דרישה/אורח חיים/קנ

דרישה ‏ אורח חיים קנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכלפי התיבה כו' כתב מהרר"י בן חביב לפי דעת רבינו שהזכיר הבימה ואח"כ אומר וכלפי התיבה שמה שקורא תיבה לבימה יתיישב לשון יורד לפני התיבה לפי שעלה שם לקרות בתורה ואח"כ יורד להתפלל מוסף משום ממעמקים קראתיך ועכ"ז יקשה לפי כוונתו זאת היאך אמר שיהא פני כל העם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה והלא כבר אמר שהוא באמצע וא"כ היושבים בינה ובין ההיכל היאך יהיו פניהם כלפי התיבה ע"כ הנכון לפרש אומרו וכלפי התיבה שאין הכוונה על הבימה אלא על התיבה שמוציאין ומניחין אותה ברחוב בשעה שמתפללין על הגשמים ואז היו יושבין ג"כ הזקנים בצד התיבה וכל העם שורות שורות וכ"כ הר"ן ולפי זה הפי' יורד לפני התיבה שיורד ממקומו ללכת לפני התיבה שהוא נקרא היכל וקודש אבל לפי מ"ש הרמב"ם בפי"א מה"ת נצטרך לומר כי אע"פ שהתיבה באמצע אין רשאין לישב בינה ובין ההיכל כדי שלעולם יהיו פני העם כלפי הזקנים וכלפי הקודש עכ"ל ב"י ועיין במיימוני בפי"א מה"ת ששם כתב הב"י בכסף משנה שלו שתיבה ר"ל לפירוש הרמב"ם היא כמו שלחן שעומד על הבימה והס"ת מונח עליה ע"ש שהאריך וז"ל הרא"ש דף ל"ח כיצד זקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחריהם כלפי הקודש וכשמניחין התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי קודש וכשהכהנים נושאין כפיהן פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי קודש וכן הוא לשון תוספתא אות באות סוף מגילה דף ש"ס ע"ג וכן הוא לשון הרי"ף שם דף שע"ג ע"ב ע"ש אלא שכתב חזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי הכהנים ע"ש. והנה נלענ"ד מדגרסו כולם פניהם ואחוריהם בהעמדת התיבה דקאי אפני ואחורי הזקנים וכמ"ש הר"ן ומיירי כשמוציאין אותן לרחבה וכן הוא דעת רבינו בהא דכ' עד שיהא פני כל העם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה ולכך הקדים לכתוב כנגד הזקנים משום דזה היה בכל בתי כנסיות שהי' פני העם נגד ההיכל והזקנים או נגד התיבה והזקנים כשהוציאו אותה לרחובה ומ"ש רבינו בעת שש"ץ עומד לתפלה יורד לפני התיבה נראה דבמאי דסיים פתח דכיון דסיים בתיבה ולכך פתח שיורד לפני התיבה ופניו כלפי הקודש ר"ל שיהיה כוונתו על התורה הנתונה בתיבה דהיינו הקודש ומש"ה לא אמר ופניו נגד התיבה או ההיכל כמ"ש לעיל וה"ה אם מתפלל בב"ה דיורד לפני ההיכל ופניו כלפי קודש והא דלא הזכיר רבינו דין העמדת התיבה וישיבת הזקנים והעם משום דאין כאן מקומו שכאן אינו מדבר אלא מב"ה אלא במה שכתב שיהא כל העם פניהם כלפי ההיכל והתיבה בזה נמשך אחר לשון הרמב"ם אבל לפי מ"ש מהרי"ן חביב וב"י לפרש דברי הרמב"ם ע"כ צריך אתה ללמד שהיה גורס בתוספתא ומגיה פניה ואחוריה וקאי על התיבה ולא כמו שהיא הגירסא בספרים שלנו כמ"ש ולכאורה היה נלע"ד לפרש דגם הרמב"ם מפרש תיבה שבה ס"ת שמיירי בארון שהוציאו אותו לרחבה בימי התעניות אלא שס"ל שכל השנה היה עומד בב"ה בצד ההיכל שהוא עומד באמצע כותל מערב או מזרחי ומ"ש הרמב"ם וכשמעמידין התיבה שיש בה ס"ת מעמידין אותה באמצע ואחורי התיבה כלפי היכל ר"ל באותו צד שבו ההיכל קבוע בב"ה בנוי וע"ד זה י"ל שכיון נמי רבינו ואף שלשון הרמב"ם דחוק הוא ועוד לפי פירושינו א"א צריכין למימר שיש חילוק גירסאות ודו"ק שלא תקשה דרבינו כתב לעיל סי' קמ"ח ז"ל אין שליח ציבור יכול להפשיט התיבה כו' עד ופירש"י ופורשים בגדים נאים לפני התיבה ומניחין אותם על התיבה ע"כ משם משמע דפירוש תיבה שלחן שמניחין עליו ס"ת כדפירש הרמב"ם כמ"ש לעיל גם מוכח ממ"ש בסי' קנ"ד ז"ל אין עושין מתיבה כסא לס"ת ופי' שמכינין כסא ביום שמוציאין ב' ס"ת כו' משמע שהתיבה הוא ממין הכסא אלא שעל התיבה מניחין התורה לעולם לעת שמוציאין אותה וכן מוכח ממ"ש בסי' קנ"ג מכרו ב"ה יכולין לקנות בדמיה תיבה כו' ודוחק לומר שס"ל שפירוש תיבה לפעמים הוא שלחן ולפעמים היכל ולכאורה היה נראה לענ"ד ע"פ מ"ש לעיל דרבינו ס"ל דפי' תיבה כשהוציאו לרחובה של עיר בתענית היינו נמי השלחן שהיה מונח עליו הס"ת כל השנה והיה עומד על הבימה תלוש אותו הוציאו וס"ת מונח עליה וכן משמע לשון רבינו לקמן ריש סי' תקע"ט שכתב ז"ל מוציאין התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה וע"ג הס"ת כו' מדכתב התיבה בה"א הידוע משמע שזהו התיבה שרגיל להיות מונח התורה עליה כל השנה גם מדכתב ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה וע"ג ס"ת משמע שהיה מונח עליה ולא היה עשוי כמו ארון הקודש הזקוף וס"ת עומד בתוכו ודו"ק. ועוד נלענ"ד לפרש גם דברי הרמב"ם דאיירי בכה"ג שפירשתי דכשהיו נושאין התיבה לרחובה היה מעמידין אותה באמצע שורות הזקנים כי גם ברחוב היו העם יושבין שורות שורות וברבוע ולא שהיו יושבין מוקפין סביב התיבה ונקרא בלשון הרמב"ם אמצע בשביל שהיתה עומדת באמצע שורה העליונה דהיינו בשורה שהזקנים מוקפין בהם ומ"ש הרמב"ם ואחורי התיבה כלפי ההיכל ר"ל כלפי אותו הרוח שההיכל עומד תדיר במקום שיש היכל דהיינו בב"ה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.