2,866
עריכות
בדיקה טכנית וקשפ
(העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר) |
(בדיקה טכנית וקשפ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
'''{{עוגן1|תניתוה}} היוצא מן הטמא טמא.''' הא דמשמע לסימן נקטיה לא קשה מידי כדפרישי' לעיל {{ממ|דף ו. ד"ה למה}}: | '''{{עוגן1|תניתוה}} היוצא מן הטמא טמא.''' הא דמשמע לסימן נקטיה לא קשה מידי כדפרישי' לעיל {{ממ|[[תוספות/בכורות/ו/א#למה|דף ו. ד"ה למה]]}}: | ||
'''{{עוגן1|הגזין}} וצרעין.''' גרסינן ולא גרסינן חגבים שזה עוף כמו גזי דכלתא דנדה {{ממ|דף יז.}} לפי' ר"ת: | '''{{עוגן1|הגזין}} וצרעין.''' גרסינן ולא גרסינן חגבים שזה עוף כמו גזי דכלתא דנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/יז/א|דף יז.]]}} לפי' ר"ת: | ||
'''{{עוגן1|עור}} הבא נגד פניו של חמור.''' פי' כדלעיל: | '''{{עוגן1|עור}} הבא נגד פניו של חמור.''' פי' כדלעיל: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''{{עוגן1|לא}} בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה.''' שהעור בא בין שניהם מן האם ומן הולד ולפיכך טהור עד שימותו שניהם ובקונטרס פירש כך בין הוא ואמו חיה בין הוא מת ואמו חיה [אבל] אמו חיה לעולם בעינן וכמו שפיר' נראה דמדנקט רב חסדא בין הוא מת ואמו מתה משמע דאין לו סייעתא אלא מהא דמטהרינן בשניהם מתים אבל אם האחד חי אין כאן סייעתא: | '''{{עוגן1|לא}} בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה.''' שהעור בא בין שניהם מן האם ומן הולד ולפיכך טהור עד שימותו שניהם ובקונטרס פירש כך בין הוא ואמו חיה בין הוא מת ואמו חיה [אבל] אמו חיה לעולם בעינן וכמו שפיר' נראה דמדנקט רב חסדא בין הוא מת ואמו מתה משמע דאין לו סייעתא אלא מהא דמטהרינן בשניהם מתים אבל אם האחד חי אין כאן סייעתא: | ||
'''{{עוגן1|דג}} | '''{{עוגן1|דג טהור}} שבלע דג טמא אסור באכילה.''' תימה במסכת אהלות {{ממ|[[משנה/אהלות/יא#ז|פי"א מ"ז]]}} תנו{{הערה|צ"ל '''תנן'''{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}} כלב שאכל בשר המת כמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת ובעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף אלמא חשיב עכול והכא נמי לישתרי ולא מסתבר לחלק בין בשר המת לשאר דברים דשלשה ימים דכלב משמע בכל דבר דמדמייתי עלה במסכת שבת פרק השואל {{ממ|[[בבלי/שבת/קנה/ב|דף קנה:]]}} יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטות לפיכך משהה אכילתו במעיו שלשה ימים ויש לחלק בין איסור לטומאה ויש רוצים להתיר מתוך משנה זו חטה שנמצאת בפסח במעי תרנגולת ולפי מה שחלקתי בין איסור לטומאה אין זה ראיה עוד פירש ר"ת דשמא יש להחמיר כר' יהודה בן בתירה דבעי מעת לעת ואם באנו לומר דאין חילוק בין איסור לטומאה צ"ל דשמעתא אתיא בלא שהה כדי עיכול וא"ת אי לא שהה כדי עיכול היכי פריך בגמ' כי חזינא דבלע נימא האי איעכל והאי אשרוצי אשריץ י"ל פעם ממהר להתעכל קודם ולא הוי ככלב דלעולם ג' ימים: | ||
'''{{עוגן1|רוב}} דגים במינם משריצים.''' הלכתא כרב אשי דהוא בתראה ויש להתיר אותן דגים שקורין מרנ"ש הנמצא תוך דג בלינ"א ואע"ג דלא חזינן דבלע ואין להקשות ממתני' דשריא דג טמא שבלע דג טהור לרב ששת דאסר מי רגלים של חמור דאפי' ללישנא בתרא דרב ששת דאסר אף של סוסים וגמל לא דמי חדא דמתני' לא איירי אלא נמצא תוכו דג טהור ואפילו יצאו הכא פשיטא דדגים עייל דגים נפיק אבל מים שהבהמה שותה לחלוחית הגוף מתערב עמהם ובת"כ תני גבי דגים תאכלו לרבות הטהור שבמעי טמא יכול אף הטמא שבמעי טהור ת"ל אותם מה ראית לומר בבהמה שבמעי טמא טמא ושבמעי טהור טהור | '''{{עוגן1|רוב}} דגים במינם משריצים.''' הלכתא כרב אשי דהוא בתראה ויש להתיר אותן דגים שקורין מרנ"ש הנמצא תוך דג בלינ"א ואע"ג דלא חזינן דבלע ואין להקשות ממתני' דשריא דג טמא שבלע דג טהור לרב ששת דאסר מי רגלים של חמור דאפי' ללישנא בתרא דרב ששת דאסר אף של סוסים וגמל לא דמי חדא דמתני' לא איירי אלא נמצא תוכו דג טהור ואפילו יצאו הכא פשיטא דדגים עייל דגים נפיק אבל מים שהבהמה שותה לחלוחית הגוף מתערב עמהם ובת"כ תני גבי דגים תאכלו לרבות הטהור שבמעי טמא יכול אף הטמא שבמעי טהור ת"ל אותם מה ראית לומר בבהמה שבמעי טמא טמא ושבמעי טהור טהור (מטמא שבמעי הטהור טהור) ובדגים אינו כן לפי שאין גדוליו ואין ראיה משם לאסור דג טמא שבלע דג טהור אחר שיצא משום דנקט שבמעי הטמא דלאו דוקא אלא משום טמא שבמעי טהור דדילמא ההיא דשרינן ביצא לחוץ משום דחשיב עיכול: | ||
'''{{עוגן1|דג}} | '''{{עוגן1|דג טמא}} משריץ דג טהור מטיל ביצים.''' בע"ז פרק אין מעמידין {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/מ/א|דף מ.]]}} מפרש תרוייהו מטילי ביצים נינהו זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||