לחם משנה/מכירה/יח

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מכירה TriangleArrow-Left.png יח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

העריכה

ביין התירו לערב קשה ברך וכו' ואם היה טעמו ניכר וכו'. בב"מ סוף פרק הזהב אמרינן א"ר נחמן ובין הגתות שנו והאידנא דקא מערבי שלא בין הגתות א"ר פפא דידעי וקא מחלי רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני רב אחא היא דתניא רב אחא מתיר בדבר הנטעם ע"כ. לכאורה משמע דרבינו סבר דהאידנא סבירא לן כרב אחא אבל מתני' דאמר בין הגתות ס"ל דלא כרב אחא אבל זה אי אפשר דרבינו פסק כמתני' דבין הגתות וכרב אחא דמתיר בדבר הנטעם. ונראה שהוא מפרש דהאידנא מאי דקא מערבי שלא בין הגתות הוא מפני שאנו מערבין בכל כך יין קשה ברך דנרגש הטעם אבל דין משנתנו הוא כשהעירוב הוא דבר מועט שאין הטעם נרגש, וטעמא דמלתא כשהטעם נרגש היה לו ללוקח לטועמו ומדלאטעמו מחיל ולכך אפילו שלא בין הגתות מותר:

ועריכה

ובמקום שנהגו להטיל מים ביין וכו'. ה"ה דאם היה הטעם נרגש אפילו שלא בין הגתות מותר וכמ"ש בדין עירוב היין קשה ברך דתרוייהו שוים היכא דטעמו נרגש וכן השוה אותה הטור בס' ח"מ סי' רכ"ט אלא מפני שאין אדם מערב כ"כ מים ביין שיהא טעמו נרגש דזה אינו מצוי ומפני כן לא כתבו רבינו וכמ"ש ה"ה והמחבר לא הביא דינו של רבא שאינו מצוי אבל לעיל ביין דבר מצוי הוא לערב יין קשה הרבה ביין רך שיהא טעמו נרגש:

חעריכה

אסור לערב שמרים בין ביין בין בשמן כו'. בפרק המפקיד (דף מ') אמרינן אמר אביי כשתמצא לומר לדברי ר' יהודה מותר לערב שמרים לדברי חכמים אסור לערב שמרים וכו' א"ל ר"פ לאביי אדרבה איפכא מסתברא לדברי חכמים מותר לערב שמרים לדברי ר"י אסור לערב שמרים ע"כ. וטעם שניהם מפורש שם ופירש רש"י מותר לערב שמרים המוכר שמן לחבירו סתם בעת שהוא מזוקק ששקטו ושקעו שמריו מותר לו לערב ולבלבל שמרים המשוקעות שיחזרו ויתערבו עם השמן בתוך המדה ע"כ. ודברי רבי יהודה הוזכרו שם במשנה ר"י אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה ה"ז מקבל עליו לוג ומחצה שמרים ע"כ. ודברי רבינו אפשר לפרשם בשני פנים או דסבירא ליה דמחלוקת ר' יהודה ורבנן דמוכר לו שמן מזוקק בפירוש ובכי הא סברי רבנן דיתן לו שמן זך בלי שמרים אבל במוכר שמן סתם מודו רבנן לר' יהודה והוא ז"ל פסק כחכמים ולכך כתב דבשמן מזוקק אינו מקבל שמרים ובסתם יקבל לוג ומחצה שמרים כדברי ר' יהודה דאפילו רבנן מודו ליה בסתם ולפי זה פסק כלישנא קמא דהיא סברת אביי דסבירא ליה דלדברי חכמים אסור לערב שמרים ומפני כן כתב אסור לערב שמרים בין ביין בין בשמן או שהוא ז"ל סבור דמחלוקת ר"י ורבנן הוא במוכר שמן סתם ומה שאמר המוכר שמן מזוקק ר"ל שנתן לו מזוקק ונשארו השמרים בידו אבל לא הזכיר בשעת התנאי מזוקק ובכי הא סבר ר"י דיוציא לוג ומחצה שמרים אבל כשהזכיר לו בפירוש מזוקק מודה ר"י לרבנן דיתן לו שמן זך בלי שמרים והוא ז"ל פסק כר"י דבשמן סתם יוציא לוג ומחצה ובמפרש מזוקק יתן לו שמן זך דבכי הא אפילו ר"י מודה ולפי זה פסק כלישנא בתרא דר"פ דאמר דלדברי ר"י אסור לערב שמרים ודעת הרבה מפרשים לפרש כן דברי רבינו וכמ"ש הרב מהרי"ק ז"ל בסימן רכ"ט אבל דעת ה"ה לפרש כפירוש הראשון. והרב מהרי"ק ז"ל בסימן הנזכר הכריח הדבר כדברי ה"ה ונמוקו עמו מ"מ מ"ש שם דהך ויש מי שפירש שהוזכר בדברי ה"ה הוא דרצה לפרש כן בדברי הרמב"ם ז"ל אין זה במשמע דברי ה"ה ז"ל שאח"כ כתב ופסק כלישנא קמא ולפי יש מי שפירש לא פסק אלא כלישנא בתרא דר"פ כדכתיבנא עם שאפשר לדחות דופסק רבינו שכתב ה"ה לא קאי אלא לפי פירושו והפך יש מי שפירש מ"מ אין זה במשמע לשונו והעיקר דהך יש מי שפירש לא רצה לפרש כן בדברי רבינו אלא בדברי הגמרא בלבד. וא"ת איך כתב רבינו דאסור לערב שמרים הא אם מכר שמן סתם מותר ליתן לו שמרים י"ל דגזרינן אטו כשמפרש לו מזוקק הלכך לא יערבם ביחד אלא לעולם יתן לו שמן מזוקק וכשיתנה עמו שמן סתם יתן לו השמרים נפרדים מהשמן לוג ומחצה:

ואפילו שמרים של אמש בשמרים וכו'. בס"פ הזהב (דף ס') שנינו ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו שמריו ומפרשים בגמרא אין מערבים שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו שמריו ופירש"י של אמש מיין ששפה בשל אמש ונשארו השמרים אין מערבין אותו ביין ששפה היום ששמרי יין זה מקלקלים היין האחר. והשתא קשה בדברי רבינו שכתב שמרים של אמש בשמרים של היום אסור דלא הל"ל אלא שמרים של אמש ביין של היום, אלא שי"ל שכתב כן לאשמועינן שאפילו שיין של היום הוא עם שמריו מ"מ כשמשליך לו שמרים אחרים מקלקלו:

יגעריכה

לפיכך הבורר צרור מתוך גרנו וכו'. בפ' המוכר פירות (דף צ"ג) תני רב קטינא רובע קטנית לסאה והקשו ועפרורית לא והא אמר רבא וכו' הבורר צרור מגרנו של חבירו נותן לו דמי חיטין ותירצו קטנית רובע עפרורית פחות מרובע ע"כ. כלומר דקטנית בכל סאה דחיטין יתן לו רובע קטנית שכן דרך להתערב אבל עפרורית יתן לו פחות מרובע א"כ דין זה דבורר גרנו של חבירו הוא אפילו במקום שאין שם מנהג כלל לענין פחות מרובע דאפסדיה. ויש תימה על רבינו איך כתב לפיכך דמשמע שהוא נמשך אחר מ"ש שיש מקומות שנהגו כך ויש שנהגו כך דאפילו במקום שאין מנהג כלל דין איתיה אלא שאפשר לומר דבמקום שאין מנהג דין זה ליתיה אלא בפחות מרובע אבל במקום שיש שם מנהג אפילו שיהיה מחצה עפר דין זה איתיה ברובע ויתר מרובע וזהו שכתב לפיכך כלומר נמשך דין זה בכל אופן אפילו ביתר מרובע ומקום שנהגו אפילו שיהיה מחצה עפר או לפחות מרובע למקום שאין שם מנהג:

סליקו להו הלכות מכירה בס"ד

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף