כף החיים/אורח חיים/רפו

כף החיים ‏ אורח חיים רפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] זמן תפלת מוסף וכו'. ונוהגין בספרד לומר למשה צוית ובאשכנז נוהגין לומר תכנת שבת מיוסדת על אלפא ביתא של תשר"ק על שם הגאלה דכתיב אשרקה להם ואקבצם ויש בה כ"א תיבות עד אז מסיני כנגד וביום השבת ועולת שבת שיש בה כ"א תיבות. טור. וכ"כ בשער הכוו' דף עג ע"ד דצריך לומר כמנהג אשכנז שהוא סדר תכנת שבת וכו' ובאחרונה מוסיפין ה' אותיות מנצפ"ך והם מסיני נצטוי צווי פעליה כראוי. יהרמ"י או"א שתעלינו וכו' והם סוד הארת כ"ב אתוון במוחא עילאה ממטה למעלה בסוד מ"ש באדרת נשא וז"ל תי"ו רשים רשימו לעת"י דלית דכוותא כמבואר אצלנו במקומו עכ"ל. וכן נוהגין עתה גם בספרד לומר תכנת משום דכן הזהיר האר"י ז"ל ונתן טעם בסוד. והגם דבס' פע"ח שער י"ח פ"ך כתב צ"ל תקנת בק' אנחנו אין לנו אלא מ"ש בשער הכוו' שסידר מהרש"ו ז"ל משם אביו מהרח"ו ז"ל ושם כתוב תכנת בכף כנ"ז וכן עמא דבר:

ב

ב) כתב בשה"ל תכנת לשון סדור כמו ותוכן לבות. רצית קרבנותיה י"מ בכל הקרבנות כתיב ושעיר לכפר ובקרבן של שבת לא כתיב שעיר לכך סדרו לומר רצית קרבנותיה שהם הקרבנות ואינם צריכין כפרה. וי"מ רצית קרבנותיה לא רצית קרבן אלא א"כ עבר עליו שבת דכתיב ומיום הח' והלאה ירצה ואין ז' בלא שבת. צוית פירושיה עם סדורי נסכיה י"מ ע"ש צו את בני ישראל ששם מפורש קרבן שבת צוית קרבנותיה המפורשים בה עם מערכות של לחם הפנים. שש המערכת תרגום שית סדרין. נסכיה לשון קשות הנסך אשר יוסך. מענגיה לעולם כבוד ינחלו ע"ש האגדה דפסיקתא דבאתי לגני בזכות ג' דברים ישראל מתענגים לפני הקב"ה בזכות שבת בזכות מעשר בזכות שבת דכתיב אז תתענג על ה' טועמיה חיים זכו המכבדים אותה במיני מאכל ומטעמים ויש סומכים לטעום תבשילו מע"ש עכ"ל. ב"י והא דאומרים בשחרית ולא נתתו ולא הנחלתו לשון זכר משום דקאי על מה שסיים וביום השביעי ויום הוא לשון זכר אבל במוסף דקאי על תכנת שבת ושבת לשון נקבה אומרים קרבנותיה פירושיה. א"ר או' ב':

ג

ג) שם. מיד אחר תפלת השחר. שזמנה מתחיל בבקר שהוא כנגד קרבן מוסף שזמנו מיד בבקר וכיון שזמנו בבקר טוב הוא להקדימה מיד אחר תפלת שחרית. טור:

ד

ד) מאן דחליש לביה ורוצה למיטעם מידי בצפרא דשבתא כדי לסעוד הלב טוב ויפה שיתפלל בביתו במנין עשרה שחרית ומוסף זה אחר זה ויקדש ויאכל סעודתו ואח"כ ילך לבהכ"נ לשמוע הס"ת וקריאת ההפטרה ואין קפידה בזה שמתפלל מוסף קודם הס"ת כמ"ש הגאון בס' חקקי לב ח"א סי' ה' יעו"ש דכל דמצי למסמך תפלת שחרית ומוסף אהדדי לאומרם זה אחר זה שפיר דמי כמו שמתבאר מכאן שיש להתפלל מוסף מיד אחר שחרית. יפ"ל או' א' אמנם עיין בשער הכוו' דף ע"ג ע"ג וע"ד ודף ע"ד ע"ב שנתן טעם בסוד לקס"ת שצריך להיות אחר חזרת תפלת שחרית וקודם לחש דמוסף יעו"ש וא"כ אם אין הכרח גדול אין לאחר קס"ת אחר תפלת מוסף:

ה

ה) מי שהיה תפלת מוסף לפניו בצבור וקראו לו למול וטורח צבור להמתין לו אין לדחותה מהצבור לגבי מילה אם לא באופן אם יש חשש למילה לידחות מזמנה. מהרי"ע בס' בית יהודה חא"ח סי' מ"ח. י"א מ"ב בהגה"ט או' ג' ברכ"י או' ח' שע"ת או' ה' וכתב שם השע"ת ונראה דבמקום שמלין בבהכ"נ ורבים ממתינין עד אחר המילה אין לו לעשות כן מפני טרחא דצבורא שאין זה כבודם שיהיו יושבים וממתינין עליו עד שיגמור התפלה בצבור:

ו

ו) שם. מיד אחר תפלת השחר. ואין אדם רשאי ללמוד ולשנות בין תפלת יוצר לתפלת מוסף. הגאון ר"י בן גיאת ז"ל בהלכותיו והב"ד מהר"א בן טאווה ז"ל בס' התשב"ץ ח"ד סי' כ"ג ועי"ש שנתן טעם לדבריו וכתב דמה שנוהגין היורד לדרוש בין תפלת שחרית למוסף דמאחר שהוא דורש לרבים אין הרבים מניחין להאריך יותר מדאי מה שאין כן בסליחות שכולם עסוקים בהם. י"א שם או' ד':

ז

ז) שם. מיד אחר תפלת השחר. ואם הנשים חייבות בתפלת מוסף עיין צל"ח ברכות כ"ו ע"א שכתב דמדינא נשים פטורות ממוסף אלא דמותרים להתפלל יעו"ש. וכ"ה בשו"ת בשמים ראש סי' פ"ט ושו"ת רע"א סי' ט' אבל בתשו' שו"מ תנינא ח"ב סי' נ"ה חולק ע"ד הצל"ח וכתב דנשים חייבות להתפלל מוסף יעו"ש וכן הוא המנהג דנשים מתפללים מוסף כמו שמתפללים שחרית:

ח

ח) הוקשה לו לר"ת למה אנו אומרים אשרי בקול רם על הס"ת בשבת יותר מבשאר ימים וענתה לו בת קול ואמרה לו משום ר"ת שבו והם אלו. אשר"י אחר ששת ראשונים ימים. ישב"י יום שביעי בחר י"ה. בתי"ך ברכת י"ה תמלא יין כוס. עו"ד עופות ובשר דגים. יהללו"ך ישלש הסעודות לבוש לבנים וחלף כסותך. סל"ה סליקא לעשות הבדלה. וכל זה לשבת וה"ה ליו"ט שנקרא ג"כ שבתון ע"כ. ויהיה ר"ת ישב"י יום שבתון בחר י"ה. לבוש:

ט

ט) שם. ואין לאחרה יותר וכו'. דהיינו שעה אחר חצות. ר"ז או' ב' ומיהו אם התחיל קודם שבע י"ל אע"ג שנמשך עד אחר שבע רשאי וצ"ע. איא סי' תר"ך:

י

י) שם. נקרא פושע וכו'. ר"ל אע"ג דק"ל כרבנן דאמרי כל היום היינו לענין דיעבד דיצא י"ח ולאפוקי מרבי יהודה דס"ל לאחר ז' לא יצא אבל לכתחלה מודו רבנן דלאחר ז' נקרא פושע. מט"י או' ג':

יא

יא) שם אין לה תשלומין. והטעם משום דדוקא בתפלת י"ח שהיא של רחמים יש לה תשלומין שאין זמן בקשת רחמים עובר. ואפי' בשבת שאינה אלא שבח מ"מ כיון שהיא כנגד חפלה של כל יום שהיא של רחמים יש לה תשלומין כמותה אבל מוסף כיון שמזכיר בתפלה קרבן המוסף אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרבת המוסף ואעפ"י ששאר תפלות כנגד קרבנות תקנום מ"מ אינו מזכיר בהם קרבנות. כ"כ ב"י בשם התו' והרא"ש יעו"ש:

יב

יב) שם הגה. ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יצא. כיון דזמנה בבקר כמ"ש לעיל או' ג' יעו"ש. והיינו דווקא בדיעבד אם כבר טעה והתפלל. אבל לכתחלה לא יעשה כן כמבואר סודם בשער הכוו' בענין סדר עליית העולמות ע"י התפלות שצ"ל דוקא שחרית קודם מוסף יעו"ש. וגם לפי הפשט שתפילות כנגד תמידים תיקנום ותמידין קודמין למוספין צ"ל דוקא שחרית קודם מוסף:

יג

יג) [סעיף ב'] הגה. ואח"כ חוזר הש"ץ התפלה וכו'. וכן הוא לפי סודם של דברים שצריך לחזור הש"ץ תפלת מוסף כמו שאר התפילות ומעלתה יותר גדולה מן הלחש כמבואר בשער הכוו' דף ע"ד ע"א יעו"ש:

יד

יד) שם בהגה. חוזר הש"ץ התפלה וכו'. כתב בא"ז במוסף אומרים בקדושה נעריצך וכו' ובשחרית אומרים נקדש וכו' ד"מ או' א' אמנם לפי דברי האר"י ז"ל צ"ל בשחרית נקדישך ובמוסף כתר כמ' שלעיל סי' קכ"ה או' א' יעו"ש. ובאמרך תיבת איה תכוין לקבל תוספת נשמה מבחי' היום כמ"ש בשער הכוו' דף ע"ג ע"א ודף ע"ד ע"א יעו"ש:

טו

טו) שם בהגה. חוזר הש"ץ התפלה וכו'. ואומר קדושת כתר ובשבת יאמר עם עמך ישראל וכן ביו"ט ובר"ח יאמר ועמך ישראל. מהר"ד גרשון הביאו בס' גן המלך סי' קל"ד. וכ"כ א"ח וכלבו דיאמר עם עמך ישראל דישראל הם עיקר. ברכ"י או' ג' ובסי' תכ"ג או' ג' שע"ת. ועיין מט"י או' א' מ"ש בזה באורך יעו"ש:

טז

טז) ועיין מ"א ריש הסי' שכתב דנוהגים לומר ב"פ אחד. אמנם הברכ"י סי' תכ"ג או' ד כתב בשם מהר"א אזולאי ז"ל דיש מדקדקין בנוסח מוסף שאין אומרים ב"פ אחד דהיינו ה' אחד. אחד הוא אלהינו דהוי כאומר שמע שמע וכו' עכ"ל. וכ"כ בס' פע"ח שער ח"י פ"ך דאין לומר ב"פ אחד כמו שנוהגין. כי טעות הוא בידם אלא יאמר ה' אחד הוא אלהינו וכו' יעו"ש:

יז

טוב) יש נוהגין שאומרים הצבור קק"ק ואח"כ הש"ץ אומר קק"ק בניגון דיש להם על מה שיסמוכו. מהרי"ע בשו"ת בית יהודה חיב סי' ג' ברכ"י או' ג':

יח

חי) יש ש"ץ שנהג להמתין עד שיאמרו הצבור להעריצו וחוזר לומר בניגון כבודו מלא וכו' עד להעריצו. והעלה הרב מהר"י אירגאז בשו"ת דברי יוסף סי' י"ג דאין בזה קפידא ויוכל עשוהו רק אם נמשך מזה שהצבור קצת מהמון העם מפסיקין בשיחה בטלה ראוי לבטלו יעוש"ב ובשו"ת מים רבים סי' כ"ג וכ"ד. ברכ"י או' ד':

יט

יט) יש מי שנוהג שכשאומר שמע ישראל בסוף סדר קדושת כתר לומר ברוך שם כבוד וכו'. כמו שאנו אומרים בק"ש ויש קצת מקום לאומרו אבל היותר נכון שלא לאומרו. אבל במוסף ר"ה כשאומרים ובתורתך כתוב לאמר שמע וכו' לומר שם בשכמל"ו אין לו שום יסוד. כנה"ג בשו"ת הנדפסות סי' מ"ו. ברכ"י או' ה' וכ"מ ממ"ש לעיל או' ט"ז דאין לומר בשכמל"ו אחר פסוק שמע שבקדושת כתר יעו"ש וכן עמא דבר:

כ

ך) והטעם שנהגו לומר פסוק שמע בקדושת כתר כתב ב"י סס"י תכ"ג בשם תשו' הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו ק"ש מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות רישא שמע ישראל וסיפא אני ה' אלהיכם ולמה תיקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשתכח ק"ש מפי התינוקות ובקשו רחמים מן השמים ובטלה הגזירה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל שלא לאומרו בקדושה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפלת המוספין ובתפלת נעילה שאין שם ק"ש כלל וכן מנהג בשתי ישיבות עכ"ל. ועיין בשער הכוו' דף ע"ד ע"א שכתב טעם בסוד למה שתקנו לומר פסוק שמע בקדושה שבחזרת מוסף וגם כתב שם דיש לכוין למסור עצמו על קדושת השם באמירת אחד יעו"ש:

כא

כא) תמידים כסדרן ציל תמידים במ"ם בסוף כי כך הוא בלשון זכר וברוב הספרים נדפס בנו"ן והוא טעות. וצ"ל ואת מוסף בוא"ו בתחלה כי כן הוא בסידורים מדוייקים וכ"כ האחרונים. ש"ץ דף רי"ב ע"ב. וכ"כ רש"ל בתשו' סי' ס"ד דבכל תפלת מוסף אומר ואת מוסף והביאו מ"א ריש סי' זה. מיהו הכנה"ג סי' תכ"ד בהגה"ט כתב בנסחתינו כתוב את מוסף בלא וא"ו וכן הביא הנסחא הרד"א במוסף שבת יעו"ש. וכתב הפר"ח בסי' תכ"ג דכן עיקר כנסחת הרד"א דהא מוסף ר"ח נמי נכלל בכלל ומוספין כהלכתן וא"כ לא שייך למימר ואת מוסף ר"ח עכ"ד:

כב

כב) אם לא אמר וביום השבת י"ל דאינו חוזר הואיל ואמר נעשה ונקריב לפניך קרבן מוסף רק אם נזכר באמצע ברכת אלהינו ואלהי אבותינו כ"ז שלא אמר עדיין בא"י צריך לחזור ולומר וביום השבת אבל אם הזכיר השם הוי כסיים ברכה. סדה"י. פת"ע או' א':

כג

כג) שם בהגה. חוזר הש"ץ התפלה וכו'. וגומר ש"ץ חזרת התפלה ואומר קדיש תתקבל. ונוהגים ברוב המקומות בספרד לומר משנת פרק אחד בכל שבת ושבת וכן בירט מענין כל מועד ומועד. ואח"כ אומרים א"ר יהודה אשרי מי שעמלו בתורה וכו' רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו' אין כאלהינו וכו' תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו' א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום בעולם וכו' ואומר קדיש על ישראל ונפטרין לבתיהם לשלום. הרד"א. ולפי דברי האר"י ז"ל צ"ל ג"כ פטום הקטורת ועלינו לשבח כמ"ש לעיל סי' קל"ב או' י"א ואו' י"ג ואו' י"ט יעו"ש. והמנהג לומר פטום הקטורת אחר אין כאלהינו ועלינו לשבח אחר קדיש על ישראל כמו בחול:

כד

כד) [סעיף ג'] מותר לטעום וכו'. והיינו כשמקדש תחלה אבל לטעום קודם קדוש ודאי אסור כמ"ש לקמן סי רפ"ט יעו"ש. וכ"כ הב"ח. עו"ת או' ג' א"ר או' ט' תו"ש או ד' ר"ז או' ד':

כה

כה) שם. דהיינו אכילת פירות. ואע"ג דאסור לאכול קודם קידוש ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחריו כמ"ש סי' רע"ג סעי' ה' או שיטעום פירות ויתפלל במקומו ויאכל אח"כ הפת. מ"א סק"א. א"ר שם:

כו

כו) שם. או אפי' פת מועט וכו'. אפי' כביצה. כמ"ש סס"י רל"ב. מ"א סק"ב. א"ר שם. תו"ש או' ה' מט"י או' ז' מחב"ר או' ב' ודלא כהעו"ת שכתב פחות מכזית וכ"ש אם אוכל מיני תרגמא מה' המינים דשרי ומקרי שפיר קידוש במקום סעודה כמ"ש לעיל סי' רע"ג או' מ"א יעו"ש:

כו) וכהן ביו"ט שנושא כפיו וחלוש ליביה קודם מוסף יכול לקדש ולאכול כזיה פת אחריו ויכול לישא כפיו מש"ז או' ב':

כז

כז) הרוצה לטעום קודם מוסף יקדש מקודם ואם ירצה יקדש ויאכל כזית פת או פירות קודם מוסף ואחר מוסף יחזור ויקדש ונפיק אליבא דכ"ע מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י א"ח שער ה' סי' ג' וסי' ה' ברכי או' ז':

כח

כח) ונראה דבשעת הדחק שאין לו יין ופת רק פירות וחלש ליביה מותר לטעום בלא קידוש דיש לסמוך בזה על הראב"ד בהשגות פכ"ט דשבת דמותר לטעום קודם קידוש של יום. ועוד דבזה יש לסמוך על הכ"ז שכתב בסי' רפ"ט דלא חל קידוש קודם מוסף ואף דשם לא שרי אלא מים היינו קודם תפלת שחרית. א"ר או' מ' והביאו הברכ"י או' ז' שע"ת או' א' וכ"כ העט"ז לעיל סי' פ"ט בשם רש"ל בהגהות דקודם תפלת מוסף לא הגיע עדיין זמן הקידוש יעו"ש והגם דלא ק"ל הכי כיון דרבו האוסרים כמ"ש לעיל מ"מ יש לסמוך ע"ז בשעת הדחק וכמ"ש הא"ר ז"ל. ועיין לקמן סי' רפ"ט סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

כט

כט) ואם נכון בברית מילה שמלין קודם מוסף לאכול מסעודת הברית ואח"כ להתפלל מוסף עיין בשו"ת חת"ס סי' ס"ט שכתב דאם אין אוכלין רק סעודה קטנה דהיינו מאכלי חלב אפי' עם בהמ"ז ואינם שותין שום משקה כדי להשתכר וגם אח"כ קורין זא"ז לתפלת מוסף יש להתיר דהוי רק כמו סעודת עראי יעו"ש. א"ח או ה':

ל

ל) ונראה לפי מ"ש המ"א סי' ק"ו סק"ב דהנשים יוצאות באיזה בקשה שאומרות מיד אחר הנטילה בכל לשון שירצו ורשאין לאכול מיד א"כ לדידהו אסורין גם לשתות מים קודם תפלת שחרית דחל עלייהו חובת קידוש. תו"ש או' ד' והיינו אם אמרו קצת בקשה אחר נטילתן שחרית דיוצאות בכך ידי תפלה וכמ"ש התו"ש לקמן סי' רפ"ט או' ג' אבל אם עדיין לא אמרו בקשה מותרין לשתות. ונראה דהיינו דוקא אם כוונו באותה בקשה לצאת י"ח תפלה וכמ"ש המ"א שם ולכן נהגו רוב הנשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בכך יעו"ש אבל אם קובעים עצמם להתפלל ואין אומרים בקשה כ"א דרך שבח ותחנונים כמו האנשים שאומרים תהלים בבוקר עד שיתקבצו הקהל להתפלל מותרים הנשים לשתות קודם תפלת שחרית דהא גם האנשים מדאורייתא יוצאין י"ח תפלה באיזה בקשה כמ"ש המ"א שם ולמה מותרין לשתות קודם תפלת שחרית אלא על כרחך משום דקובעין עצמן להתפלל ואין דעתם לצאת בבקשה וא"כ ה"ה לנשים הקובעין עצמן להתפלל ואין דעתם לצאת בבקשה מותרים לשתות קודם תפלת שחרית כמו האנשים ודוק. ואח"כ ראיתי שכ"כ א"א בסי' רפ"ט או' ד. יעו"ש:

לא

לא) שם. אבל סעודה אסורה. והב"ח חולק וכתב דמדינא אפי' סעודה שרי אלא דנהגו להחמיר ונ"מ דמאן רחליש ליביה וקשה עליו טובא להתפלל מוספין מקמי אכילה שרי ליה לאכול מקמי תפלה דבהא מילתא מצי איניש להקל כנגד המנהג יעו"ש. וכ"נ דעת המ"א סק"א. אבל הט"ז סק"ב כתב דחלילה להקל בסעודה קודם המוספין יעו"ש. וכן העו"ת או' ג' כתב להשיג על דברי הב"ח יעו"ש. וכ"כ המט"י או' ז' דאנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל. וכ"פ בתשו' שאגת אריה סי' ח"י וכתב דאפי' אם התחיל ואפי' בסעודה קטנה פוסק דחיישינן לפשיעא יעו"ש. וכ"כ הערה או' ב' ומ"מ נראה דאם הוא חלוש המזג ואם לא יאכל יותר מכביצה פת לא יוכל להתפלל בכוונה יש להקל וכמ"ש לעיל סי' פ"ח סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד:

לב

לב) [סעיף ד'] צריך להתפלל של מנחה תחלה וכו'. משום דמנחה היא תדירה בזה"ז ותדיר קודם. לבוש ואע"ג דפסק בסי' רל"ב דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה הוא וכמ"ש שם. מ"א סק"ג. תו"ש או' ו':

לג

לג) שם בהגה. ומיהו אם הקדים של מוסף יצא. דהא מוסף זמנה כל היום. לבוש:

לד

לד) שם. וי"א דהיינו דוקא וכו'. כגון שרוצה לאכול וכו' ר"ל דלהש"ע סי רל"ב אפי' סעודה קטנה ולמור"ם ז"ל שם פי' לאכול דהכא הוא סעודה גדולה. ונראה דאפי' למאן דמיקל שם אפי' בסעודה גדולה הכא מיירי באינו רוצה להקל א"נ כיון דיש תפלת מוספין עם תפלת מנחה לכ"ע אסור לו סעודה גדולה עד שיתפלל שתיהן דאיכא למיחש טפי לאמשוכי. מט"י או' ט' וסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה כ"א של ברית מילה או של נשואין כ"כ האחרונים:

לה

לה) שם. כגון שרוצה לאכול וכו'. וא"כ האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה. מ"א סק"ג. תו"ש או יו' א"א או' ג' וזה אינו אלא לסברת י"א דאלו לסברה ראשונה לא עדיף מיוה"כ דכתבו התו' שיקדימו תפלת המנחה והוא פשוט. מט"י שם. ועיין באו' שאח"ז שכתבנו דיש לסמוך על סברת י"א:

לו

לו) שם. ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור וכו'. דוקא בצבור אבל במתפלל יחידי לעולם יקדים תפלת מנחה כסברה ראשונה וכן מוכח מדברי מרן כ"מ ספ"ג מה"ת יעו"ש מט"י או' יו"ד. ולי נראה כיון דלפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' שנתן טעם בסוד תפלת מוסף קודם מנחה יש לפסוק כסברה שנייה ואפי' יחיד אם אינו רוצה לאכול קודם מוסף. ואם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף. דמנחה יש לה תשלומין בערבית כמ"ש סי' ק"ח. מ"א סק"ג. א"ר או' י"ב תו"ש או' ו' חס"ל או' ב:

לז

לז) שם. ויש מי שהורה וכו'. ולענין הלכה ודאי צריך כל מורה להזהיר שימהרו בתפלת שחרית ולא יאריכו בנגונים כדי להתחיל מוסף מקמי שיגיע ו' שעות ומחצה לאפוקי נפשיה מפלוגתא דרבוותא אבל אם כבר הגיע ו' שעות ומחצא סומכין על דעת י"א כיון שא"צ ביוה"כ להתפלל תפלת מנחה מקדים של מוסף גם סומכים אדברי הרמב"ם שאין עושין כן בצבור שלא יטעו ואפי' הגיע מנחה קטנה מקדים של מוסף. ב"ח:

לח

לח) שם. שאין עושין בצבור וכו'. פי' אפי' סמוך למנחה קטנה. עו"ת או' ד' א"ר או' י"ד וכת' שכן נוהגין. תו"ש או' ז' ר"ז או' ה:

לט

טל) שם. כדי שלא יטעו. פי' בשאר ימים להתפלל מנחה קודם מוסף אף קודם חצות. א"ר או' י"ד:

מ

מ) [סעיף ה'] בשבת ויו"ט אין חומרים ברכו וכו'. ובארץ הצבי וארץ מנרים המנהג לומר ברכו גם בשבת ויו"ט אחר קדיש בתרא. מחב"ר או' ד' וכ"כ לעיל סי' קל"ג בשם האר"י ז"ל יכמה אחרונים דגם בשבת ויו"ט צ"ל ברכו אחר קדיש בתרא יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---