3,042
עריכות
אין תקציר עריכה
(ע"פ מהדורת צפרוני (ירושלים תרפ"ח)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ומן הגדול שבדברים שראוי לך לבחן בהם כלילת מתנות האלהים לבעלי חיים וצמח האדמה בגשמים בעת הצורך אליהם וירידתם בעתם, כמו שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יד#כב|ירמיה יד כב]]}} היש בהבלי הגוים מגשימים ואם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא ה' אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#כד|שם ה כד]]}} ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חקות קציר ישמר לנו, ותמצא הכתוב מגדיל ענינם מאד באמרו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ה#ט|איוב ה ט-יא]]}} עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות לשום שפלים למרום וקודרים שגבו ישע, ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים, וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידולם אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות, כאשר אמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ג|שמואל-א ב ג]]}} ולו נתכנו עלילות. | ומן הגדול שבדברים שראוי לך לבחן בהם כלילת מתנות האלהים לבעלי חיים וצמח האדמה בגשמים בעת הצורך אליהם וירידתם בעתם, כמו שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יד#כב|ירמיה יד כב]]}} היש בהבלי הגוים מגשימים ואם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא ה' אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#כד|שם ה כד]]}} ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חקות קציר ישמר לנו, ותמצא הכתוב מגדיל ענינם מאד באמרו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ה#ט|איוב ה ט-יא]]}} עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות לשום שפלים למרום וקודרים שגבו ישע, ומן התימה בסבת המזונות מן הזרעים, כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר כשינצל מן הפגעים, וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים, ונמצאו אילנות גדולים אשר יהיה שרשם גרגיר אחד וגידולם אחד על ההקשה אשר זכרתי מן הכפל, ישתבח החכם החונן המסבב להויות הדברים הגדולים מן הקטנה והחלושה שבסבות, כאשר אמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#ג|שמואל-א ב ג]]}} ולו נתכנו עלילות. | ||
אך הטרפים המיוחדים לאישי מיני החיים רבו מספר, והחכם כאשר יתבונן בהם ויבין סיבותם יכיר חכמת מחשבת הבורא יתעלה בהם, ועליהם אמר דוד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קד#כז|תהלים קד כז]]}} כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמה#טז|שם קמה טז]]}} פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ואני עתיד לבאר ענין זה יותר ב[[חובות הלבבות/שער | אך הטרפים המיוחדים לאישי מיני החיים רבו מספר, והחכם כאשר יתבונן בהם ויבין סיבותם יכיר חכמת מחשבת הבורא יתעלה בהם, ועליהם אמר דוד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קד#כז|תהלים קד כז]]}} כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמה#טז|שם קמה טז]]}} פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ואני עתיד לבאר ענין זה יותר ב[[חובות הלבבות/שער הבטחון/פתיחה|שער הבטחון]] בעז"ה. | ||
והגדולה שבטובות שהיטיב בהם הבורא לאדם והראיה החזקה עליו, התורה הנתונה למשה נביאו ע"ה, והראות האותות על ידו, ושנות המנהגים והטבעים והראות המופתים הנוראים כדי להאמין בבורא יתברך ובנביא, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#לא|שמות יד לא]]}} וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#לה|דברים ד לה]]}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#לו|שם פסוק לו]]}} מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, ואם יבקש אדם בזמן הזה לראות מה שהוא דומה לענינים ההם, יביט בעין האמת עמדנו בין האומות מעת הגלות וסדור ענינינו ביניהם עם מה שאנו בלתי מסכימים עמהם בסתר ובגלוי והם יודעים בזה, ויראה כי עניננו אפשר שיהיה קרוב מעניניהם במזונות ובטרפים ואפשר שיהיה טוב מעניניהם בעתי המלחמות והתגרות, ותראה הבינונים והכפריים שבהם טורחים יותר מן הבינוניים שבנו והדלים אשר בקרבנו, כמו שהבטיחנו יוצרנו יתברך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#מד|ויקרא כו מד]]}} ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו', ואמר עזרא {{ממ|[[תנ"ך/עזרא/ט#ט|עזרא ט ט]]}} כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קכד#ב|תהלים קכד ב]]}} לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל וגו' בקום עלינו אדם, ושאר המזמור, ואני עתיד להרחיב בשער קבלת עבודת האלהים בזכרון רב טוב האלהים עלינו בתורתו אשר נתן לנו מה שיש בו די בעז"ה. | והגדולה שבטובות שהיטיב בהם הבורא לאדם והראיה החזקה עליו, התורה הנתונה למשה נביאו ע"ה, והראות האותות על ידו, ושנות המנהגים והטבעים והראות המופתים הנוראים כדי להאמין בבורא יתברך ובנביא, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#לא|שמות יד לא]]}} וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#לה|דברים ד לה]]}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#לו|שם פסוק לו]]}} מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, ואם יבקש אדם בזמן הזה לראות מה שהוא דומה לענינים ההם, יביט בעין האמת עמדנו בין האומות מעת הגלות וסדור ענינינו ביניהם עם מה שאנו בלתי מסכימים עמהם בסתר ובגלוי והם יודעים בזה, ויראה כי עניננו אפשר שיהיה קרוב מעניניהם במזונות ובטרפים ואפשר שיהיה טוב מעניניהם בעתי המלחמות והתגרות, ותראה הבינונים והכפריים שבהם טורחים יותר מן הבינוניים שבנו והדלים אשר בקרבנו, כמו שהבטיחנו יוצרנו יתברך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#מד|ויקרא כו מד]]}} ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו', ואמר עזרא {{ממ|[[תנ"ך/עזרא/ט#ט|עזרא ט ט]]}} כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו, ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קכד#ב|תהלים קכד ב]]}} לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל וגו' בקום עלינו אדם, ושאר המזמור, ואני עתיד להרחיב בשער קבלת עבודת האלהים בזכרון רב טוב האלהים עלינו בתורתו אשר נתן לנו מה שיש בו די בעז"ה. | ||