מעשה רקח/מכירה/יח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אסור לרמות וכו' ואחד עכו"ם ואחד ישראל וכו'. לענין איסור בעלמא קאמר, דאילו לענין הלאו ידוע דלא תונו איש את עמיתו כתיב לאפוקי כותי, וכמו שכתב רבינו לעיל פרק י"ג הל' ז', ועיין מה שכתבתי שם. והמבי"ט ז"ל כתב, דגניבת דעת נראה דאסור מדאורייתא והדברים קל וחומר לענין הונאה.
ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור. יש להסתפק אם כותי בכלל לדעת רבינו דמדאסר לעיל במקח וממכר משמע דבדברים שרי אך מדכתב דעת הבריות משמע דגם הכותי בכלל.
ג[עריכה]
בשר נבילה לנכרי בכלל שחוטה וכו'. לשון בכלל שכתב רבינו הוא מגומגם, ובפ"ב דהלכות דעות ה"ו כפל דין זה, ושם כתוב במקום שחוטה, ואולי דגם כאן צריך לומר כן וט"ס הוא, ומאי דנקט לשון מכירה ולא כתב לשון נתינה, אפשר משום נתינה אסורה מקרא דלא תחנם וכמו שכתב רבינו פ"י דהלכות עבודה זרה ה"ד, אף שיש להקשות על רבינו דהתם פ"ט ה"ב כתב דאסור לשלוח דורון לכותי עובד כוכבים ומזלות ביום אידו, דמשמע דאם אינו יום אידו שרי וזה היפך מה שכתב שם פרק י', ובדוחק יש לומר מפני שביום אידו חמיר טפי דאזיל ומודה.
ד[עריכה]
ואין בזה גניבת דעת. מחלוקת ר' יהודה וחכמים סוף פרק הזהב, דר' יהודה אוסר מפני שמקפח מזונות חביריו, ולא ידעתי למה נתן טעם רבינו לכולהו הני משום דאין כאן גניבת דעת ולא נקט דאין לחוש לקיפוח מזונות חביריו, דאדרבא מתוך כך אוצרי פירות ימכרו בזול כמו שכתב רש"י ז"ל בדעת חכמים, ואיך שיהיה למדנו מדעת רבינו דאיסור גניבת דעת שייך אפילו בשתיקה אלא דמתוך פעולתו נראה שגונב דעתו, והכי מוכח מההיא שאמרו בגמרא גבי שולח אדם ירך לגוי שגיד הנשה בתוכה, דדוקא שלימה אבל חתוכה לא שיהיה הגוי סבור שכבר הוסר הגיד שבה, ומינה הוכיחו בגמרא כשמואל דאסור לגנוב דעתו של גוי, וקמשמע לן רבינו הכא דבמציאות אלו אין בהם משום גניבת דעת.
ה[עריכה]
ואין צריך לומר ישנים בחדשים וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו אי חדשים בישנים שרי או לא, והוא מחלוקת רש"י והרא"ש הביאם הטור חו"מ סי' רכ"ח, ודברי רבינו נוטים קצת דחדשים בישנים שרי למדקדק בדבריו.
ו[עריכה]
אין מערבין מים ביין וכו'. כך היא הנוסחא הנכונה בדברי רבינו, וצ"ע בעובדא דמייתי בגמרא, דרבא אימזיג ליה חמרא שדריה לחנונא וכו', מיזגא דידי מידע ידיע, ופירש רש"י שאני נותן בו מים הרבה ע"כ, וכיון שכן אמאי שדריה לחנונא היה לו להוסיף בו יין ולשתותו.
ט[עריכה]
המוכר לחבירו וכו' מכר לו שמן סתם וכו'. הרב המגיד כתב תחילה דפסק דלא כרבי יהודה, ושוב הביא יש מי שפירש וכו', דמשמע דפוסק כרבי יהודה, ושוב סיים דפסק רבינו כאוקימתא קמא וכו', דמשמע דפוסק כחכמים, ומן הראוי היה דהך ופסק רבינו כאוקימתא קמא מקומו הוא קודם היש מי שפירש, ועיין להדרישה חו"מ סי' רכ"ח שפלפל הרבה בלשון זה של הרה"מ, והכלל העולה דלכל הפירושים דברי רבינו נכונים ואין להאריך עוד.
יא[עריכה]
שעורים וכו' רובע נישובות וכו'. מה שכתוב בספרי רבינו שעורים וכו' נישובות לכל מאה, הוא ט"ס מבואר וצריך להגיה לכל סאה, דהיינו אחד מכ"ד, והרב בית יוסף חו"מ סי' רכ"ט כתב דבגמרא אמרינן דבשאר מינין חוץ מעדשים מקבל עפרורית פחות מרובע, ולא ידעתי למה השמיטוהו הפוסקים עיי"ש, ואפשר שרבינו רמזו במה שכתב דבשאר פירות מקבל רובע טינופת, וסתם טינופת יש בו עפרורית ודאי, וע"ע להרב ב"ח והרב כנסת הגדולה מה שפלפלו בדברי רבינו, ואין להאריך שבזמן הזה הכל תלוי במנהג.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |