2,866
עריכות
אין תקציר עריכה
(גירסא ראשונית) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''סימן קלו'''}} | {{מרכז|'''סימן קלו'''}} | ||
לאחי הרב הגאון הג' המפורסים חו"פ וכו' מו"ה אביגדור נ"י אבד"ק דיקלא יע"א: | לאחי הרב הגאון הג' המפורסים חו"פ וכו' מו"ה '''אביגדור''' נ"י אבד"ק '''דיקלא''' יע"א: | ||
ששאלת בדין קבורת ב' מתים כאחד דע ידידי אחי שאסור לקבור שני מתים בלא הפסק ו' טפחים בין קבר לקבר ולהתשב"ץ ז"ל קי"ט ח"ג (ועשה) קבר ע"ג קבר סגי בהפסק ג' טפחים ובדיעבד צריך לפנות הנקבר אחרון וכ"מ באבל רבתי הביאו הרמב"ן ז"ל ובתה"א וב"י ז"ל הביאו [בסי' שס"ב] ואין חולק ע"ז ורק האחרונים ז"ל כ' בזמה"ז דבגולה אנחנו אז בשעת הדחק למאוד שא"א למצוא מקום אחר אפי' אז בודאי צריך לקבור המת השני ג"כ לא זולת כ"כ הגאון ר"ה ז"ל מביאו ב"י [בסי' שס"ג] והאחרונים מקילים במקום שא"א בקל למצוא מקום אחר כנשמע מדברי זקני הח"ץ ז"ל סי' קט"ו והש"י ח"ג ומפני שאינו מצוי הספר אעתיק לשונו וז"ל השבו"י ח"ב סי' צ"ה ע"ד הרחקת המתים אף שהדין פשוט ומבואר בטיו"ד סי' שס"ב ששיעור הרחקת מתים הוא בין זל"ז ששה טפחים מ"מ פוק חזי מה עמא דבר בכל תפוצות ישראל שקוברים | ששאלת בדין קבורת ב' מתים כאחד. דע ידידי אחי שאסור לקבור שני מתים בלא הפסק ו' טפחים בין קבר לקבר. ולהתשב"ץ ז"ל [[שו"ת תשב"ץ/ג/קיט|קי"ט ח"ג]] (ועשה) קבר ע"ג קבר סגי בהפסק ג' טפחים ובדיעבד צריך לפנות הנקבר אחרון. וכ"מ באבל רבתי הביאו הרמב"ן ז"ל ובתה"א. וב"י ז"ל הביאו [בסי' שס"ב] ואין חולק ע"ז. ורק האחרונים ז"ל כ' בזמה"ז דבגולה אנחנו אז בשעת הדחק למאוד שא"א למצוא מקום אחר אפי' אז בודאי צריך לקבור המת השני ג"כ לא זולת כ"כ הגאון ר"ה ז"ל מביאו ב"י [בסי' שס"ג]. והאחרונים מקילים במקום שא"א בקל למצוא מקום אחר כנשמע מדברי זקני הח"ץ ז"ל [[חכם צבי/קטו|סי' קט"ו]] והש"י ח"ג ומפני שאינו מצוי הספר אעתיק לשונו וז"ל השבו"י [[שבות יעקב/ב/צה|ח"ב סי' צ"ה]] ע"ד הרחקת המתים אף שהדין פשוט ומבואר בטיו"ד [[טור/יורה דעה/שסב#|סי' שס"ב]] ששיעור הרחקת מתים הוא בין זל"ז ששה טפחים מ"מ פוק חזי מה עמא דבר בכל תפוצות ישראל שקוברים זה־אצל־זה וזה־על־גב־זה אעפ"י שהוא שלא עפ"י הדין נ"ל דנתפשט המנהג כן בגלות לפי שלא ניתן לנו הארץ רחבת ידים לפנינו וכמה השתדלות צריכין בכל המקומות ליתן לנו קצת מקום ודי לעמוד בשלנו במקום מצומצם ודינים אלו לא נאמרו אלא במקום שהארץ רחבת ידים לפנינו וכה"ג כתב הט"ז [[ט"ז/יורה דעה/שסד#ב|סי' שס"ד ס"ק ב']] וז"ל וכ' רש"ל הא דאין נוהגין האידנא בדין מת מצוה לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות בכל עכ"ל וה"ה בנידון זה מ"מ כיון שישוב זה נתישב מקרוב ועדיין רחבת ידים לפניהם עדיין יכולים לקבור כשיעור הרחקה ודי לצרה שלא תבוא בשעת' שהי' מוכרחים לקבור כמו בכל המקומות עכ"ל והכל משום בזיון המת כמבואר בא"ר הנ"ל וא"כ בנ"ד עפ"י עיקר הדין צריך לפנות המת האחרון בין מהצדדים בין מה שנקבר לאח"כ למעלה אך אם המנהג כן במקומכם מכבר לא נוכל לחלוק על הגדולים שהי' בקהילתכם גאוני עולם ומסתמא נעשה המנהג הזה עפ"י גדולים ואם יתוודע לך שהמנהג כן מאז א"א למיהדר עובדא משום אימת הדין כיון שכבר נקברו בהיתר אך מעתה שיהיה בלע המות לנצח לא יתנהו כן כי יש למצוא מקום לקבור וכן משמע בתשובת השבות יעקב הנ"ל והי' שלום. מנחם אב תרכ"א: | ||
{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מחודש אב ה'תרכ"א]]</noinclude> | |||