מצודת דוד/דניאל/ג

מצודת דוד ‏ דניאל ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עבד. עשה צורה של זהב קומתו היה ששים אמות ורחבו ו' אמות והעמידו בבקעת דורא וארז"ל על כי שמע בפתרון חלומו אשר ישראל ינחלו המלכות בא"י עד עולם לכן עשה הצלם בחשבו להכשילם בעון עכו"ם למען לא ינחלו המלוכה:

ב

למכנש. לאסוף את אחשדרפניא וכו' וכל שאר מושלי המדינה לבא לחנוכת הצלם אשר העמיד:

ג

באדין. אז נאספו אחשדרפניא וכו':

וקיימין. ועמדו מול הצלם אשר העמיד:

ד

וכרוזא. וכרוז קרא בכח ר"ל בהרמת קול גדול:

לכון. וזהו דבר הכרוז לכם אומרים ומזרזים אתם עממיא וכו':

ה

בעדנא. בעת אשר תשמעון קול קרן השופר וכו' וכל שאר מיני זמר אז תפלו על פניכם ותשתחוו אל צורת הזהב אשר העמיד נבוכדנצר המלך:

ו

ומן. ומי אשר לא יפול וישתחוה אזי מיד בעת הזאת יושלך לתוך תנור אש הבוערת:

ז

כל קבל. בעבור הכרוז הזה לכן בזה העת כאשר שמעו כל העמים קול קרן השופר וכו' נפלו כולם על פניהם והשתחוו אל הצלם (ולא זכר כאן סומפוניא וכללו בכל זני זמרא, או מדעת לא הביאו ליתן פתחון פה למי שלא ישתחוה כי יוכל לומר הלא לא הביאו הסומפוניא כאשר קרא בחיל כי עצם הכוונה היה להכשיל את ישראל ודבר המלך שלטון אין להשיב ואם יביאו הכל ועכ"ז לא ישתחוו מה לו במיתתן לזה מנע את הסומפוניא בחשבו אם לא ישתחוו עדיין אין להם משפט מות ואולי יפתם להשתחוות בשניה):

ח

כל קבל. בעבור זאת אשר כל העכו"ם השתחוו ולא מרו פיו:

בה זמנא. בעת ההיא קרבו אנשי כשדים והלשינו מלשינות על היהודים:

ט

ענו. הרימו קול ואמרו וכו' המלך לעולם יחיה והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים:

י

אנת. אתה המלך עשית גזרת אומר אשר כל איש אשר ישמע קול קרן השופר וכו' וכל שאר מיני זמר יפול על פניו וישתחוה אל הצלם:

יא

ומן. ומי אשר לא יפול וישתחוה יושלך לתוך תנור אש הבוערת:

יב

איתי. יש אנשים יהודים אשר הפקדת אותם על מלאכת מדינת בבל והם חנניה מישאל ועזריה:

גובריא. האנשים האלה לא עשו לעצמן טעם ועצה לחוש עליך המלך לקיים מאמרך לאלהיך אינם עובדים ואל הצלם אשר העמדת לא השתחוו (ולא הלשינו על דניאל בעבור כי ראו שהמלך חשבו לאלוה ואיך ישתחוה הוא אל הצלם:

יג

באדין. אז אמר נ"נ בכעס וחמה להביא לחנניה מישאל ועזריה:

באדין. אז האנשים האלה הובאו לפני המלך:

יד

ענה. הרים נ"נ את קולו ואמר עליהם:

הצדא. וכי חוק גזרתי היא דברי ריק ושממה אתם חנניה מישאל ועזריה אל אלוהי לא ישכם עובדים ולצלם הזהב אשר העמדתי לא תשתחוו:

טו

כען. עתה אם ישכם מוכנים אשר בעת אשר תשמעון קול קרן וכו' וכל שאר מיני זמר אז תפלון ותשתחוו להצלם אשר עשיתי וכאומר אם עתה תשתחוו לא אעשה לכם מאומה רע על אשר לא השתחויתם בראשונה:

והן. ואם לא תשתחוו אזי מיד בעת הזאת תושלכו אל תוך תנור אש הבוערת ומי הוא האלוה אשר יציל אתכם מידי:

טז

ענו. השיבו חנניה מישאל ועזריה ואמרו למלך:

נבוכדנצר. אתה נ"נ ולא קראוהו בשם מלך כאומר בדבר זה לא תמלוך עלינו ולא תמשול בנו:

לא חשחין. אין אנחנו חוששין על הפחד הזה להשיבך אמרי רצוי וטענות:

יז

הן איתי. הנה יש אלהים הוא אלהינו אשר אנחנו עובדים הוא יכול להציל אותנו מן תנור אש הבוערת ואף מן ידך המלך יציל כאומר ובכל אופן שתרצה להמית אותנו יכול הוא להציל מכולם:

יח

והן לא. ואף אם לא יחפוץ להציל ידוע יהיה לך המלך אשר עכ"ז לא יש עמנו לעבוד לאלהיך ואל צלם הזהב אשר העמדת לא נשתחוה:

יט

באדין. אז נבוכדנצר נתמלא חמה ודמות פניו נשתנה בכעסו על חנניה מישאל ועזריה:

ענה. הרים קול ואמר להבעיר ולהסיק את התנור:

חד שבעה. ר"ל להוסיף ולהסיק בפעם אחת כשיעור שבעה הסקות על אשר ראוי להסיקו:

כ

ולגוברין גברי. ולאנשים אנשי חיל אשר בצבאו צוה לאסור ולקשור לחנניה מישאל ועזריה ולהשליך לתנור אש הבוערת:

כא

באדין. אז האנשים האלה קשרו אותם כשהם לבושים בסרבליהון וגו':

ולבושיהון. ר"ל שאר המלבושים:

ורמיו. והשליכו אותם לתוך התנור וגו':

כב

כל קבל. בעבור זאת מן אשר דבר המלך היתה ממהרת והתנור הוסק בהסקה מרובה:

גובריא אלך. לזה האנשים האלה אשר העלו את חנניה מישאל ועזריה אל פה התנור להשליכם בו:

קטיל. המית אותם הנצוצות של האש כי היו מרובות ועשו בבהלה ולא היו נשמרים ונזהרים:

כג

וגובריא. והאנשים האלה שלשתם חנניה מישאל ועזריה נפלו לתוך התנור כשהם קשורים:

כד

אדין. אז נבוכדנצר המלך חרד ועמד בבהלה והרים קול ואמר ליועציו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך האש כשהם קשורים:

ענין. השיבו ואמרו למלך אמת המלך כן היא:

כה

הא אנה. הלא אני רואה ארבעה אנשים והמה מותרים מן הקשורים והולכים בתוך האש והשחתה לא יש בהם:

ורוה. ותוארו של הרביעי דומה למלאך:

כו

באדין. אז קרב נ"נ אל שער התנור:

עבדוהי. עבדיו של אלהים עליון צאו מן התנור ובואו אלי:

באדין. אז יצאו מן תוך האש כי עד לא דבר אליהם רכות פחדו לצאת כי האדם הוא בעל בחירה ופן ימיתם בידיו:

כז

ומתכנשין. ונאספו אחשדרפניא וגו' ויועצי המלך וראו את האנשים האלה אשר לא שלט האש בגופם ושער ראשם לא נשרף ונחרך וסרבליהון לא נשתנו מן האש ואף ריח אש לא עברה בהם:

כח

בריך. ברוך אלהיהם של חנניה מישאל ועזריה אשר שלח מלאכו והציל את עבדיו אשר בטחו עליו ודבר המלך בטלו ושנו ומסרו גופם אשר לא יעבדו ולא ישתחוו לשום אלוה כ"א לאלהיהם:

כט

ומני. וממני נעשה גזרת אומר אשר כל עם ולשון אשר יאמר לתלות דבר שגגה ומשגה על האלהים של חנניה מישאל ועזריה אזי יעשה גופו לנתחים וביתו יושם לאשפה ולמקום נוול:

כל קבל. בעבור אשר לא יש אלוה אחר אשר יכול להציל כהצלה הזאת:

ל

באדין. אז המלך הצליח לחנניה מישאל ועזריה ר"ל המשילם ממשל רב בכל המדינה:

לא

נבוכדנצר מלכא. עתה יחל לספר דברי האגרת אשר כתב נבוכדנצר לכל העמים וראשית הדברים היו נבוכדנצר מלכא לכל עממיא וגו' אשר שוכנים בכל הארץ לכולכם יאמר שלומכם יתרבה ויתגדל:

לב

אתיא. האותות והמופתים התמוהים אשר עשה עמי אלהים עליון יאה ונאה לפני להגיד ולספר:

לג

אתוהי. אותותיו מאוד גדולים ומופתיו התמוהים מאוד חזקים מלכותו מלכות עולמים וממשלתו עם כל הדורות רצה לומר בזמן כל הדורות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף