ערך/אכילה חוץ לסוכה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אכילה חוץ לסוכה
גדרה - ביטול עשה או איסורעריכה
נחלקו האחרונים בגדר איסור אכילה וכדומה חוץ לסוכה, אם חשוב מבטל עשה שכיון שהוא רוצה לאכול חל עליו חיוב לאכול בסוכה. או שאינו מבטל עשה שהרי סוכה בשאר הימים מצוה קיומית היא, אלא שמכל מקום יש איסור לאכול חוץ לסוכה:
- דעת רבי עקיבא איגר (סוכה כה.), שאין על אכילה איסור כלל לאכול חוץ לסוכה, אלא שמוטל עליו לקיים מצות עשה שתהיה אכילתו בסוכה, ואם אינו הולך לסוכה לאכול אכילתו שם מבטל מצות עשה, והוי רק שב ואל תעשה שאינו אוכל בסוכה. וכ"כ השערי יושר (ש"ג פי"ט) ובאתוון דאורייתא (כלל יא)[1].
- דעת השואל לרע"א (שם), שישנו איסור לאכול חוץ לסוכה כל שבעת ימי החג. וכן נקט רבי עקיבא איגר בחידושיו (שם מו:)[2]. וכן כתב הפני יהושע (שם כה.) שבסוכה יש איסור בקום עשה כשאוכל ושותה וישן חוץ לסוכה. וכן כתבו הפרי מגדים (א"א או"ח סימן תרמ סק"י, ובפתיחה כוללת ח"ב אות ט), הערוך לנר (סוכה ב:) והאבני נזר (או"ח סימן תפא אות ה)[3]. וכ"כ בשערי יושר (שם) בדעת המנחת חינוך (מ' שכה אות י).
אכל בסוכה בלא כוונהעריכה
אם חשיב כאוכל חוץ לסוכה, ע"ע *סוכה [פ' ישיבה בסוכה - כוונתה].
- ↑ עי"ש שהוסיף שמצוות סוכה היא החיוב לדור בסוכה כל שבעת ימים, אלא שכיון שאינו אוכל תמיד אף אינו מחוייב לאכול בסוכה, אך כשאוכל הרי חייב לעשות כן בסוכה מדין דירה בסוכה.
- ↑ אך עיין לעיל שאין דעתו כן בתשובתיו.
- ↑ יעויין עוד במגן אברהם (או"ח סימן תרמ סק"ג) שכתב שאסור להאכיל קטן חוץ לסוכה, ומבואר שיש איסור לאכול חוץ לסוכה בקום עשה. אך במקום אחר (סימן תרטז סק"ב) כתב להפך שמותר לתת לו לאכול חוץ לסוכה כיון שאין באכילה איסור. ועיין בלבושי שרד (סימן תרמ) שהגיה בדבריו שמותר להאכילו.