שו"ת הרא"ש/ח/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

 

תשובה אף על פי שלא תבע שמעון לראובן בתוך זמן השבועה במקומה עומדת כי הזמן נעשה לזרז שימהר לפרוע ועיקר השבועה על הפרעון וכן מוכח לשון השטר שהפרעון סמוך לשבועה והזמן למהר הפרעון ונהי שלא עבר על השבועה כיון שלא תבעו אדם מ"מ עדיין מוזהר ועומד הוא בשבועתו כשיתבעהו ולא דמי לנשבע שיאכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה שעבר על שבועתו ואינו מחוייב עוד לאכול אותו ככר דהתם לא היה מחוייב לאכול אותו ככר ועיקר השבועה היתה על הזמן שיאכל הככר באותו היום וכשעבר היום עבר על שבועתו ואין לו עוד תקנה באכילתו אבל הכא הוא מחויב לפרוע ממון זה ועל דעתם נשבע לפרעו ועיקר דעתם על פריעת הממון והזמן לזרזו בפרעון הממון מידי דהוי אמלוה ממון לחבירו וקבע לו זמן לפרעון הממון אם לא פרע לו באותו זמן חייב לפרוע אחר הזמן ולא נפטר בהעברת הזמן.

<noinclude>{{שולי הגליון}}

 

{{ניווט כללי תחתון}}

{{פורסם בנחלת הכלל}} </noinclude>