עבודת המלך/עבודה זרה/א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
מהר"צ חיות
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
קובץ על יד החזקה


מראי מקומות


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


עבודת המלך TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול. עי' מדרש רבה וילקוט בראשית בפסוק אז הוחל לקרא בשם ה' בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד וכו' ועוד אמרו שם ומי גרם להם שהיו אומרים ומה בין דגחין לצלמא וכו' ועי' בפסקתא רבתי בהוספה פסקא שור או כשב, כשעמד דורו של אנוש והכעיסו אותו בצלמם אז הוחל לקרא בשם ה', ובבראשית רבה פי"ט בימי דור אנוש נסתלקה שכינה לרקיע השלישי, וכן נראה שביאר רבנו במורה ח"א פ"ז מה שאמרו רז"ל במדרש בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, א"ל עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קנטרינין עי"ש וביאר ז"ל שר"ל שנשתבשו הדעות ונבערה חכמתם ואלה הם דבריו כאן.

ואנוש עצמו מן הטועים היה. כן משמע מלשון הגמרא שבת קי"ח אפילו עובד עבודה זרה כאנוש, ועי' בזוה"ק פרשתתשא אנוש חייבא וכן נראה מזוה"ק פרשת בראשית (נו) ועי' בפרקי דר"א פכ"ב ר' ישמעאל אומר משת עלו ונתיחסו כל הבריות וכל דורות הצדיקים וכו' ומשמע לפי"ז שכל אלו ראשי הדורות שנמנו מאדם עד נח כולן צדיקים היו ואף אנוש בכללן, וכבר עמד ע"ז הגאון רד"ל ז"ל שם, וכתב שאינו מוכרח, שהרי גם בזוה"ק אמרו כלשון הזה (שם לח) ועי"ש מה שציין והביא בזה ועי' עוד בדבריו בסוף פי"ח שם.

אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וכו' וחלק להם כבוד וכו' התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להם קרבנות. עי' כל הענין במדרש רבה וילקוט פכ"ו דבראשית ענקים שהיו עונקים גלגל חמה ופרש"י ז"ל שם שהיו עושין תכשיטין דמות חמה ולפי שהיו משתחוין להם והם אומרים לשמים ראו מה עשינו לכבודכם הורידו לנו גשמים עי"ש.

הוא שירמיהו אומר וכו' ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא. עי' תענית ה' א' אמר ר' יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה, כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב הבל מעשה תעתועים ועי' באיכה רבתי על זה ג"כ בשם ר"י הלואי הוי לה פתחון פה ונתוכח עמה וכו'.

אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא. עי' תנחומא נח עמדו דורו של אנוש וקראו שמו של הקב"ה לע"ז עי"ש.

בעריכה

ואחר שארכו הימים וכו' ונמצאו כל עמי הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ וכו'. עי' במדרש רבה סוף פרשת נח.

אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר. הנה בחנוך כתיב ויתהלך חנוך את האלקים ועי' במס' דרך ארץ זוטא פ"א ט' נכנסו בחייהם בגן עדן ואלו הם חנוך וכו' ועי' תוס' יבמות ט"ז ב' ד"ה פסוק שמדרשות חלוקות ועי' במדרש רבה בראשית ריש פכ"ה שאינו נכתב בטימוסן של צדיקים, גם מאן דס"ל דפעמים היה צדיק ועי' בזוה"ק שמות דף רנ"ח ומתושלח עי' סוכה נ"ב ומתושלח מימינו וכן הוא במדרש רבה שיר השירים בפסוק אם חומה ועי' מדרש רבה במדבר שנמסרו למתושלח בגדי כהונה של אדם הראשון ועי' במורה בפל"ט לשני כתב וכן תמצא החכמים אומרים במי שקדמוהו מן הנביאים, בית דינו של עבר בית דינו של מתושלח מדרשו של מתושלח כלם עליהם הראשון אמנם היו נביאים ולמדו בני האדם על תכונת דורשים ומלמדים ומיישרים, לא שיאמרו ויאמר ה' אלי דבר אל פלוני וכו' וכן מנה לכולהו לעיל בפרק זה ושם ועבר ידוע אצל חז"ל בית מדרשם עי' יומא י' וע"ז ל"ו ב' ומכות כ"ג ונדרים ל"ח ועי' מדרש רבה בראשית פס"ח, ועוד במדרש רבה כל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב וכו' ועי' עוד שם בבראשית רבה ל"ז נביא גדול היה עבר ועוד בכמה מקומות אין מספר.

געריכה

כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה. עי' פרקי דר' אליעזר פכ"ו, ועי' הגהות מיימוני ודעת רבנו להשוות המחלוקת בן כמה הכיר אברהם את בוראו, והתחיל לשוטט בזה והוא קטן, והכרתו הגדולה היתה אח"כ, ועי' בתנחומא סוף ויגש ומהיכן למד אברהם את התורה ר' שמעון בן יוחאי אומר וכו' ומנין שכך הוא אומר אף לילות יסרוני כליותי ואינו מוכרח.

והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג וכו'. עי' בראשית רבה שם שמא תאמר אין מנהיג לבירה הציץ בו בעל הבירה ועי' מורה ח"א.

ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר וכו'. עי' בראשית רבה פס"א ובתורתו יהגה אמר ר' שמעון אב לא למדו ורב לא היה לו ומהיכן למד את התורה וכו'.

אלא מושקע באור כשדים בין עכו"ם הטפשים וכו' והוא עובד עמהם. שם ברבה כך היה אברהם דר בין עובדי ע"ז ועי' תנחומא לך ובמדרש רבה ושדים אין לה שלא הניקוהו מצות ומעשים טובים, ושם על הפסוק לך טל ילדותך לפי שהיה אברהם מתפחד ואומר, תאמר שיש בידי עון על שהייתי עובד עכו"ם כל השנים הללו.

ולבו משוטט ומבין וכו' מתבונתו הנכונה. עי' בראשית רבה פס"א ובתנחומא סוף ויגש נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים (ובנוסח אחר כשני רבנים) והיו נובעות תורה.

וידע שיש שם אלוה. הוא כמ"ש בריש יסודי התורה ובכת"י אברבנאל ליתא לתיבת "שם" כאן.

ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. עי' השגה ועי' כ"מ ועי' בראשית רבה פ"ל ופס"ד ובתנחומא בכמה מקומות, ונוסחאות שונות בזה ובמעשה רוקח הספרדי הביא נוסחא ישנה ברבנו ובן מ"ח שנה הכיר אברהם וכן הוא להדיא גם בדפוס קונשטנדינא רס"ט והוא כמו שהגיה בהגהות מיימוני והוא כר' יוחנן ור' חנינא עי"ש ועי' מגדל עוז שכתב על הראב"ד ושל שלש שנים קבלנו בה סוד, נעלם, ועי' להגאון רד"ל בפרקי דר"א פכ"ו גילה טפח מסודו, והרבה יש להאריך בבירור הנוסחא ועי' מרכבת המשנה.

ולערוך דין עמהם וכו' ושיבר הצלמים. במדרש רבה סוף פרשת נח ושם בקש המלך להרגו וכו' שהביא רבנו לקמן.

והתחיל לעמוד ולקרא בקול גדול. עי' סוטה י' אל תקרא ויקרא אלא ויקריא.

ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם. עי' פרקי דר"א פכ"ה ואומר לו אחד הוא האלהים בעולם ועי' להגאון רד"ל ז"ל שם אות נ"ב.

והיה מהלך וקורא ומקבץ העם וכו'. מפורש במדרש רבה על פסוק זה, ועי' בהשגת הראב"ד ז"ל שכתב א"א ותמה אני שהרי היו שם שם ועבר איך לא היו מוחין ואפשר וכו', ועי' כ"מ מ"ש בזה. אולם עי' במדרש תהלים קי"ח חמשה צדיקים היו בעולם נח שם ועבר ואשור ואברהם נח לא קפיד וכו' שם ועבר הטמינו את עצמם וכו' עי"ש.

וחבר בו ספרים. עי' ע"ז י"ד ב' גמירי דעכו"ם דאברהם אבינו ד' מאה פרקי הויין ואנן חמשה תנן ולא ידעינן.

והודיעו ליצחק בנו וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב. עי' תנחומא סוף ויגש והיה מלמד לבניו שנא' כי ידעתיו וכו' א"ל הקב"ה אתה למדת תורה לבניך בעוה"ז וכו', ועי' מדרש רבה שמות פ"א אתה מוצא שאברהם ייסר את יצחק בנו מלמדו תורה והדריכו בדרכיו דכתיב וכו' כיוצא בו היה יצחק משחר מוסר ליעקב שלמדו יצחק תורה וכו' ולמד מה שלמדו אביו ואח"כ פירש מאביו ונטמן בבית עבר ללמוד תורה וכו' ואף יעקב אבינו ייסר את בניו וכו' ולמדם דרכיו וכו' ובפרקי דר"א פ"ח אברהם מסר ליצחק וכו' יצחק מסר ליעקב וכו' ועי' מדרש רבה במדבר ד' שאברהם מסר בגדי כהונה שקבל משם ליצחק ויצחק מסרם ליעקב וזהו ביאורו, וכתב רבנו ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד ואלו באברהם ליצחק לא כתב ומינהו ללמד, והוא בנוי על יסוד מדרשם ז"ל בבראשית רבה וכן בתנחומא תולדות ובאגדת בראשית ויתן לך וכו' מטל השמים זו תורה ומשמני הארץ זו משנה (ובנוסח אחר אלו הנביאים) ורוב דגן זו תלמוד עי"ש בנוסחאות השונות ועי' מדרש רבה שמות עתידין ישראל לילך אצל יצחק ואומרים לו למדנו תורה והוא אומר להם לכו אצל יעקב וכו' עי"ש.

ויעקב אבינו למד בניו כולם. עי' תנחומא ויגש ואת יהודה שלח לפניו להתקין לו בית תלמוד שיהא שם מורה בתורה שיהיו השבטים הוגים בתורה תדע לך שהוא כן וכו' ללמדך שכל מקום שהיה הולך עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו וכו'.

והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה וכו'. מקורו בפרקי דר"א פל"ז א"ל המלאך לא כך אמרת לי עשר אעשרנו לך הרי יש לך בנים ולא עשרת אותם התחיל וכו' ועלה לוי מעשר ועליו הוא אומר העשירי יהיה קודש לה' וירד מיכאל וכו' ופשט יד ימינו וברכו שיהיו בניו משרתים לפניו בארץ וכו' ועי' במדרש רבה שמות פ' החודש הזה לכם פט"ו אות כ"ז והסימן הזה מסר הקב"ה לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם ועמרם למשה והיה משה משמרו עי"ש.

והושיבו בישיבה ללמד דרך ה'. עי' יומא כ"ח ב' היו במצרים ישיבה עמהם שנא' לך ואספת וכו'.

וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה. זהו מה שהבאנו לעיל מפרקי דר"א עי"ש ואולי כוונתו להא דצוה יעקב לוי אל יטעון שהוא מטועני הארון וכו' והיה ממונה אחר ממונה כמו שהבאנו לוי לעמרם שגדול הדור היה ומסר למשה ואהרן, ועי' יומא כ"ו לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דקאתי משבט לוי וכו' ובמדרש רבה בראשית ע"א לוי זה עתיד ללות את בניו לאביו שבשמים.

עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עכו"ם כמותן. במדרש שמות רבה ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים ועי"ש פט"ז וכן אתה מוצא בישראל כשהיו במצרים היו עובדין ע"ז ולא היו עוזבין אותה שנא' איש את שקוצי עיניהם לא השליכו וכו' וכן אמרו הללו עובדי ע"ז והללו וכו' וכן מבואר במכלתא על הפסוק דוהיה לכם למשמרת.

חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות. מבואר בספרי בהעלותך פי"ח וברכה פ"ט.

ומעולם לא עבד שבט לוי עכו"ם. שם ועי' יומא ס"ו וחגיגה ו' ועי' מדרש רבה שמות ט"ו הנצנים נראו בארץ אלו הן שבטו של לוי שהיו כלן צדיקים ועי' עוד במדרש רבה י"ג כל השבטים לא שמרו יחוסיהן במצרים והיו עובדין ע"ז ולא הנהיגו שררה משא"כ שבטו של לוי ועוד במקומות אין מספר.

עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו. עי' לה"ר דוד עראמה ז"ל בבאור מלת עשה, ועי' סדר משנה.

הכתירן במצוות. זה ביאור הכתרים שנתן לנו השי"ת במעמד הר סיני.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.