יד אפרים/אורח חיים/תמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


תמו במג"א סק"ב ומהר"ם לובלין סי' ק' כ' גם כן משום דהו"ל שב וא"ת העמידו חכמים דבריהם אפי' לעקור דבר מה"ת וכ"כ הר"ן גבי שופר כו' והקשה שם הר"ן דמה צ"ל ביו"ט עשה כו' וכ' דלאו דוקא עשה ול"ת ובשבולי לקט הל' ר"ה כ' לתרץ דעשה דרבים דחי כו' כך הוא כוונת המג"א ומה שכתוב ותי' ר"ח לענ"ד היא ט"ס כי עיינתי בשבולי לקט שכ' יש תימא מאי אריא דהוי עשה ול"ת כו' ומפרשינן דעשה דצבור דחי כו' ור"ת הקשה מה בכך אם יפקחו את הגל טלטול בעלמא הוא כו' ותי' אי בדאפשר לפקחו בידים ה"נ הכא במ"ע דלא אפשר אלא במרא וזבילא עכ"ל ומ"ש בשל"ה דאתי עשה דרבנן כו' ר"ל דאף היכא דביטלו אין כאן חיוב דרבנן מ"מ דחי ל"ת דאמירה לעכו"ם ומ"ש המג"א וצ"ע דה"נ כו' נראה דדעת השל"ה הוא דלא ס"ל מ"ש הנ"מ בשם הר"מ דבעידן דמטלטל כו' אלא דהכא כיון שדרך ההשבתה בכך שפיר הוה בעידניה והתחלת ההשבתה היא אע"פ שאינה נגמרת עד שיטיל לים וכן מוכח בדוכתי טובא דכל שזה דרך עשיית העשה והתחלתה שפיר הוי בעידניה משא"כ בשופר דמה שמפקח הגל אינו ענין לעשיית העשה עצמה רק הכשר מצוה בלבד:

שם ס"ק ג דאסור לטלטל החמץ של נכרי משום דכל דבר כו' כצ"ל:

שם כגון טבל כו' אסור לטלטלן וכ"ש חמצו של נכרי שהוא אסור אפילו בהנאה דהוי מוקצה טפי ואסור לטלטלו שכן הוא בריב"ש סי' ת"א:

שם והא דאסר הריב"ש כו' דלא שייך לו' דעתו עליו או כיון דבאמת כו' כן צריך להגיה ור"ל דכיון שאין החמץ שלו לא שייך לומר מאתמול דעתו עליו וא"כ אסור למ"ד נולד אסור בשבת או כיון כו' ר"ל דאפי' למ"ד נולד מותר מ"מ כיון דהריב"ש באמת מיירי שאסור בהנאה אם כן אסור לטלטלו אבל בשעה ד' באמת שרי והריב"ש לא מייתי ראיה מהא דטבל וחלבים אלא משום דמוכח דמידי דלא חזי אסור לטלטל א"כ כ"ש בחמץ של נכרי דהא אסור בהנאה ויותר נראה להגיה שצ"ל דהריב"ש מיירי בחמץ שנמצא לאחר זמן איסורו דלא שייך לומר דעתו עליו כיון דבאמת הוא אסור בהנאה ר"ל דלא שייך בזה דעתי' למישדי לכלבים כיון דבאמת הוא אסור בהנאה ועוד אפשר לומר דמחמת האי טעמא לחוד דאסור בהנאה לא היה מקום לאסור בטלטול דהא אכתי חזי ליתנו לאותו עכו"ם עצמו שהחמץ שלו וא"כ אף אם אין אותו העכו"ם כאן מ"מ שפיר יכול לטלטל כיון דחזי ליה בכה"ג לזה אמר כיון שהוא חמצו של עכו"ם שנמצא עכשיו לא שייך לומר שמאתמול היה דעתו לכך והו"ל נולד ואסור ובהאי טעמא לחוד לא סגי ליה אם הי' מותר עכשיו בהנאה אז אע"פ שלא הי' דעתו מאתמול כיון שהיה דעתו על כל החמץ שיהיה לו למישדי לכלבים א"כ גם זה בכלל ושפיר דמי למישדי לכלבים לזה אמר המג"א וכיון דבאמת הוא אסור בהנאה א"כ לא היה דעתו מאתמול כלל על חמץ זה ולכך אסור אך שאין נוח לי שהמג"א יפרש דברי הריב"ש דמיירי למ"ד נולד אסור בשבת ועיין בסי' תצ"ט ס"ק ט' דברי המג"א שהביא דברי התו' בשבת דף ך"ט וע' בסי' ש"י:

שם סק"ו כדאמרי' בנדה כו' עיין בהגה' מרדכי בב"ב לענין מעות צדקה דאזלינן בתר בתרא והיכא דאשתכח בגומא כו' ע"ש ובי"ד ס"ס רנ"ט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.