חתם סופר/שבת/עד/א

חתם סופר שבת עד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. וכ' תוס' ה"ה צובע עני סממנים בלא כתישה. וצ"ל אע"ג דעכ"פ במשכן לא היו עושים כן דאין עניות במקום עשירות מ"מ בכל ציווי מלאכת המשכן לא הי' הכרח לכתותה דהוה סגי להו בלא"ה. וקיי"ל כאביי בהא כדמסיק מחורתא כאביי. ומ"מ לקמן גבי תופרי יריעות מקשה ואפי' לפני מלך בשר ודם אין עושים כן. משום דעכ"פ אותה קשירה לא היתה במשכן איך נבדה אנו מלבנו אב מלאכה דקושר ומתיר שלא היתה במשכן כלל. וכן לקמן ריש פרק הזורק פריך מתני לודאה איש איש ממלאכתו ע"ש דאיך נבדה מלאכת זורק שהרי לא היתה במשכן. אבל הכא נהפוך לא נחשוב הכותש אע"ג דהוה במשכן מ"מ לא היה מוכרחת למלאכת המשכן דהוה סגי להו בלא כתישה וק"ל. והיותר נכון בזה לפע"ד הוא דהרי בודאי במדבר לא חרשו וזרעו סממנים והתכלת הביאו עמם ממצרים כמו עצי שטים. ורק אנו מחשבים עשיית התכלת מתחילתו ע"י זריעה וקצירה וטחינה וכדומה. וא"כ אותו התכלת שהוציאו עמהם ממצרים מאן לימא לן שלא נעשה כמעשה עניים בלי כתישה ואין לנו לבדות מלאכת כתישה לעשותה אב מלאכה משא"כ קושר ומתיר דלקמן וזריקת מחטין דר"פ הזורק דנילף מעושי מלאכת המשכן בשעת עשייתם אז בודאי לא הי' עושים מה שאין עושים לפני מלך בשר ודם והוא האמת לפע"ד. ומיהו בפ' התכלת ילפינן צביעת תכלת דציצית לשמה מדכתיב כליל תכלת במשכן א"כ איך הוציאו צבע ממצרים ולא נצבע לשמה:

וכי מותר לאפות פחות מכשיעור. עיין המגיה במשנה למלך ריש פי"ח מהל' שבת דדחי מכאן דברי ח"צ סי' פ"ו דס"ל לגזוז שער אחד וכדומה מותר דאין חצי שיעור אסור מן התורה אלא באיסורי אכילה והכא משמע באיסורי שבת נמי אסור. ומ"מ עיין מ"ש פנ"י לקמן ר"פ המוציא יין. ויש לחלק באופן אחר דוקא שיעורי הלכה למשה מסיני הרמוזים בקרא ארץ חטה. ומהם תאנה שהוא כגרוגרת להוצאת שבת וכולהי איתנהו בכלל איסור דחצי שיעור מכל חלב. מה שאין כן אינך שמסרן לחכמים כגון גזיזת ב' שערות י"ל ח"ש מותר לגמרי. מיהו לענין בל יראה דמיירי ח"צ. עיין מ"ש פנ"י פ"ק דביצה סוגיא שאור בכזית ובחידושנו שם. ועיין לעיל ריש מכילתן מ"ש בשם יעב"ץ לענין פחות מד' אמות ברה"ר בספרו לח"ש על המשניות. לטלטול פחות מד' אמות י"ל חזי לאצטרופי כשעמד לפוש בנתיים. וכ' בס' לחם שמים ריש מכילתן דעקירה בלא הנחה אסור מדאורייתא דחזי לאצטרופי משא"כ הנחה בלא עקירה ודפח"ח. וחצי שיעור דתחומין לפמ"ש בשם פנ"י הנ"ל א"ש דמותר. ועוד נלע"ד אי הוה כתיב לא תצא סתם והי' השיעור י"ב מיל הרי נאסר אפי' יציאה כל דהו מן התורה כמו כל חצי שיעור. אבל יען מפורש ממקומו לא נאסר אלא מקומו דהיינו י"ב מיל וכמ"ש ש"ך י"ד סי' רל"ח ס"ק י"ב ע"ש. וכן כתב להדיא תשוב' חות יאיר סי' ט"ו דף כ"ב ע"ב ע"ש. וע' פלוגתת רמב"ם וראב"ד פי"ב הל' ט"ו בטלטול פחות מד' א':

היו לפניו ב' מיני אוכלין וכו'. הנה לעיל בברייתא לא גרס רש"י ב' מיני אוכלין נ"ל דלא פליג רש"י אהדין גופי' אלא ס"ל לא שייך בורר אוכל מתוך הפסולת בשני מיני אוכלין. בשלמא כשבורר מה שאינו רוצה לאכול עתה ומניחו מן הצד מחשבתו ומעשה ההנחה משוי' ליה כפסולת מתוך אוכל. אבל כשבורר מה שרוצה לאכול עתה ומניח מין אחר בקערה בזאת ההנחה לא נעשה הנשאר כפסולת דנימא שבורר אוכל מתוך הפסולת. דדילמא עדיין יאכל גם הנשאר. וא"כ בשמעתין דהוה בעי לאוקמי בבורר אוכל מתוך הפסולת א"א בגירסא ב' מינים. ולפ"ז בהך דאמוראי דגרס ב' מינים ע"כ מיירי מפסולת מתוך האוכל ואפ"ה מחלק בין קנון ותמחוי לנפה וכברה. עיין ר"ן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף