מראה הפנים/יבמות/יב/א

מראה הפנים יבמות יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהרי דיני ממונות כשירה בגרים. משמע מהכא דגר כשר לדון דיני ממונות אפילו לישראל דהרי מדמי חליצה לד"מ וכדעת רש"י ז"ל שפירש בפירקין דף ק"ב דהא דאמרי' גר דן את חבירו היינו לדיני נפשות אבל לדיני ממונות כשר לכל ישראל אבל התו' בפרק החולץ דף מ"ה הקשו על זה והעלו שם דדוקא אם אמו מישראל כשר לדיני ממונות לישראל וכדמוכח התם מהסוגיא וכן דעת הגאונים וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב ובפי"א מהל' סנהדרין. ואיכא למימר דהכא נמי באמו מישראל מיירי דהא דפליגי בחליצה נמי באמו מישראל הוא דבגר גמור ליכא למ"ד דמכשר בחליצה ומאן דפוסל אפילו באמו מישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל וכדקאמר הכא בבבלי ולחליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל וכדפרישית לעיל בפנים והשתא שפיר מדמה לה חליצה לד"מ והא דפריך הכא לעיל מסוכה ה"פ דמ"ש דהכא אמרינן בישראל מיעוטא ומאי שנא בסוכה דאמרינן ריבויא הוא ולאו משום דבחדא מחתא נינהו דהכא ממעט ואפילו אמו מישראל והתם ע"כ בגר גמור מיירי דאלו אמו מישראל לא צריך לרבויי דישראל מעליא הוי דהא קי"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אלא דבחליצה אף על גב דישראל מעליא היא רחמנא מיעטי' כדאמר בבבלי מבישראל עד שיהא מכל צדדיו ישראל:

אמר ר' ינאי חלץ הוא כו'. ורבי ינאי פליג אדרב דאמר לעיל עיקר חליצה התרת הרצועות ולא בעינן שתשמיט היא כדפרישית בפנים לעיל ללשון הב' ועיקר ובבבלי מסיק שם כר' ינאי אלא דמאי דקאמר הכא ואם רצה להחזיר כו' לא הוזכר שם ובאמת קשה אמאי לא יחזור ויחלוץ חליצה כשירה לכך נראה עיקר כדפרישית הכא בלשון הב' אהא דקאמר אם רצה להחזיר:

אנפילייא של עור ומנעל של עור. כדפרישית בפנים וכתב הרשב"א ז"ל ולא משמע כן מגמרא דילן מדבעא שם רב נחמיה מרבה שני מנעלים זה על גב זה מהו ופרישנא דקרעתיה לעילאה ושלפתי' לתתאי וקאי עילאי ומשמע דבכה"ג הוא דמיבעיא ליה הא שלפתינהו לתרווייהו כאחת חליצה מעליא היא דחליצה איכא וגלויי כרעא איכא עכ"ל ואפשר לומר דהכא מיירי דלא שלפתי' אלא לעילאי והילכך מחלק דכשהתחחון של בגד הוי חליצה אע"ג דליכא גלויי כרע' דשל בגד בטל הוא ואינו כלום אבל כשהתחתון של עור לאו חליצה איכא ולאו גלוי כרעא איכא ולפ"ז אין הש"ס הזה חולק אהש"ס דבבלי אלא במאי דפשיט הכא דחליצה לחודה סגי בלא גלויי כרעא והתם קא מיבעיא ליה אי דוקא נמי גלויי כרעא בעינן אבל כשחלצה שתיהן אפילו להש"ס דהכא חליצה מעליא הויא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף