מראה הפנים/סנהדרין/י/א

מראה הפנים סנהדרין י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל ישראל. סדר הפרקים דהכא הוא עיקר כדאמר התם בריש מכות תנא התם קאי ופירש"י ז"ל מסנהדרין סליק דתנן בשלהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין:

נושא עונות אין כתיב כאן וכו'. בפ' בתרא דקידושין בארתי במקצת. והנה ר' יוסי בר' חנינה דהכא כסברת ר"א דבבלי פ"ק דר"ה וכפירוש רש"י בערכין דף ח' דכובש דקאמר ר"א היינו שהקב"ה מסתיר עונות כדי שיכריעו הזכיות. ודברי ר"א דהכא דקאמר אין לית ליה וכו' וכלומר דלאחר ששוקלין מעשיו והן מחצה על מחצה וא"כ לית ליה מדידיה כלום שהרי כנגד זכיותיו הן עונותיו והקב"ה הוא מתנהג עמו במדת רב חסד ומטה המאזנים לכם של זכיות ע"י שמגביה הכף של העונות או כובש הכף של הזכיות למטה וזה כפי' רש"י בר"ה בדר"א. ואם הדיעות מתחלפין לפירוש הא' הא ל"ק דכבר ידוע הוא שכן דרך הש"ס הזה בחליפין. והנ"מ כין ר' יוסי ב"ח ובין ר"א מבואר הוא ובחיבורי פני המנורה בנר הד' הארכתי בזה:

כיצד הוא מכפר וכו'. בפ"ו דכריתות תנן מי שבא על ידו ספק עבירה ביוה"כ אפי' עם חשיכה פטור שכל היום מכפר ומשמע כל שעתא ושעתא מיוה"כ מכפר הוא כדר' זעירא הכא דהא בפשיטות קאמר התם לעיל דף י"ח ע"ב על הא דבעי אביי למימר ידיעות ספק מחלקות לחטאת ואקשי ליה רבא בר חנן בלישנא בתרא אלא מעתה אכל חלב כזית שחרית ביוה"כ וכזית חלב במנחה ביוה"כ ה"נ דמיחייב שתי חטאות דהא יוה"כ במקום אשם תלוי. קאי והוי ליה כידיעת ספק וא"ל אביי מאן לימא לן דיוה"כ כל שעתא מכפר דילמא כולי יומא ומאורתא א"ל רבא בב"ח תרדא תנן מי שבא על ידו וכו' שכל היום מכפר. והשתא קשיא לר' חנינא דהכא היכי מפרש לה למתני' דכריתות וע"כ צ"ל אליביה דמפרש דה"ק כל היום מכפר אלא בסוף היום הוא דנגמר כפרתו בשעבר עליו סוף היום לאפוקי אם מת או מרד באמצע היום כדאמר במאי בינייהו והיינו דלא נקט אלא האי נ"מ דהא למ"ד ידיעות ספק מחלקות לחטאת איכא נ"מ להא דאקשי ליה רבה ב"ח לאביי דאי כל שעתא מכפר מביא ב' חטאות ואי כל יומא מאורתא הוא דמכפר מביא חטאת אחת אלא ודאי דלא פליג ר' חנינא אמתני' ומודה היא דכל שעתא מכפר ובשעבר עליו כל היום ונ"מ דהשתא מיפרך לכ"ע האי מ"ד דס"ל ידיעות ספק מחלקות לחטאת כדלעיל ולפי' הא' שפירשתי א"כ אידחי הכא מילתיה דר"ח וסייעתיה כדמסיק בענין קושית דרב הונא וכן משמע מגמר' דכריתות ועיין לקמן בסוף פ"ק דשבועות במ"ה ד"ה נעשה בזדון מה שהוזכר מזה ולפי' הב' נשאר המסקנא כר"ח דמכיון דהברייתא מתפרשת כפשטה ובזמן הזה איירי דהא ר' יוסי דחי לי' לאוקמתא דר' ירמיה ואם כן מסייעא ליה לר"ת וצ"ל כמ"ש בשבועות ע"ש:

הא אזילה חדא מן תלמידוי דר' חייה רבה. וכן אידחי לה בבבלי פ' תולין דף קמ"א ע"ב להא דקאמר ר' אבהו מגרדין מנעל חדש דא"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני ר' חייא אין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן:

רב אמר ובלבד ברוקק וכו'. והכי פליגי בבבלי דף ק"א ע"א והתם גריס רב אמר אפי' נגע צרעת. וכבר הניח הכ"מ בצ"ע על דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"א מהל' עכו"ם הל' י"ב שלא כתב רוקק דוקא ע"ש ועוד מ"ט לא פסק כר' יוחנן דקאמר שם שמים דוקא ומש"ה היה נראה דהוה מפרש דדוקא לענין שאין לו חלק לעוה"ב אמרו כן אבל לענין איסור אפי' בלא רוקק ואפי' פסוק בעלמא אסור להתרפאות בד"ת כדאמרינן בפ"ב דשבועות אלא דאכתי קשה דבריו שכתב שם שהן בכלל הכופרים בתורה ויש לדחוק דבכלל קאמר ולא שהן ממש כופרי התורה שלא יהיה להן חלק לעוה"ב דדוקא ברוקק אמרו כן ובמזכיר שם שמים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף