי אפשי בך איתסרא ליה והויא כבעלת הגט וכיון דאיתסר לה לחד איתסרא לכולהו אחי וכמ"ד בבבלי שם מיאנה בזה אסורה לזה:

ור' הילא פליג דס"ל דמיאנה בזה מותרת בזה והילכך איפכא קאמרינן:

ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתני' גרסינן:

ותמאן כו'. דממאנת למאמרו ועדיין הזיקה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו:

ופריך ותמאן למאמרו ותנשא לשוק. דמדקאמר בשני יבמין ע"כ דס"ל דממאנת אף לזיקתו דאל"כ מאי איריא בב' יבמין אפילו ביבם אחד כי מיאנה למאמרו עדיין הזיקה קיימת וצריכה חליצה ממנו ולפיכך אפילו לשוק תהא מותרת:

ומשני תיפתר בשהשיאה אביה. לבעלה שמת ונישואי תורה היו והילכך אינה יכולה לעקור זיקה דקמא ממנה במיאונה ותנשא לאחיו והא דקאמר לאחיו קמ"ל דמיאנה בזה מותרת בזה:

אמרו בית הלל לב"ש כו'. ועל דקאמרי ב"ש במתני' דדוקא בפניו הוא דמקשו:

לפי שמדד בכפישה. כמו בכפוי' ולשון אונא' כמודד בשולי המדה ועל שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים:

וקשיא כו'. וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב"ש אין ממאנין נשואות:

וקאמר רב חסדא הדא אמרה. דלב"ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב"ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות:

הא ארוסיך איעבר. הרי הארוס שלך עובר לפניך:

תלך אמה. ועל שם שארסה אמה שלא מדעתה אמרה כן כלומר אי אפשי בו:

אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני. חפץ של בעלה דאפילו ליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה ליטול חפץ שלו אמרה. וכן הוא בבבלי ק"ח:

ובית דין יושבין במיאונין. בתמיה לא כן כו' ואדלעיל קאי דמדקאמר לב"ש בדיעבד אפילו מן הנשואין הוי מיאון ש"מ דממאנין לארוסות ואפילו לכתחלה קאמר וכי בית דין יושבין להזקק למיאון:

אלא פוק דין. הוצא זה מביתך:

בני אם ערבת לרעך. טעמא דערב קמפרש דיש להתרחק אם ערבת לרעך נוקשת באמרי פיך וכדאמר בבבלי בערבי של ציון ששולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב:

ובית דין כו'. מהדר לתחילת הקושיא הוא:

דהוו כו'. כגון שהיו עסוקין בדבר אחר ובא ענין המיאון לפניהם ולא שישבו מתחילה לכך:

כיני מתניתא ותמאן ותנשא. כן היא המתניתא דקאמרה לב"ש דתמאן ותנשא מיד ותו לא תוכל למאן וכדפרישית במתני':

הא תתארס לא. בתמי' הא לב"ש אין ממאנת וחוזרת וממאנת אפי' מן האירוסין:

הדא אמרה כו'. זאת אומרת דלב"ש בדיעבד אפי' מן הנשואין הוי מיאון והילכך קאמר ותנשא כלומר ותנשא עוד שאם היתה נשואה ומיאנה תנשא לאחר כמו שהיתה נשואה ולזה קאמר לשון נשואה:

ור' אחא. מתרץ דה"ט דקאמר דעצה טובה קמ"ל שידעו הכל שנשאת דקול יוצא לנשואה כו' ואפשר שתטמין עצמה אירוסין שלה לומר לא נתארסתי ותנשא עוד לאחר והילכך קאמרי ותנשא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף