עבודת המלך/תלמוד תורה/ג

עבודת המלך תלמוד תורה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בשלשה כתרים נכתרו ישראל וכו'. כלשון רבנו הוא באבות דר"נ פמ"א בשם ר' שמעון אולם בלימוד כתר מלכות מביא שם קרא דודוד עבדי נשיא להם לעולם.

שמא תאמר שאותן הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו וכו'. לא הביאו מקור הדברים ועי' לח"מ נדחק ומקורו בספרי והובא בילקוט משלי ח', בי מלכים ימלוכו היה ר' שמעון בן אלעזר אומר מי גדול הממליך או המולך הוי אומר וכו' כל עצמם של שני כתרים הללו כתר כהונה וכתר מלכות אינם באים אלא מכחה של תורה שנאמר בי מלכים ימלוכו וכו' והם המה דברי רבנו ממש וכבר הרגישו בזה והרב מרכבת המשנה אלפנדרי ציין לפ"ז דפאה כל שררה שנתנה מתורה נתנה, ואין זה מוכרח, ואנחנו זכינו לאורו הגדול של רבנו חננאל וכנראה היתה כן גרסתו בגמרא דיומא ע"ב שם, וז"ל של ארון הוא התורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול, והוא הגדול שנאמר בי מלכים ימלוכו וכו' וברור שכן היתה גם גי' רבנו ועי' עוד במדרש רבה תרומה פל"ה בכולן כתיב ועשית לו ובארון כתיב ועשו עליו ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכלן עי"ש ויבואר ע"פ הדברים שכתבנו.

ב

אמרו חכמים ממזר תלמיד חכם קודם וכו' שנאמר יקרה היא מפנינים וכו'. כוונת רבנו שהביא גם הדרשה של יקרה היא מפנינים שאמרו שם בגמ' להא דאמרו בירושלמי סוף הוריות ופי"ב דשבת ה"ג סברין מימר לפדות ולהחיות ולכסות הא לישיבה לא א"ר אבין אף לישיבה ומאי טעמא יקרה היא מפנינים ואפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים וכן הוא במדרש רבה במדבר פ"ו עי"ש.

ג

אין לך מצוה בכל המצוות כלן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה. עי' כ"מ, ועי' בירושלמי פ"ק דפאה והביאו הר"ש ז"ל שם אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שקולין כנגד דבר אחד מן התורה, וזהו לשון רבנו כאן אלא ת"ת כנגד כל המצוות כלן ועי' הגר"א ז"ל, וכתב לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום, הך בכל מקום לא נזכר בנוסחת הגמ' ולא בירושלמי ולא בספרי (ועי' לעיל בפ"א ה"ג, ושם אפשר עוד לישב בפשיטות) ולא נודע הכוונה ואפשר דר"ל למאי דאמרו בגמ' שם תניא ר' יוסי אומר גדול תלמוד שקדם לחלה וכו' לתרומה וכו' לשמיטים וליובלות, וכשם שהלימוד קודם למעשה כך דינו קודם למעשה וכו' וכשם וכו' כך שכרו קודם למעשה וכו'.

ד

היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים וכו'. עי' כ"מ שהוא מירושלמי דפסחים ופ"ק דחגיגה ומקורו במו"ק ט' ב' כתיב וכל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכתיב כל חפצים לא ישוו בה, דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה, כאן במצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים כאן במצוה שא"א לעשות ע"י אחרים, הגר"א ז"ל ועי' בתוס' ר"י הזקן סוף פ"ק דקדושין שהאריך קצת בדברי הירושלמי שהבאנו ועי' ביו"ד סי' ר"מ ורמ"ו ובמה שהאריכו האחרונים בפרט זה.

ה

לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה. עי' לח"מ מ"ש בזה ורבנו ביאר דבריו בפ"י מהל' תשובה ה"ד וה"ה עי"ש.

ו

מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי וכו' לא יסיח דעתו לדברים אחרים. ביאורו ומקורו בספרי ואתחנן ודברת בם שלא תערב בהם דברים אחרים, ועי' יומא י"ט ב'.

ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת. עי' עירובין נ"ה א' רבא אמר וכו' ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים הגר"א.

ואם הרבית תורה הרבית שכר. עי' כ"מ והוא באבות פ"ב מט"ז ופ"ד מ"י, אמרו פאה פ"א אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן וכו' ותלמוד תורה, ואמרו בע"ז י"ט כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו ושם כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין ועי' עירובין נ"ד דעולה לגדולה וזוכה לדברים הרבה ויסורים בדלין ממנו ומוחלין לו על כל עוונותיו עי' ברכות ה' ונצול מחבלו של משיח סנהדרין צ"ח ואמרו כל הנביאים לא נתנבאו וכו' אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה וכו' ברכות ל"ד ועוד ומאמרים רבים לאין מספר.

והשכר לפי הצער. הוא אמרם סוף פ"ה דאבות לפום צערא אגרא ועי' ב"מ פ"ה זה היה בצער מערה, ועי' מדרש רבה שיר השירים בפסוק כרמי שלי לפני הלומד תורה בצער נוטל אלף שלא בצער מאתים הוא נוטל בשכרו.

ז

שמא תאמר עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא וכו'. עי' מדרש משלי פ"י שלא יאמר אדם הואיל ונתחכמתי בתורה אלך מעכשיו ואתעסק בממון ובנכסים וכו' ועי' תענית כ"א בעובדא דר' יוחנן ואלפא עי"ש.

ח

כתיב בתורה וכו' לא בשמים היא לא בגסי הרוח היא מצויה ולא במהלכי מעבר לים היא. הנוסח לפנינו בעירובין נ"ה ולא מעבר לים היא לא תמצא לא בסחרנין ולא בתגרין, אולם כנוסח רבנו נמצא בפסקתא זוטרתא.

ט

כך דברי תורה אינם נמצאים וכו' אלא בדכא ושפל רוח. עי' כ"מ ציין לתענית ז' ועי' עירובין נ"ד א' אם משים עצמו כערוגה זו וכו' ועי' סוטה כ"א אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו ועי"ש בדף מ' א"ר אבהו מריש הוי אמינא ענוותא אנא, וזהו מה שאמר ר' מאיר באבות פ"ד מ"י הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, וכבר אמר כן לויטס איש יבנה לעיל מ"ד מאד מאד הוי שפל רוח אבל זה ביחוד ללימוד התורה.

שמתאבק בעפר רגלי החכמים. זהו מאמר ר' יוסי בן יועזר בפ"א דאבות מ"ד ופירשה רבנו לגדר גדרי הענוה לתורה וקיומה.

ומסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו. עי' עירובין נ"ד א' אם אדם משים עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ועי' פרש"י ז"ל בלשון הראשון שאינו מקפיד על התענוגים אלא אוכל בשר בלא תבלין וכן שאר עינוגין ופי' זה עיקר, וזהו שאמרו שם ואם עושה כן הקב"ה עושה לו סעודה בעצמו ועי' סנהדרין קי"א א' לא תמצא בארץ וכו' ובאבות דר"נ פכ"ח ר' יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו תענוגי העוה"ז מונעין ממנו תענוגי העוה"ב וכו' הגר"א ז"ל ועי' תנחומא פנ"ח העתקתיו להלן בהי"ב.

ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו וכו'. ריש פ"ו דברכות ת"ר ואספת וכו' הגר"א ז"ל ושם דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זה וזה נתקימו בידן ועי' יומא ל"ה בהלל שהיה משתכר טרפעיק ליום עי"ש.

י

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם וכו'. מקורי הדברים בכל הלכה זו הביא רבנו בעצמו כאן וביותר ביאור כתב בענין זה בארוכה בפי' המשנה לפרקי דאבות וכבר ידוע מה שהשיג עליו התשב"ץ ז"ל בתשובותיו ח"א מסי' קמ"ב עד סי' קמ"ט ועי' להכ"מ כאן הרחיב בדבריו לחלק על רבנו, ועי' ב"ח ז"ל מה שהאריך בביאור כל המקומות בש"ס השייכים לזה ועי' מהרש"ל פ' אלו טריפות והביאו הש"ך ז"ל בסי' רמ"ו והדברים ארוכים ואין להוסיף עליהם.

וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. מקורו בקדושין כ"ט א' ר' יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות וכו' כאלו מלמדו ליסטות. הגר"א ז"ל.

יא

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא. ברכות ח' א' גדול הנהנה מיגיע כפיו וכו' הגר"א ז"ל, ועי' בתנא דבי אליהו הבאתיו לעיל והובא בילקוט נצבים, אמר אליהו ז"ל מעיד אני עלי שמים וארץ שכל תלמיד חכם שהוא קורא ושונה לשם שמים ואוכל ושותה משלו ונהנה מיגיעו ומעמלו ואינו נהנה משל אחרים עליו הכתוב אומר יגיע כפך כי תאכל ואומר מה יפית ומה נעמת.

יב

אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן. הוא כמ"ש בעירובין נ"ד א' אם אדם משים עצמו את לחייו כאבן זו שאינה נמחית תלמודו מתקיים בידו ועי' רש"י ז"ל שם ד"ה כאבן, הגר"א, וחזי כמה דברי מרן ז"ל מדוייקים שלא ציין מקור הדברים לכתובות קי"א שאמרו שם רפאים בל יקומו במרפה עצמו בדברי תורה כמו שציינו מחברים רבים והוא, משום דהרי אמר ליה ר' יוחנן התם לא ניחא ליה למריהו דאמרית להו הכי.

ולא באלו שלומדין מתוך עידון. סנהדרין קי"א א' לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה עי"ש הגר"א, ועי' תנחומא פרשת נח לא תמצא תורה שבעל פה אצל מי שמבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעוה"ז וכו'.

ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שנה לעיניו ולעפעפיו תנומה. הוא כמ"ש באבות פ"ו פת במלח תאכל וכו' וחיי צער תחיה ועי' בתנא דבי אליהו זוטא פ"ב להודיע לבריות שכל מי שהוא עוסק בתורה מתוך הצער וכו' ובסוף ברכות כתתו עצמיכם וכו' ומיץ חלב יוציא חמאה במי אתה מוצא וכו'.

אמרו חכמים וכו' אלא במי שממית עצמו עליה. עי' שבת פ"ג ב' ושאר מקומות ומ"ש ולא יתן שינה. באבות שם במיעוט שנה ובפ"ב דחגיגה י"ד א' אשר קומטו וכו' ובפ"ח דיומא ע"ז א' כן יתן לידידו שנה וכו' וכמ"ש משלי ו' מעט שנות מעט תנומות וכו' ובא וכו' הגר"א ז"ל.

וכן אמר שלמה בחכמתו. הוא בברכות ס"ג.

ועוד אמר אף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי. עי' ילקוט קהלת וכן הוא במדרש רבה אמר ר' חנינא בר פפא תורה שלמדתי באף נתקיימה לי.

ברית כרותה שכל היגע בתורתו בבית המדרש. ובשו"ע העתיק בבית הכנסת כמו שהוא בנוסח הירושלמי לפנינו ועי' ט"ז וש"ך שם בשם פרישה דלאו דוקא דה"ה או גם כל שכן בביהמ"ד עי' ברכות ח', ולפלא כי לא הזכירו כלל כי נוסח רבנו הוא להדיא בביהמ"ד שוב מצאתי כי בנוסח הרב מעשה רוקח הספרדי כתיב בדברי רבנו בבית הכנסת, וכן מצאתי ברמב"ם דפוס קונשטנדינא רס"ט, והוא כמו בירושלמי לפי נוסחא דילן.

יג

אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. כמ"ש בפ"ו דעירובין ס"ה א' לא אברי לילה אלא לגרסא, ובאבות הניעור בלילה וכו' ועי' חגיגה י"ב ב' וע"ז ג' ב' ותמיד ל"ב ב' ועי' במדרש רבה תשא פמ"ז ובמדרש רבה ויקרא פי"ט.

אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה. הוא במדרש חזית ר' יוחנן וריש לקיש, ר"י אומר אין רנה של תורה אלא בלילה ר"ל אמר ביום ובלילה על שם שנא' והגית בו יומם ולילה אמר ר"ל יפה למדני ר"י שאין רנה של תורה אלא בלילה, אמר ר"ל כד הוינא לעי באורייתא ביממא כלילה הוית מנהרא ליה וכו' ובסוף מנחות שיר המעלות הנה ברכו וכו' עי"ש הגר"א.

או שקרא ושנה ופירש להבלי העולם. שם בסנהדרין צ"ב כל שאינו משגיח על המשנה הגר"א ז"ל.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.