כף החיים/אורח חיים/תרנה

כף החיים ‏ אורח חיים תרנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] עכו"ם שהביא לולב לישראל וכו'. וכגון שנתלש מאתמול אבל אם נתלש ביו"ט מן המחובר אפי' לא הביאו מחוץ לתחום אסור לטלו כמ"ש לקמן אות י"ב יעויין שם:

ב

ב) שם. עכו"ם שהביא לולב וכו'. וה"ה אתרוג. כמ"ש ב"י בשם המרדכי פ' לולב הגזול. וכ"ה בתשו' הרשב"א סי' תתמ"ז שממנו נובע דין זה כמ"ש לקמן או' ד':

ג

ג) שם. מותר ליטלו. ומ"מ אסור לטלטלו חוץ לד"א אם העיר אין בה עירוב וצריך לילך למקום שהניח שם העכו"ם וליטלו שם ובית אפי' גדול נחשב כד"א ובשביל זקן או חולה שאינן יכולין לילך יאמר לעכו"ם להוליך אצלם אבל אם יש שם עירוב יכול לטלטלו בכל העיר רק חוץ למקום העירוב אינו רשאי לטלטלו. מ"ב או' א' וזה מבואר לעיל סי' תקט"ו סעי' ה' יעו"ש ובדברינו לשם:

ד

ד) שם. אפי' מי שהובא בשבילו. דלא אסרו חכמים דבר שהובא מחוץ לתחום לאותו שהובא בשבילו אלא באכילה ובהנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו. טור בשם תשו' הרשב"א סי' תתמ"ז. ושם כתוב דאפי' למ"ד מצית ליהנות ניתנו שרי משום דכאן אין שייך למיגזר שמא יאמר לעכו"ם להביא כדי לצאת בו דלא שכיחא שיעשה אדם מציה בעבירה יעו"ש וכ"כ הב"ח בשם המרדכי פ' הדר. א"ר או' א'. חקת הפסח בסופו בשיירי ער"ה לסימן זה. ועיין באות שאח"ז:

ה

ה) וכתב שם המרדכי דהר"י הלוי התיר לומר לעכו"ם להביא אתרוג אפי' מרחוק ביו"ט היכא דאיכא אונס שלא היה להם אתרוג משום דתחומין דרבנן אפי' די"ב מיל ע"כ. וזה לשיטתו אבל למאי דק"ל דתחימין די"ב מיל ד"ת אסור לכתחלה לומר לעכו"ם להביא אתרוג מרחוק י"ב מיל אבל מתוך י"ב מיל שרי. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט או' א' אבל דעת הא"ר סי' תקפ"ו או' כ"ט להתיר אפי' מחוץ לי"ב מיל וכ"ה דעת הער"ה שם או' ח' יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל קמ"ח אות י"ח דמותר לשלוח עכו"ם ביו"ט אחר לולב אפי' חוץ לי"ב מיל אם יחזור בו ביום ואע"ג די"א דהוי דאו' מ"מ לולב הוי עשה דרבים ודחינן איסור אמירה לעכו"ם בשביל זה יעו"ש, וכ"כ מ"ב או' ג' והיינו אי ליכא אחר וכ"כ לעיל סי' תקפ"ו או' קמ"ח לגבי שופר יעו"ש:

ו

ו) ומ"מ ודאי אף הר"י הלוי לא התיר להביא מחוץ לתחום אלא דוקא ביו"ט אבל בשבת דאיכא איסור הוצאה והכנסה פשיטא דאסור. ב"ח. שכנה"ג שם אות ב' ועיין באות שאח"ז:

ז

ז) ואם לא היה לו הדס ויום ראשון היה בשבת אסיר לשלוח עכו"ם אפי' בע"ש לילך בשבת אחר הדס לאיזה מקום אחר כיון דאחר יום ראשון הוא מדרבנן ומאי חזית לדחות האי דרבנן מקמי האי דרבנן. רש"ל בתשו' סי' ח' יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"ב דבשבת אין לשלוח בשביל יו"ט שאחריו יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ג' דבשבת אין לשליח בשביל יו"ט שאחריו והגם שמ"א מיקל גם בזה ראוי להחמיר כרש"ל וט"ז יעו"ש. וכ"פ ח"א שם. אבל ביו"ט מותר לשלוח אפי' בשביל אחר יום ראשון שהוא דרבנן דיש לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מדרבנן מפני לולב דרבנן שהיא מצוה של רבים ט"ז שם. א"ר שם. מיהו דעת המאמ"ר או' א' להקל כדברי מ"א דאפי' בשבת מותר לשלוח לצורך מחר רק אם הוא בענין שלא יש שם איסור דאו' דשבות דשבות במקום מצוה אפי' לצורך מחר שרי יעו"ש. ואיסור תורה כגון להביאו העכו"ם דרך ר"ה או מר"ה לרה"י וכדומה וכמ"ש באו' הקודם. וכן חוץ לי"ב מיל אין להתיר לצורך מחר כמ"ש לעיל או' ה' יעו"ש אבל ביו"ט ליכא איסור הוצאה וכמ"ש לעיל סי' תקי"ח אבל איסור תחומין איכא כמ"ש לעיל סי' תקכ"ח יעו"ש. ועוד עיין לעיל סי' ש"ז סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

ח

ח) ומיהו מ"ש הט"ז דלולב היא מצוה של רבים עיין להרב ארעא דרבנן או' ע"ט שכתב דלולב ושופר לא מיקרו עשה דרבים כיון דכל יחיד ויחיד יוצא בו יעו"ש וכ"כ הער"ה או' א' דלולב לא מקרי עשה דרבים כיון דכל אחד ואחד יוצא בו מיהו בשופר ס"ל דהוי עשה דרבים כשזוכה בו לרבים יעו"ש ובדבריו לסי' תמ"ו או' א' וכ"כ המש"ז או' ב'. אבל דעת ח"א כדברי הט"ז דגם בלולב הוי עשה דרבים אי ליכא אחר ורבים יוצאים בו כמ"ש לעיל או' ה' יעו"ש. ועוד עיין במ"א סי' ' שהוא דאו' ואפי' חוץ לי"ב מיל משים דהוי מצוה דרבים שכל העיר אין להם והוא הדין בשופר של ראש השנה. ב"ד סימן תנ"ו יעו"ש וכ"כ בתשובת דבר משה סי' ל"ו. שו"ג או' א' וכ"כ הברכ"י בשם תשו' ר' ישעיה הראשון כ"י סי' ק"ע. וכתב עו"ש בדבר משה סי' ל"ז דלולבים שהביאו העכו"ם מחוץ לתחום ביו"ט ראשון מותר לטלטלם אעפ"י שכבר יצאו י"ח. שו"ג שם. וכ"כ גן המלך ס" ל"ז. עיקרי הד"ט סי' ל"ג או' ה' ועיין לעיל או' ג':

י

י) לולב הבא ביו"ט מחוץ לתחום בציווי ישראל מותר לישראל אחר ליטלו אפי' במקום שיש לולבים אחרים. דב"ש סי' רכ"ט. ומשמע דלישראל זה יש להחמיר במקום שיש לולבים אחרים. שע"ת:

יא

יא) וכתב הרב צ"צ סי' ל"ה אע"ג דק"ל סי' רמ"ו דאדם מצווה על שביתת בהמתו ולא מהני הפקר אלא בדיעבד לצורך מצוה דרבים כגון להילוך אתרוג שרי ע"י הפקר יעו"ש. ער"ה או' ב' ועיין לעיל סי' רמ"ו ס"ס ג' ובדברינו לשם בס"ד:

יב

יב) ערבה שהביא גוי לישראל ונתלשה ביו"ט שני והיה חושב שיהא מותר והניחה בלולב אסור לטלטלו ואין הפרש בזה בין יו"ט ראשון ליו"ט שני ואפי' אין לו ערבה לצאת בה דשבות אפי' במקום מצוה אסרו. הרשב"א בתשו' סי' רס"ז יעו"ש. ומהרשד"ם בתשו' א"ח סי' כ"ב התיר וכ"כ בתשו' בשמים ראש סי' צ"ב על אתרוג שקצצי גוי ביו"ט דאין בו חשש טלטול דכיון דהטלטול עשה של תורה לא אסרו חכמים יעו"ש מיהו הפר"ח לעיל סוף סי' תקפ"ו כתב דרוב דברי מהרשד"ם בתשו' זו אינם נכונים גם הרב מהר"ח אבולעפיא בס' עץ חיים דף קמ"א ע"ג כאריה ישאג על תשו' מהרשד"ם הלזו ודחה ראיותיו וקיים תשו' הרשב"א דאסורה יעוש"ב. מחב"ר או' ב' וכ"כ השע"ת בשם שו"ת פ"י כ"י יעו"ש. וכ"פ ח"א כלל קמ"ח אד י"ח. מ"ב או' ג' וכ"כ לעיל סי' תרנ"א או' ו':

יג

יג) וכתב המ"א דאם נתלשה ביו"ט ראשון מותרת בשני לכ"ע דלא חיישינן שיאמר לעכו"ם לתולשה דלא יעשה מצוה הבאה בעבירה עכ"ל וכ"פ ח"א שם. מ"ב שם. ונראה דהיינו ביו"ט שחל בחול אבל ביום הראשון בשבת אסור דהא ק"ל בסי' תקי"ג לענין ביצה דשבת ויו"ט הסמוכים נולדה בזה אסורה בזה וה"ה כאן. שע"ת. מ"ב שם. ומיהו מ"ש שם השע"ת אך אם נתלשה בשבת ויו"ט יום א' וב' וכו' צ"ע דהא יום א' של חג הסוכות אינו חל ביום א' כמ"ש לעיל רס"י תכ"ח יעו"ש:

יד

יד) והא דמותר לשליח דוקא כשיודע בודאי שיביאו לו לולב אבל אם הוא ספק אפי' ביום א' אסור לשליח נכרי כיון שעושה ודאי איסור דרבנן ואע"ג דאפשר שיקיים מציה דאו' אין ספק מוציא מידי ודאי. ח"א שם. אבל דעת הא"ר או' ג' משמע דדוקא לצורך יו"ט ב' אין לשלוח מספק אבל לצורך יו"ט א' שהוא דאו' שרי יעו"ש. וכ"מ בס' בית מאיר. וכ"כ מ"ב בשה"צ או' א' ומ"ש עו"ש הח"א לחלק בין אם היה לו כסף לקנות או לא והוא מדברי מ"א עיין מ"ב בשה"צ או' ה מ"ש להקשות ע"ז דהא אנחנו חייבים מטעם ערבית שגם חבירו יעשה המצוה והניח בצ"ע יעו"ש וכ"מ מסתמיות דברי הפו' דלא יש חילוק בזה:

טו

טו) וישראל ששלח לולב או אתרוג לעיר אחרת ע"י עכו"ם קודם יו"ט ונתעכב בדרך והביאו ביו"ט עיין לעיל סי' תקפ"ו או' קרא לגבי שופר וה"ה לכאן:

טז

טז) שם הגה. ועיין לעיל סי' תקפ"ו סעי' כ"א וכ"כ וסי' ש"ז סעי' א' וכו'. ר"ל דשם כתב דשבות דשבות ע"י עכו"ם לצורך מצוה שרי יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---