עמודי ירושלים/סנהדרין/י/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




עמודי ירושלים TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון ספרי בן סירא כו' להגיון ניתנו כו'. בקיצור פסקי הרא"ש פ' חלק כתב דהקורא בספרי בן סירא אין לו חלק לעולם הבא וכתב שם הפילפלא חריפתא וז"ל תמיה לי דמדמה ס' בן סירא לספרי צדוקים ממש. ולא משמע כן בגמ' וכמו שהעתיק בפנים דאמרינן רב יוסף אסר נמי למקרי בספר בן סירא משמע דאיסורא בלבד הוא דאיכא עכ"ל. ולענ"ד מדברי הירושלמי הללו הוציא הקיצור פסקי הרא"ש דינו דאמרינן כאן להדיא על מה דאמר ר"ע דהקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעוה"ב כגון ספרי בן סירא מבואר להדיא דאין לו חלק לעוה"ב ובכדי דלא נשוה מחלוקת בין הבבלי להירושלמי ע"כ נצרך לפרש דמה דאמר רב יוסף דבספרי בן סירא אסור למקרי היא לאו דוקא וגם אין לו חלק לעולם הבא. והן אמת שראיתי להבאר שבע (דע"א ע"ב) שהאריך לתמוה בדברי הירושלמי הללו וסיים לכן נ"ל שמוחלפת השיטה בירושלמי וגרסינן איפכא אף הקורא בספרים החיצונים כגון ספרי המירס וספרי בן לענה אבל ספרי בן סירא כו' עכ"ל. ולפ"ז שוב אינו מוכח דספרי בן סירא הקורא בהן אין לו חלק לעולם הבא. ונ"ל דכן היתה גירסת הריטב"א בירושלמי. ומיושב מ"ש בב"ב פרק המוכר פירות דבספר בן סירא דוקא בקביעות אסיר אבל דרך ארעאי מותר (וע' בחידושי הריטב"א ערובין דסוף פ"א שרמז לדבריו שבב"ב) וראיתי למהר"ש יפה בביאורו לירושלמי בחגיגה (פ"ב סי' י' ) בסנהדרין (פי"א סי' י') שכתב דהירושלמי הוי תיובתיה דקאמר אבל ספרי המירס כו' הקורא בהן כקורא באגרת אלמא דבספרי בן סירא אפילו כקורא באיגרת אסיר ע"ש אבל לפי המבואר בבאר שבע א"ש דאדרבה מבואר בירושלמי דבספרי בן סירא הוי כקורא באיגרת ומזה הוציא הריטב"א כן. וצל"ע על התוי"ט בסנהדרין שכ' מ"ש הרב בספרים החיצונים ספרי מינים כגון ספרי אריסט"ו וז"ל ובמשנה כ"ב פ"ה דאבות התיר בבית הכסא ובמרחץ עכ"ל דמניין לו זה בדעת הרע"ב הא באבות לא התיר רק בחכמת עובדי ע"ז שמותר ללמוד אותו בבית הכסא אבל ספרי אריסט"ו שהם ספרי מינים שבספריו פקר באלהים חיים מניין לו שמותר ללמוד בבית הכסא הא לפי המבואר בירושלמי אסור גם בדרך ארעאי כמ"ש גם הרי"ף והרא"ש. אולם מקיצור פסקי הרא"ש מוכח דהיה לו הגירסא בירושלמי כמו שהוא לפנינו ומה שהקשה הבאר שבע ממה שבש"ס מבואר כמה דברים מבן סירא לק"מ דזה רק במילי מעליותא וכמ"ש גם המהר"ש יפה ומה שהקשה הבאר שבע דאיך מיקל יותר בספרי המירס מספרי בן סירא הלא ספרי המירס הם ספרי מינים לק"מ דבירושלמי הכוונה ספרי המירס ספרי חכמות ולא ספרי מינים וכמ"ש הערוך (ערך מרוס) וע"ש במעריך שסיים ע"ז ובהדיא כתוב בירושלמי בפ' חלק דסנהדרין אבל ספרי המירס הקורא בהן כקורא באיגרת עכ"ל מבואר שלהירושלמי הפירוש ספרי המירס הם ספרי חכמות וא"ש. ועיין בבאר שבע שם שגם להתלמד אסור לקרות בספרי מינים ולא כהתפארת ישראל שכ' בפשיטות דמותר ע"ש בסנהדרין ונעלם ממנו דברי הבאר שבע הללו. ועיין במגן אבות להתשב"ץ ([[מגן אבות (תשב"ץ)/אבות/ב#יט|פ"ב סי' י"ט]]) אין זה בכלל מה שאמרו הקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעוה"ב כי כבר אמרו פ' חלק כגון ספרי בן סירא כו' עכ"ל. מבואר ג"כ מדבריו דבבן סירא הקורא בו אין לו חלק לעוה"ב וע"ש שנוסחות הירושלמי היתה לפניו כמו שהוא לפנינו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף