לבושי שרד/אורח חיים/פג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png פג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ט"ז סק"א מבי' הטור ע"ז מב"ה שלנו. בה"כ דפרסאי הוא המבואר בש"ע סעיף ד' דה"ל כסתום וכתב ע"ז הטור בה"כ שלנו אע"פ שהם סתומים אסור משום דרגילים להשתין בהם ע"ש א"כ משמע דכך היה בה"כ דפרסאי אבל תימה לי ראיה זו שמביא הט"ז דהא בה"כ דפרסאי מותר לקרות בתוכן ולענין בתוכן מה יועילו המחיצות ולכן אין היתר אלא בחפיר' וצ"ע:

מג"א סק"א מחיצות מדקתני הנכנס אפ"ה אסור לו להתקרב בתפילין עד המחיצה:

שם כ' ב"י סי' ג'. דנכנס דקאמר היינו שנכנס תוך אותה שדה שהיתה מיוחדת לו לבה"כ:

שם והדין נמי מהו מי נימא והדין נמי לבה"כ או דלמא לתשמישא בעלמא קאמר הובא בעיא זו בש"ע סעי' ג' ואהא הקשה המ"א דלהב"י דסוגית הש"ס מיירי בלי מחיצות א"כ ההוא דרב חסדא דבה"כ חדתי מותר לקרות כנגדו ולא בתוכן הובא הש"ס במג"א סק"ה ר"ל דמקום המושב אסור וא"כ אפילו אם מקום המושב מוקף מחיצות אין אסור אלא מקום המושב א"כ איך שייך ע"ז לתשמישא בעלמא:

שם דלמא ר"ח מיירי לשון דלמא הוא לאו דוקא אלא דר"ח מיירי בלא מחיצו' דמדר"ח מייתי הב"י ראיה הובא בט"ז ריש סק"א:

שם לו מחיצות. ר"ל דהש"ס פריך אדר"ח דעומד אדם נגד בה"כ חדתי ומתפלל מדרבינ' דבעי הזמינו לבה"כ מאי והוצרך לתרץ דרבינא מבעיא ליה בתוכו הובא במג"א סק"ה והא שפיר י"ל דרבינא מבעיא ליה כנגדו דכיון דיש מחיצות חמיר טפי:

שם ורבינא ע"כ מיירי ביש. משום דהנך ב' בעיות בעי רבינ' ביחד בריש נדרים יש זימון לבה"כ או אין זימון ואת"ל יש זימון אמר הדין ביתא וכיון דבעי' שניה מיירי בבית המוקף מחיצות מסתמא גם בעיא ראשונה דכוותה:

שם המחיצות דאלו חוץ למחיצות. כלומר וכ"ת דמקשה הבין דרבינא בעי אפילו חוץ למחיצו' הבית ואהא מתרץ באמת דבתוכו בעי היינו תוך הבית אפי' רחוק ממקום המושב לה"ק המג"א דז"א דהא חוץ למחיצות אפילו בישן מותר סמוך למחיצה וא"כ ודאי גם המקשה הבין דלא בעי רבינא אלא תוך המחיצות לכ"ע:

שם עסי' ע"ט פי' אפילו למ"ד בסי' ע"ט סעיף ב' דמועיל הפסקה לריח רע מ"מ מחיצות של הבה"כ עצמו מודים דלא:

סק"ב אם יש לו. ודאי דפשטא דמלתא לפ"ד הב"י דמיירי הכל בבה"כ שאין בו מחיצות משמע דמה דאמרינן אבל לא בתוכו היינו במקום המושב עצמו. אלא דהמ"א קמ"ל דאם יש מחיצות סביבות המושב אזי אסור כל בתוך המחיצות וכך מבואר מסקנתו דהמג"א בסק"א אע"ג דמעיקרא רצה שם לומר איפכא ע"ש:

ט"ז סק"ב במי רגלים. פי' אע"ג דצריכין להרחיק ממ"ר ג"כ כמצואה כמבואר בסימן פ"ו לענין מה שחולק אהב"י בס"ק הקודם לאסור חוץ להמחיצות בהא מיקל כאן במ"ר כהב"י דחוץ למחיצות מותר:

ט"ז סק"ג דין ב"ה ולפ"ז. פי' אם אינו מכוסה וס"ל דהמרדכי לא התיר אא"כ מכוסה אע"ג דהתיר' דכיסוי כ' בלשון ועוד מ"מ אין היתר בלעדו:

מג"א סק"ה עיניו ולמה כ'. אין המ"א מפרש דהב"י מיירי באין מכוסה כאשר פי' הט"ז סק"ג אלא משמע ליה דהב"י בלשון פלוגתא אהמרדכי כתבי' לאסור אף במכוסה לכן הקשה דאיך כ' בש"ע להתיר:

(שם) והנה קשה לרש"י. כלומר דהוקשה לרש"י ז"ל אדפריך לרפרם מרבא הא ממתני' גופיה מצי למפרך ולכן פי' דרפרם מיירי ברחוק ד"א מש"ה לא קשיא עליה ממתני':

(שם) והנה קשה להמרדכי. פי' דבהצעה שכ' תחלה דרפרם מיירי ברחוק ד"א מיושב קושיתו אהמרדכי שכתב דמפרש בבה"כ שאין בו צואה מש"ה שפיר בעי רבינא אי מיירי רפרם בחדתי או בישן שאין בו צואה וכיון דזהו בעייא רבינא מיושב שפיר דברי המרדכי משום דס"ל כהפוסקים שהביא הב"י דבעי' דרבינא לקולא משום דבהזמנה בעלמא פשיטא לרבינא דמדאורייתא שרי ולא בעי רק אי רבנן אסרו משום בזיון וספק דרבנן לקולא א"כ להלכת' מיירי רפרם בישן שאין בו צואה אבל בחדש גם בתוכו מותר:

(שם) דרפרם גופו מבעי'. ר"ל אם הלכה כרפרם או לא:

(שם) וא"כ לדידן דס"ל בעיא. וכל פלפולו של המ"א הוא להחזיק דברי הב"י לאסור לדינא ספסל זה אפילו מכוסה דלא כדפסק כאן בש"ע:

(שם) המגולה למכוסה. אין ר"ל דכל הבה"כ מכוסה חדא דנראה דכה"ג שרי דהא גרף של רעי דינו כבה"כ בסי' פ"ז במג"א סק"א ואפ"ה כפה עליו כלי מותר שם בסעיף ג' ותו דכאן הא אין הבה"כ מכוסה דהא הספסל דינו כבה"כ ואין מכוסה בו רק הנקב אלא כוונת המג"א דאין לחלק בין בה"כ שהצואה מגולה ובין בה"כ שהצואה מכוסה וכן אפילו בה"כ שאין בו צואה ומקום הצואה מכוסה כגון בה"כ שהוא בחפירה שוה לא במדרון דאז הוי בה"כ דפרסאי והחפירה מכוסה ואפילו אם אין בו צואה אסור ולכן ספסל זה שהוא בה"כ ומקום הצואה הוא הנקב מש"ה אע"פ שאין צואה תוך הנקב והנקב מכוסה ג"כ לא מהני. ועיין בפסקי תוס' בסנהדרין שהביא הב"י אהאי דינא דהגמ' ובטור ח"מ סי' קנ"ה תראה שהפירוש כמו שכתבתי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.