2,479
עריכות
מ
תיקון תצוגה
מ (←top: החלפות באמצעות AWB) |
מ (תיקון תצוגה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סד - סימן א'''</noinclude> | ||
'''שלומך''' יהי נצח מורנו ה"ר אשר יודע לאדונינו שאנו החתומים ישבנו בדין במותב תלתא ובא ראובן וטען על שמעון אתה הברחת ממוני השיבו שמעון ראית זה אמר ראובן לא אבל כך אני סבור אם הייתי רואה לא הייתי מניחך אמר שמעון לדיינים תאמרו לו לברר האיך הברחתי ממונו ולא רצה ראובן לברר יותר אמר שמעון איני מבין לשון זה אלא שאומר שגנבתי או שגזלתי לו ממונו לא היו דברים מעולם שוב נתברר לנו מפי ראובן שזוגתו לקחה את שלו בעלייתו והשליכה כל הממון דרך חלון לחצר אחרת ומאותו חצר לקח שמעון זה הממון וסייע לזוגתו של ראובן להוליך למקום שחפצה ואנו שלשתנו הדיינין דרשנו וחקרנו הדין מאותם שהיה לנו לשאול ועל פיהם חייבנו שמעון לישבע שלא גנב מראובן מאומה ועד היום הזה אין בידו כלום משל ראובן ובזה פטרנוהו וזה פסקנו לו שלשתנו בתוך קהל ועדה ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום אך ראובן אמר למה לא ישבע לי כמו כן שלא הבריח ממוני וסייע לאחותו להוליכו אחר שיצא מרשותי ואמרנו לו אין צריך לישבע כי כך הבננו על פי אותם ששאלנו הדין ושמא אפילו אם היה מודה בזה לא היה מתחייב ממנו שוב חזר חבירנו בו ורוצה שישבע שלא סייע אחותו להוליך אפילו מרשות אחרת ואנו עומדין על משמרתנו כאשר פסקנו תחלה והודיענו מורנו אם יוכל חבירנו להחזיר הדין או יהא בטל במיעוטו ואם הדין עמנו נבקש מלפני כבודך שתסכים עמנו בראיות קצת ובזה תעשה מצוה רבה. | '''שלומך''' יהי נצח מורנו ה"ר אשר יודע לאדונינו שאנו החתומים ישבנו בדין במותב תלתא ובא ראובן וטען על שמעון אתה הברחת ממוני השיבו שמעון ראית זה אמר ראובן לא אבל כך אני סבור אם הייתי רואה לא הייתי מניחך אמר שמעון לדיינים תאמרו לו לברר האיך הברחתי ממונו ולא רצה ראובן לברר יותר אמר שמעון איני מבין לשון זה אלא שאומר שגנבתי או שגזלתי לו ממונו לא היו דברים מעולם שוב נתברר לנו מפי ראובן שזוגתו לקחה את שלו בעלייתו והשליכה כל הממון דרך חלון לחצר אחרת ומאותו חצר לקח שמעון זה הממון וסייע לזוגתו של ראובן להוליך למקום שחפצה ואנו שלשתנו הדיינין דרשנו וחקרנו הדין מאותם שהיה לנו לשאול ועל פיהם חייבנו שמעון לישבע שלא גנב מראובן מאומה ועד היום הזה אין בידו כלום משל ראובן ובזה פטרנוהו וזה פסקנו לו שלשתנו בתוך קהל ועדה ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום אך ראובן אמר למה לא ישבע לי כמו כן שלא הבריח ממוני וסייע לאחותו להוליכו אחר שיצא מרשותי ואמרנו לו אין צריך לישבע כי כך הבננו על פי אותם ששאלנו הדין ושמא אפילו אם היה מודה בזה לא היה מתחייב ממנו שוב חזר חבירנו בו ורוצה שישבע שלא סייע אחותו להוליך אפילו מרשות אחרת ואנו עומדין על משמרתנו כאשר פסקנו תחלה והודיענו מורנו אם יוכל חבירנו להחזיר הדין או יהא בטל במיעוטו ואם הדין עמנו נבקש מלפני כבודך שתסכים עמנו בראיות קצת ובזה תעשה מצוה רבה. | ||