העמק דבר/במדבר/כט

העמק דבר במדבר כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

יום תרועה. ובפ׳ אמור כתיב זכרון תרועה. ושם ביארנו בעזרו ית׳:

ועשיתם. כבר ביארו בירושל׳ ר״ה פ״ד ה״ח וברבה פ׳ אמור. דלהכי כתיב בר״ה ועשיתם ולא והקרבתם ללמדנו שביום ר״ה דומים כאלו נעשים מחדש. והיינו דכתיב בתהלים ק״א פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה. פי׳ עם נברא בר״ה יהלל יה ביום התקדש חג הסכות. ועי׳ מש״כ בס׳ דברים כ״ו ט״ו^[א]:

ועריכה

ומנחתה. בכל מוספי זה החודש כתיב התמידים בל״נ. הוא משום דכל חודש השביעי עד גמר שמיני עצרת נדונים ישראל באופני פרנסה כדכתיב בכסא ליום חגנו כמש״כ בסדר אמור ולהלן י״ב. והרי אנו כמו עוברים עד גמר לידה. שאע״ג שעיקר יצירת הולד הוא בעת קליטת הזרע. מכ״מ אופני בריאותו תלוי בכל משך העיבור. מש״ה כתיב בל״נ:

זעריכה

ובעשור לחדש השביעי הזה. משמעות לשון הזה. בא ללמדנו אותה שנה שתקעתם בר״ה. וכדאי׳ בר״ה די״ז כל שנה שאין מריעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה. וע״ע מש״כ בפ׳ אמור בזה:

כל מלאכה. כל שהוא מלאכה כשעור שנתנו חכמים. (משא״כ בשביעי ש״פ בפ׳ ראה כתיב לא תעשה מלאכה. דשם עיקר הכונה כמו שיבואר שם ברצות ה׳. שיהא פנוי להיות עצור לפני ה׳. ומש״ה אין לעשות מלאכה המטרדת ולא קאי המקרא במלאכה כ״ש):

יאעריכה

חטאת. ולא כתיב לכפר עליכם כמו ברגלים. משום דכל העבירות מתכפרין ע״י קרבנות היום. ולא באה חטאת מוסף אלא בשביל טומאת מו״ק:

יבעריכה

לחודש השביעי. כאן לא כתיב הזה. ונתבאר בסדר אמור משום דפרי החג הוא בשביל שבעים אומות כפרש״י סוכה דנ״ה והוא ממדרש איכה^[ב]:

וחגתם חג לה׳ שבעת ימים. לפי קבלת חז״ל אינו אלא להשלמה. וכמו בחג המצות. אבל מכ״מ אין המקרא יוצא מ״פ שמנהג ישראל הי׳ להביא חגיגה בכל יום. וביחוד היו רגילים להביא תודה כמו שאמר עמוס ד׳ וקטר מחמץ תודה וגו׳ כי כן אהבתם בני ישראל וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו׳. הרי שהיו אוהבים להביא לפני ה׳ בחג תודות כדי שיהי׳ בזה לחמי תודה ולהשפיע עי״ז ברכה על גשמי השנה. ויותר מזה נתבאר בסדר אמור. וכמו בחג השבועות לעצור טללים רעים ורוחות רעות הי׳ המצוה להביא שלמי צבור ולחמי חמץ. כך בסכות לכל יחיד. אלא בסכות בא בשביל גשם. וזה הי׳ בא לכל יחיד לפי מעשיו כדאי׳ בתענית ד״ט מטר בשביל יחיד. משא״כ טל ורוח כל הארץ שוה. ע״כ בא בק״צ:

להעריכה

עצרת תהיה לכם. לפי קבלת חז״ל אתי לג״ש עצרת עצרת לתשלומין. ולפי הפשט הי׳ זה היום יותר לכם מכל מועדות שהי׳ בהם קרבנות חגיגה וראי׳ שעיקרם לגבוה. משא״כ בש״ע לא הקריבו עפ״י רוב כי אם שלמי שמחה. דעיקר ההקרבה כדי לשמוח בבשר שלמים. והוי כעין הקרבת שלמים במדבר כמש״כ בס׳ ויקרא י״ז ה׳. מש״ה כתיב עצרת תהי׳ לכם. בשביל אכילה לשמחה. ומשמעות עצרת לפי הפשט שיהא עצור לפני ה׳. להשריש בלבו תכלית היותו בירושלים לשמוע הרבה תורה ומוסר כל ז׳. ועי׳ ס׳ דברים ט״ז ח׳:

לטעריכה

לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. העולה והשלמים שבאין לראיה וחגיגה אע״ג שהמה חובה מכ״מ אפשר להרבות בנו״נ וכולן קרבין ביו״ט לשם חובה כדאי׳ בחגיגה ד״ח הפריש עשר בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביו״ט ראשון כו׳. והיינו נדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. או לנסכיכם. דאפשר להרבות מנחות ונסכים יותר מהחוב להביא לכבש נסכי פר כדאי׳ במנחות:

ולשלמיכם. היינו הוספה לשלמי חגיגה כמש״כ:

הרחב דבר

↑ והנה ביוה״כ לא כתיב ועשיתם. מזה יש ללמוד דגמר הדין של חיים נגמר בר״ה. וה״נ פרנסה תלויה בחיים וכנוסח הרי״ף ביצה פרק ב׳ כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר״ה עד ר״ה. ולא כדאיתא לפנינו מר״ה עד יוה״כ. אלא מר״ה עד ר״ה דלהבא והכי איתא ברבה פ׳ אמור. והכי משמע מהא דדרשי בביצה שם מדכתיב כי חק לישראל הוא לישני דמזוני. והרי כן דרשו במס׳ ר״ה דכ״ה ב׳ דאימתי הוי חק בגמר דן. אלא עיקר הדין לענין חיים ומות הוא בר״ה. וממילא נקצבה הפרנסה. דמאן דיהיב חיי יהיב מזוני. והא דתנן במס׳ ר״ה פ״א דגמר דינו ש״א עד יוה״כ. היינו לענין איכות השגת פרנסתו וש״ד שתלוי בכפרת עונות וכלשון דתניא מי שאירע לו קרי או אונס לפני יוה״כ כו׳. או לענין מלחמת שרי מעלה עם כלל ישראל וכמש״כ בסדר מועדות דפ׳ אמור בס״ד:
↑ ולא כפרש״י כאן שבאין להגין עליהם מן היסורים אלא בשביל גשם כפרש״י בסוכה. ומש׳׳ה כתב בס׳ זכריה י״ד דלעתיד יהיו גם אוה״ע באים בחהמ״ס לעמוד על קרבנם. היינו בשביל שיכירו גם המה את מלך ה׳ צבאות ויהיו יודעים דפרנסתם תלוי׳ במוספי החג שישראל מביאים בשבילם. ואם לא יעלו לא יבא עליהם הגשם. וכך הי׳ המנהג בימי שלמה. ומש״ה היה שלמה מגיד קהלת בחהמ״ס לפני חכמי אוה״ע. דאפילו למ״ד במגילה ד״ז שנאמרה ברוה״ק מ״מ נאמרה גם לפני חכמי אוה״ע. ומש״ה לא נזכר בה כי אם שם אלהים. משום דאינהו לא ידעי אלא זה השם כדאיתא בסנהדרין ד״ס:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

[1] והנה ביוה״כ לא כתיב ועשיתם. מזה יש ללמוד דגמר הדין של חיים נגמר בר״ה. וה״נ פרנסה תלויה בחיים וכנוסח הרי״ף ביצה פרק ב׳ כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר״ה עד ר״ה. ולא כדאיתא לפנינו מר״ה עד יוה״כ. אלא מר״ה עד ר״ה דלהבא והכי איתא ברבה פ׳ אמור. והכי משמע מהא דדרשי בביצה שם מדכתיב כי חק לישראל הוא לישני דמזוני. והרי כן דרשו במס׳ ר״ה דכ״ה ב׳ דאימתי הוי חק בגמר דן. אלא עיקר הדין לענין חיים ומות הוא בר״ה. וממילא נקצבה הפרנסה. דמאן דיהיב חיי יהיב מזוני. והא דתנן במס׳ ר״ה פ״א דגמר דינו ש״א עד יוה״כ. היינו לענין איכות השגת פרנסתו וש״ד שתלוי בכפרת עונות וכלשון דתניא מי שאירע לו קרי או אונס לפני יוה״כ כו׳. או לענין מלחמת שרי מעלה עם כלל ישראל וכמש״כ בסדר מועדות דפ׳ אמור בס״ד:

[2] ולא כפרש״י כאן שבאין להגין עליהם מן היסורים אלא בשביל גשם כפרש״י בסוכה. ומש׳׳ה כתב בס׳ זכריה י״ד דלעתיד יהיו גם אוה״ע באים בחהמ״ס לעמוד על קרבנם. היינו בשביל שיכירו גם המה את מלך ה׳ צבאות ויהיו יודעים דפרנסתם תלוי׳ במוספי החג שישראל מביאים בשבילם. ואם לא יעלו לא יבא עליהם הגשם. וכך הי׳ המנהג בימי שלמה. ומש״ה היה שלמה מגיד קהלת בחהמ״ס לפני חכמי אוה״ע. דאפילו למ״ד במגילה ד״ז שנאמרה ברוה״ק מ״מ נאמרה גם לפני חכמי אוה״ע. ומש״ה לא נזכר בה כי אם שם אלהים. משום דאינהו לא ידעי אלא זה השם כדאיתא בסנהדרין ד״ס:

[א]

[ב]